‏290.00 ₪

שאלת המחקר

איך משפיע אירוח אירועי תחרות ענקיים Mega events על התיירות והכלכלה של המדינה/עיר המארחת?

תוכן עניינים

מבוא. 

משתנה החלטה. 

מדידת משתנה החלטה. 

שאלת המחקר. 

השערת המחקר 1.  

השערת המחקר 2.

אירוח תחרות הזמר של האירוויזיון 

כמה תרוויח ישראל מאירוח אירוויזיון 2019.

כמה עולה לארח את תחרות האירוויזיון- לאור ראיון עם צדי צרפתי, במאי תחרות האירוויזיון בעבר

אירוויזיון העיר המארחת תל אביב : 2019

שאלת קיומו של אירוח האירוויזיון בישראל

כפר האירוויזיון 

קריאות לחרם- BDS נגד האירוח בתל אביב. 

ישראל באירוויזיון 

אירוח וארגון התחרות בישראל. 

היעדרויות. 

תגובות בעולם המוסלמי 

משתנה ההחלטה לענין אירוח הארוויזיון 

אירוח האולימפיאדה. 

הצעות ותנאים לאירוח המשחקים.

כלכלה וספורט- הוועד האולימפי הבינלאומי. 

השפעה של משחקים אולימפיים על אבטלה במדינה המארחת. 

צמיחה כלכלית.

תחומים שונים של התחדשות עירונית. 

מרחבים ציבוריים ואתרי תיירות. 

ערים שבשטחן נעשה שינוי נרחב במרחבים ציבוריים ואתרי תיירות. 

ערים שבשטחן נעשה שינוי קל במרחבים ציבוריים ואתרי תיירות. 

ביקורת וסייגים.

תחבורה. 

מתקני ספורט. 

פילים לבנים.. 

אירוח המונדיאל. 

סיכום.

ביבליוגרפיה   

השערת המחקר 1

אירוח אירועי תחרות ענקיים מזניק הכלכלה של המדינה/עיר המארחת במישורים רבים וארוכי טווח כמו יצירת תשתיות וחשיפה תיירותית למשך עשורים אחרי התחרות עצמה.

השערת המחקר 2

אירוח אירועי תחרות ענקיים מזניק הכלכלה של המדינה/עיר המארחת בטווח הקצר לאור רווחים ישירים מאירוח הארוע.

עבודה זו תעסוק באירוח אירועי תחרות ענקיים והשפעתם על הכלכלה של המדינה/עיר מארחת. יושם דגש על האירוויזיון (בסימן אירוח אירויזיון 2019 בתל אביב) וכן המונדיאל והאולימפיאדה.

משתנה ההחלטה לענין אירוח הארוויזיון - ההחלטה היא בינארית 0/1 לאחר זכייה של המדינה עליה להחליט אם לארח את האירויזיון או לא בשנה שלאחר מכן. רוב המדינות בוחרות שכן לאור עלות ותשומות לעומת רווחים. חישוב של הרווחים פחות עלות האירוח של הארוע בדרך כלל מוביל למסקנה שזה כדאי, אם כי השיקול הכלכלי אינו המכריע ויש שיקולי תרבות ויוקרה.

כך למשל, ב-1980 ויתרה ישראל על אירוח התחרות, למרות זכייתו של "הללויה" בשנה קודם לכן, משום שלא היה ביכולתה לעמוד בהוצאות הכרוכות בדבר (מדובר היה בחצי מתקציבה השנתי של רשות השידור שהיה אמור להיות מוקדש רק לארוח והפקת התחרות). (האתר הרשמי של ישראל באירוויזיון, 2019)

משתנה ההחלטה הרבה יותר מובהק הוא בארוח האולימפיאדה או המונדיאל. שם מדובר בבקשה רצונית של מדינה בפני ועדה מחליטה. ואף נודעים מקרים של מניפולציות עד כדי שחיתות בנסיון להשפיע על הועדה לקבל החלטה לטובת מדינה מסויימת.

כך למשל פוטין יצא מגדרו על מנת שיערכו ארועי אולימפיאדת החורף בסוצ'י, רוסיה.

כן היו טענות על שוחד כבד של קטאר את פיפ"א כדי לארח המונדיאל בתחומה. (בסוק, 2018(

משתנה החלטה

עלות ותשומות לעומת רווחים. חישוב של הרווחים פחות עלות האירוח של הארוע.

מדידת משתנה החלטה

ישנם כלים סטטיסטים המסייעים בהערכת סיכון וארגון המידע הנוגע בקבלת החלטות. ניתן לעשות זאת על ידי סיווג כל טעות (טעויות מסוג ראשון וטעויות מסוג שני) באמצעות כלים סטטיסטיים, כגון הסתברות, עלות ותוחלת.

התנאים המקובלים לשימוש בתורת ההחלטות הם כי אין דרך פשוטה לכמת באופן מתמטי ידע או השלכות של אירוע וכי המידע הקיים אינו שלם, ולכן יש להעריך, לרוב באופן הסתברותי, את המידע החסר. ההחלטות בתורת ההחלטות מונחות ונורמטיביות, משמע הן נוגעות בזיהוי ההחלטה הטובה ביותר בהנחה שמקבל ההחלטה רציונלי ובעל יכולת חישוב מדויקת.

