‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אלימות כלפי מורים במערכת החינוך?

תוכן עניינים

תקציר:

מבוא

סקירת ספרות:

הגדרת התופעה ומאפייניה:

הגדרתן של סוגי האלימות

אלימות מילולית:

אלימות פיסית:

אלימות כלפי הסביבה:

אלימות המבוטאת כלפי "העצמי":

אלימות אתנוצנטרית:

אלימות בקרב הנוער הישראלי:

אלימות כלפי מורים

היקף התופעה ומאפיינה:

גורמים חיצוניים למערכת בית הספר:

התייחסות לאלימות בבתי הספר:

סיפור מקרה:

תאוריות:

הסמכות החדשה

החוויה של הסמכות החדשה:

נערים עבריינים- תרבות הכנופיה

סיכום הסטנדרטים המקובלים במעמד הבינוני:

ניתוח מקרה פרטי:

דרכי התמודדות:

דרך לטיפול:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

דרך למניעה:

"התנגדות לא אלימה"

עקרונות תכנית התערבות:

דיון מסכם:

ביבליוגרפיה

במהלך העשורים האחרונים, תופעת האלימות והקורבנות לה זכו לתשומת לב אקדמית משמעותית בתגובה לתוצאות שליליות ולהגברת החששות הציבוריים. רוב המחקרים האמפיריים חקרו את ניסיונם של התלמידים כמבצעים ו / או כקורבנות של אלימות בבית הספר ואת השפעותיה השליליות על הבעיות הגופניות והרגשיות של התלמידים ועל הביצועים האקדמיים. רק, מספר מצומצם של מחקרים החלו לבחון את תופעת האלימות נגד מורים ואת בטיחותם במערכות בית הספר. הממצאים הראשונים מצביעים על כך שהאלימות נגד המורים נמצאת בכל מקום בבתי הספר בין תרבויות ומדינות שונות; השכיחות נעה בין 49% מהמורים המסומנים כמטרות להתנהגויות המזיקות של התלמידים לבין 80% מהמורים שהם קורבנות של תוקפנות מילולית / פסיכולוגית / פיזית של סטודנטים

לאור ריבוי המקרים והעלאת המודעות בנושא, העבודה הנוכחית תבחן את התופעה מניתוח מקרה אלימות שהתרחש בבית הספר כנגד מורה תוך מתן פרשנות לאירוע על סמך תיאוריות מרכזיות בנושא.

מהעבודה שלהן ניכר, כי לסמכות ההורים החדשה קיימת השפעה על נטיות אלימות של הילדים וכן נראה כי ל"תרבות הכנופיה" תפקיד חשוב במתן לגיטימציה לאלימות כלפיי מורים במערכת החינוך.

המסקנות אשר עלו מהעבודה הנוכחית סוברות כי תמיכה של ההורים במערכת החינוך ומעורבות עשויים להפחית מקרי אלימות ומתן הרצאות בנושא עשוי לשפוך אור על תוצאות האלימות מנקודת ראות של התלמידים. (ברנד, 2019)

העבודה הנוכחית מלמדת אותנו, כי אלימות זאת קשורה למגוון בעיות רגשיות, חברתיות וכן אל סוג הסמכות בה המורה נוקט, אשר נמצאה כבעלת השלכות על המורה במספר היבטים.

נראה כי תחושת חוסר אונים שוררת בקרב המורים בעידן של היום, וכי כך מרגישים מורים רבים בימים אלה, כשהם ניצבים לפני התלמידים בכיתה. הם מתקשים לקבוע חוקים וכללים בכיתה ואינם מצליחים להשפיע על התנהגות תלמידיהם בכיוון הרצוי להם. מורים, בכל גילאי התלמידים, מרגישים שהם הולכים לאיבוד בניסיונם להנהיג את כיתותיהם. הם מהססים להפעיל סמכות וקובלים על היעדר גבולות ועל אובדן שליטה.

 מהתיאוריה של חיים עומר עולה, כי הסיבות לערעור סמכות המורים בתקופתנו מגוונות ומרביתן אינן נובעות מתכונותיו האישיות של המורה, אלא מגורמים מערכתיים שונים: ערעור סמכות המבוגרים בכלל ובמיוחד של הורים, בדידותו של המורה בכיתה וחוסר התמיכה בו בתוך מערכת החינוך, חוסר הגיבוי החברתי למורים והאידיאולוגיה האנטי-סמכותית הרווחת בחברתנו.

 הגורם הישיר והמידי לערעור סמכות המורים בתקופתנו אותו חווים המורים יום-יום בכיתה הוא התנהגות התלמידים. התלמידים של היום אינם מקבלים את סמכות המורים כמובנת מאליה. הם מערערים על הוראות שאינן הגיוניות בעיניהם, מבקשים הסברים על הנחיות חינוכיות פשוטות ומנצלים סתירות וטעויות של מבוגרים כדי לקעקע את סמכותם.

בהיעדר תמיכה רחבה מרגישים הורים ומורים רבים המנסים להשיב לעצמם את הסמכות של פעם שאין להם ברירה אלא להפגין עמדה כוחנית. השיח הפנימי המאפיין ניסיון זה מונחה על ידי צמדי מושגים כמו, חזק-חלש, ההנחה הבסיסית היא שבעימות בין בעל המסכות לכיפופיו רק צד אחד יכול לנצח.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד