‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם סגנון ההצבעה (גלויה או סמויה) משפיע על סוג ההחלטה שהפרט יקבל?

תוכן עניינים

תקציר      

סקירת ספרות   

שאלת מחקר ראשית והשערות מחקר   

שאלת המחקר   

השערות המחקר

שיטות מחקר ותיאור הנתונים     

אוכלוסיית המדגם     

כלי המחקר       

גבולות המחקר והמלצות למחקרי המשך      

ממצאים   

דיון ומסקנות    

נספחים    

מקורות ביבליוגרפיים

החלטות הינן חלק אינטגרלי מחיי היום יום שלנו, בתחומים שונים. ישנן מספר דרכים לקבל החלטות, כאשר ההחלטה אינה נתונה בידי אדם אחד בלבד. אחת הדרכים הפופולריות לקבלת החלטות בקרב קבוצות, הינה הצבעות. הצבעות מתנהלות בשתי דרכים: באופן גלוי ובאופן סמוי לעיני הפרטים האחרים לקבוצה. שני אופני הצבעה אלה מביאים איתם השלכות והטיות שונות לאופי ההצבעה.

התיאוריה השלטת בכלכלה, טוענת שהפרט יצביע תמיד עבור האפשרות שתמקסם את רווחיו. בפועל נראה כי פרטים אינם מונעים תמיד ממניעים אגואיסטים, אלא אלטרואיסטיים.מחקרים שונים מוכיחים כי קיימים מניעים נוספים לבחירתו של הפרט, מלבד המניעים האמורים. מחקרים הראו כי בחירתו של הפרט תלויה באמונתו לגבי הצבעתם של חברי הקבוצה, לגבי תוצאתה הסופית של ההצבעה ולגבי היכולת שלו להשפיע עליה.

הצבעות מסוג זה קרויות: הצבעות הבעתיות. בהצבעות אלה, אנשים יטו לתמוך בהצבעה חברתית כאשר הם מאמינים שלתוצאותיה יש השפעה קטנה על רווחתם, וכאשר הם מאמינים שלהם יש השפעה קטנה על התוצאות. לכן, עולה האפשרות שהתוצאות של הצבעה לא ישקפו את הרצונות של המצביעים. אם מצביע מאמין שהרוב תומך בתוצאה שממקסמת את הרווחה שלו, אזי סביר שהמצביע יצביע על מנת להראות את תמיכתו בנורמה.

מכאן ניתן ללמוד שבחלק מהמקרים, הצבעות שמתקבלות בפועל, אינן משקפות את דעתם של הפרטים בקבוצה שהצביעו. מקרים שונים בהיסטוריה הראו שקבלת החלטות, שאינה משקפת את דעתם של כלל חברי הקבוצה, עלולה להיות בעלת השלכות שליליות. בעבודה זאת נעסוק במספר גורמים המשפיעים על ההצבעה של הפרט כמו: גודל הקבוצה, השתייכות הפרט לקבוצה וסגנון ההצבעה. חשוב להעלות מודעות לפקטורים הללו, בכדי לנסות לנטרל אותם בקרב המצביעים במהלך ההצבעה.

יישום על סוגיה אקטואלית: הצבעה סמויה של חברי הכנסת לנשיא המדינה כמשפיעה על קבלת ההחלטה:

הספקולציה שהייתה בשנת 2021 שבנימין נתניהו יוותר על ראשות הממשלה תמורת היבחרותו לנשיא המדינה: תומכי מהלך זה היתנו אותו בהצבעה גלויה ולא סמויה כך שניתן להבטיח הצבעה לביבי כנשיא.

לדעתי הם צדקו והוכח שאופן ההצבעה משנה מאוד את טיב ההצבעה. אבל כאמור זו היתה ספקולציה בלבד.

נרצה לבחון כיצד אופן ההצבעה: גלוי אל מול סמויה, משפיע על ההחלטות של הפרט, כלפי קבוצתו שלו וכלפי הקבוצה האחרת. תחילה, ניגשנו לספרות וממנה אספנו מידע אודות הנושא ופיתחנו את השערות המחקר שלנו. לאחר מכן, רצינו ליצור מידע ראשוני בכדי לבחון את ההשערות ולתת עליהן מענה. לשם כך אספנו נתונים מאוכלוסיית מדגם שמנתה כ-162 נבדקים. עשינו שימוש במחקר כמותי, בכלי שאלונים. את השאלונים ניתחנו באמצעות תכנה סטטיסטית, spss. עשינו שימוש בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית כאחד. ערכנו רגרסיה לינארית ועשינו שימוש במדדי המתאם פירסון וספירמן. את הממצאים המנותחים, עיבדנו לידי מסקנות ודיון על מנת לאשש או להפריך את ההשערות.

השערות המחקר                                                                                                                                                           

1. בהצבעה סמויה אנשים יצביעו בהתאם לאינטרס האמיתי שלהם, ואילו בהצבעה גלויה אנשים יצביעו בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות, גם אם הן מנוגדות לאינטרסים שלהם (למשל, אנשים עם רכב יעדיפו לבחור בסלילת כביש חדש על פני תרומה למשפחות נזקקות)
2. אנשים תמיד יעדיפו לבחור באפשרות שמציגה יעילות פארטו בחלוקת השכר, בין אם ההצבעה הינה עבור הקבוצה שלהם ובין אם עבור קבוצה אחרת.דוגמא מהשאלון

    

   אנחנו עורכים סקר בנושא העדפות לגבי חלוקת הכנסות. בסקר אין תשובות נכונות ולא נכונות, ולכן אנחנו מבקשים שתענה לפי מיטב הבנתך.

   בכל אחת מחמשת השאלות הבאות, הנח כי אתה חלק מקבוצה של שבעה אנשים שצריכה להחליט על חלוקת ההכנסות בקבוצה אחרת של שבעה אנשים. בכל שאלה, יוצגו שתי אפשרויות של חלוקת הכנסות. בין האפשרויות, תבחר האפשרות שתזכה במירב הקולות. אתה תצטרך לציין:
   1. איזו משתי ההצעות אתה תעדיף. 

   2. את מספר חברי הקבוצה שיתמכו בהצעה הראשונה.

   הנח כי לאחר שנקבעת החלוקה בכל אחד מהמקרים, מתבצעת הגרלה שבה נקבע איזה סכום יקבל כל אחד מחברי הקבוצה האחרת. לכן, לכל אחד מחברי הקבוצה האחרת סיכוי שווה לקבל כל אחד מהסכומים.

   אפשרות א'	אפשרות ב'
   20 ₪	25 ₪
   20 ₪	25 ₪
   25 ₪	25 ₪
   25 ₪	25 ₪
   30 ₪	25 ₪
   30 ₪	25 ₪
   35 ₪	30 ₪

   לדוגמא, נניח כי שתי האפשרויות הן (המספרים המודגשים מציגים את ההבדלים בין שתי האפשרויות):

   
   במקרה הזה, אם אפשרות א' תבחר, שניים מחברי הקבוצה האחרת יקבלו 20 ש"ח, שניים יקבלו 25 ש"ח, שניים יקבלו 30 ש"ח ואחד יקבל 35 ש"ח. אם תבחר אפשרות ב', ששה מחברי הקבוצה האחרת יקבלו 25 ש"ח ואחד יקבל 30

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ת'יילר ר' (2019). לידתה והתפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית (Misbehaving) עורכת: מיה בר-הלל, הוצאת מטר

Balwant, Paul T. (2019). "The role of leader distance in the relationship between transformational leadership, work engagement, and performance in undergraduate project teams". Journal of Education for Business. 21 (4): 376–393