במהלך הסקירה הצגתי את השינויים הרבים שחלים במרחב העירוני, במתקנים ובתשתיות התחבורה בעקבות אירוח של תחרות גדולה או משחקים אולימפיים.

משתנה ההחלטה לענין אירוח הארוויזיון - ההחלטה היא בינארית 0/1 לאחר זכייה של המדינה עליה להחליט אם לארח את האירויזיון או לא בשנה שלאחר מכן. רוב המדינות בוחרות שכן לאור עלות ותשומות לעומת רווחים. חישוב של הרווחים פחות עלות האירוח של הארוע בדרך כלל מוביל למסקנה שזה כדאי אם כי השיקול הכלכלי אינו המכריע ויש שיקולי תרבות ויוקרה.  

כך למשל, ב-1980 ויתרה ישראל על אירוח התחרות, למרות זכייתו של "הללויה" בשנה קודם לכן, משום שלא היה ביכולתה לעמדו בהוצאות הכרוכות בדבר. 

משתנה ההחלטה הרבה יותר מובהק בארוח האולימפיאדה או המונדיאל. שם מדובר בבקשה רצונית של מדינה בפני ועדה מחליטה. (בסוק, 2018( 

ממחקרים עולה שלצורך קיום אירוע בסדר גודל של משחקים אולימפיים המדינה מארחת צריכה להשקיעה מיליארדי דולרים בתשתיות כמו: תחבורה, מתקני ספורט, בתי מלון לתיירים ולכלי תקשורת שסוקרים את האירוע ספורט, כפר אולימפי שמשמש למגורים של משלחת הספורטאים ועוד השקעות רבות לצורך קיום האולימפיאדה. כאן השיקול הכלכלי מכריע ודומיננטי.

הראיתי שהמשחקים האולימפיים, המטיילים ברחבי העולם, משפרים ערים שונות התחומים מגוונים. השיפור העצום שעוברות הערים בעקבות אירוח המשחקים מהווה גורם חשוב ברצון הרב של מנהיגי מדינות וערים להביא לקיום המשחקים בשטחן. Patay-Horvith, 2015))

לפי הממצאים המובאים בסקירה, ניתן לחלק את הערים לשלוש קטגוריות: הראשונה, הערים שהשקיעו בעיקר בשיפור המרחב הציבורי, אתרי תיירות ותשתיות תחבורה; השנייה, ערים שהשקיעו בעיקר במתקני הספורט; השלישית, ערים ששמו דגש בשני התחומים ברמה כמעט דומה.

הערים ברצלונה ואתונה שייכות לקטגוריה הראשונה. עיקר העבודה בהן הייתה במרחב הציבורי, באתרי התיירות ובתשתיות התחבורתיות. לדעתי, ניתן ללמוד על ערים אלה שהדגש העיקרי שלהן באירוח המשחקים האולימפיים היה בחיזוק מעמדן כערים פופולאריות ומושכות תיירים, ופחות בקיום האירוע הספורטיבי המושלם. (Boykoff, 2016)

אטלנטה, לעומתן, כמעט ולא השקיעה בשיפור התשתיות העירוניות במרחב הציבורי, באתרי התיירות והתחבורה. לכן, אשייך אותה לקטגוריה השנייה. המארגנים של המשחקים בעיר רצו לארגן את אירוע הספורט האולטימטיבי, השקיעו את מרבית המאמצים שלהם בהקמת מתקני ספורט חדישים ומרשימים.

הערים סידני ובייג'ינג שייכות לקטגוריה השלישית. ניכר שהן עשו עבודה משמעותית מצד אחד בתחום המרחב הציבורי, אתרי התיירות ותשתיות התחבורה, ומצד שני במתקני הספורט. לדעתי, הדבר מלמד בעיקר על תקציב גדול שצריך לעמוד לרשות עיר אשר רוצה לממש את כל המטרות הללו.

נודעים מקרים של מניפולציות עד כדי שחיתות בנסיון להשפיע על הועדה לקבל החלטה לטובת מדינה מסויימת.

כך למשל פוטין יצא מגדרו על מנת שיערכו ארועי אולימפיאדת החורף בסוצ'י. כן היו טענות על שוחד כבד של קטאר את פיפ"א כדי לארח המונדיאל בתחומה. (בסוק, 2018( 

השערת המחקר 1 אוששה: 

אירוח אירועי תחרות ענקיים מזניק הכלכלה של המדינה/עיר המארחת במישורים רבים וארוכי טווח כמו יצירת תשתיות וחשיפה תיירותית למשך עשורים אחרי התחרות עצמה. (למעט מקרים חריגים)

השערת המחקר 2 אוששה: 

אירוח אירועי תחרות ענקיים מזניק הכלכלה של המדינה/עיר המארחת בטווח הקצר לאור רווחים ישירים מאירוח הארוע. (למעט מקרים חריגים)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי CIA, (2022)

בסוק מ', תולדות משחקי הגביע העולמי בכדורגל 1930–2018, הוצאת כרמל, 2018

Boykoff, Jules (2016). Power Games: A Political History of the Olympics. New York and London: Verso.