‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצגת עירום נשי על ידי רמברנדט ביחס לתקופתו?

תוכן

פרק ראשון – מבוא. 

פרק שני – תקופתו של רמברנדט וההיסטוריה שלו 

ביוגרפיה של רמברנדט. 

גישתו של רמברנדט לאמנות.

פרק שלישי - עירום נשי עד תקופתו של רמברנדט

פרק רביעי – משמעות העירום הנשי אצל רמברנדט ביחס לבני תקופתו 

ציורים ראשונים: אנדרומדה וסוזנה. 

דנאה. 

בת שבע. 

דיאנה רוחצת עם הנימפות ועם אקטיון וקליסטו 

פרק חמישי - סיכום.

רשימת ביבליוגרפיה. 

רשימת תמונות. 

רמברנדט ביטא את הסגנון המיוחד שלו גם בציורי הנשים. המטרה של רמברנדט הייתה להציג ציור ריאליסטי, נאמן לאמת ומשקף את המציאות בלי לנסות להציג אותה כמושלמת. הוא הציג אנשים אמיתיים שהוא פגש ביומיום שלו בלידן ואחר כך באמסטרדם, והתעניין במצב הנפשי והרגשי שלהם, לא פחות מאשר במראה שלהם. הציור צריך לדעתו לבטא רגש ולהשפיע על הצופה, ולא להציג אידיאל רצוי. התפיסה הזאת נשמרה גם בציורי העירום הנשי. רמברנדט צייר את אשתו ואחר כך את המאהבת שלו כמו שהוא ראה אותן ולא לפי כללי יופי ואסתטיקה מקובלים. האם לדעתו של רמברנדט הוא הציג אידיאל של יופי נשי? כנראה שלא. רמברנדט לא האמין שהגוף הנשי שהוא מציג הוא הגוף האידיאלי מבחינה אסתטית כי לא עניין אותו לחפש את הגוף האידיאלי. האמת היומיומית היא הרבה יותר מעניינת לדעתו.

רמברנדט בחר נושאים מתוך המיתולוגיה היוונית, נושאים שהיו מקובלים מאוד בזמנו לציורים ובמיוחד לציורי עירום נשי. לא במקרה הוא בחר לצייר נשים שמופיעות בציורים מפורסמים בזמנו. רמברנדט רצה להתנגד לציורים האלה והוא לא יכול לעשות את זה אם הוא לא עונה להם, כלומר בוחר את אותם נושאים אבל באופן ברור יוצר אותם אחרת. הנושאים מגיעים אמנם מהמיתולוגיה היוונית או מהתנ"ך אבל הדמויות הן מהרחוב ומהשוק. הוא לא ניסה לצייר נשים מהמעמד הגבוה, לבושות בבגדים יפים ויקרים או מאופרות, אלא נשים פשוטות בלי מסכות ובלי תחפושות. רמברנדט חיפש אותנטיות, כלומר דבר שרואים אותו ומאמינים לו. בגישה של רמברנדט ציור טוב לא תלוי רק בטכניקה טובה אלא בעיקר בתחושה שהוא מעביר לצופה. הריאליזם של רמברנדט לא מתבטא רק בחיקוי מושלם של מה שהוא רואה בעיניים אלא גם של מה שהוא רואה בנפש של הדמות. להבעות פנים יש חשיבות גדולה בשביל להעביר רגש ותחושה ולכן רמברנדט מקדיש לפנים הרבה תשומת לב.

גם הגוף הנשי מוצג אצל רמברנדט באופן אמיתי, לפעמים עם קמטים, פרופורציות שלא נחשבות אסתטיות, ונשים עגולות ומלאות עם בטן גדולה. הנשים לא נראות יפות בציורים של רמברנדט ולפעמים יש בהן אפילו כיעור מסוים. הצד האסתטי היה פחות מרכזי בהצגת העירום הנשי. רמברנדט בדרך כלל משלב ניגודים כמו יפה ומכוער, אל טבעי ומציאותי, קודש וחול. הוא יכול לצייר קדושים וגיבורים ביחד. גם בהצגת העירום הנשי הוא מצייר מצד אחד דמויות מיתולוגיות וגדולות אבל מצד שני הוא מחפש את הרגיל והיומיומי.

חלק מהציורים של עירום נשי של רמברנדט התקבלו על ידי היסטוריונים של האמנות כהישגים יוצאי דופן. למשל היסטוריון האמנות קנת קלארק כתב על הציור של בת שבע שהוא הציור הגדול ביותר של רמברנדט בעירום בגלל התובנה שלו לגבי הדילמה המוסרית של בת שבע, והוא תואר כאחד ההישגים הגדולים של הציור המערבי.

כאשר בוחנים את רמברנדט ליד בני התקופה שלו אפשר באמת להבין את האמירה הזאת. רמברנדט בולט בשונות ובייחוד שלו מבחינות רבות ומהסיבה הזאת הוא נחשב לאחד האמנים החשובים בהיסטוריה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

קיטסון, מייקל. רמברנדט. רביבים

ריפלי, אליזבת, רמברנדט, מ. ניומן הוצאת ספרים, ירושלים 

Anthony M. Amore; Tom Mashberg. Stealing Rembrandts: The Untold Stories of Notorious Art Heists

תח חסינה