‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטאת העסקה לא שוויונית של עובדי קבלן ?

תוכן עניינים

הקדמה       

מבוא 

חוקי עבודה בישראל       

מיקור חוץ   

עובדי קבלן – עובדים עניים      

אי שוויון בהעסקת עובדים מקצועיים ועובדים לא מקצועיים      

שוק העבודה בישראל – שימור יחסי כוחות – העוני

חקיקה ופסיקה למען העובדים ה"שקופים"  

פס"ד שמואלוב איילת נ' משה פרנס    

פס"ד א. דינמיקה שירותים בע"מ

החוק להגברת האכיפה   

אחריות אזרחית   

אכיפה פלילית       

משפט משווה

סיכום         

רפלקציה אישית   

ביבליוגרפיה

נגיף הקורונה הוכרז כמגיפה עולמית והיכה גלים בארץ ובעולם. משבר נגיף הקורונה הוא משבר כלכלי-תעסוקתי שגרם להתעצמות של תהליכים גלובליים כמו התכנסות לאומית וקסנופוביה. הוצאה לחל"ת ופיטורין בזמן המשבר ברור שבוצעו קודם כל כלפי העובדים החלשים הלא הם עובדי הקבלן.

בשנים האחרונות התקבלו בישראל מספר רב יחסית של החלטות שיפוטיות אשר שינו את פני עולם העבודה. שוק העבודה בעידן הגלובלי עובר שינויים מידי יום, וככל הנראה עדיין מושפע מהמשבר הכלכלי שפקד את העולם ופגע גם בישראל. בשנות התשעים של המאה הקודמת. כיום התנאים הכלכליים חברתיים מעמידים אתגר גדול בפני המשק הישראלי ובפני מעצבי המדיניות החברתית כלכלית. אתגרים שאם נשווה אותם לימי קום המדינה החדשה ובעת היווסדו של הישוב הישראלי בארץ ישראל על ידי זרמי עלייה שונים מכל רחבי הגלובוס, נמצא שבמובנים מסוימים יש דמיון לתקופה זו שאנו עוברים בימים אלו.

היום את זרמי העולים היהודים, מחליפים במידה מסוימת עולים חדשים שהעברית אינה שגורה בפיהם, בעיקר מארצות לא מערביות ופחות מפותחות, אנשים שהם פליטים עם מעמד או בלי מעמד מארצות המצויות במלחמה כמו סודן ואריתריאה, אנשים שהם מהגרי עבודה בהצהרה וכמובן עובדי קבלן המועסקים בחוזים אישיים ללא שיוך קיבוצי, ללא מטריית ההגנה של האיגודים המקצועיים וללא הגנה חוקית חוזית על זכויותיהם ותנאי העסקתם. אנשים אלו מהווים בימים אלו במדינת ישראל את הכוח המרכזי של העבודה ברב ענפי המשק.

למרות שבית המשפט העליון מעורב בכל מאודו בפיתוח משפט העבודה האישי כאשר הוא מתערב בניסיון לעגן את זכויות העובדים הללו ולהגן עליהם מפני תנאי העסקה מנצלים ופוגעניים שלא בתום לב ומתוך אינטרס בלעדי של מעסיק שאינו משתמש ישירות בשירותיהם אנו מתקשים לראות בפועל שינוי ממשי במצב תעסוקת עובדי הקבלן. [1]

היום יותר מתמיד אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של ארגונים מהמגזר הפרטי והציבורי הפועלים למען שיפור איכות החיים של אנשים בקהילה הישראלית באופן וולונטרי, בעיקר של אלו שמצויים בפריפריה חברתית וגיאוגרפית שהינה גם פריפריה סימבולית המסמנת ומסמלת את החומה ההולכת וגבהה בין מרכז לפריפריה בין עשירים ועניים בין עובדים מאוגדים ומוגנים לבין עובדים שקופים ללא זכויות ותנאי העסקה יציבים כאלו שכנראה לעולם לא יוכלו לצאת באמת ממעגל העוני ההולך וסוגר עליהם ומותירם חסרי אונים אל מול השיטה הכלכלית שאותה מכתיבה המדיניות הממשלתית. שיטה המייצרת זירה תעסוקתית בתוכה ישרדו רק החזקים והחזקים קצת יותר יצליחו לצוף מעל המים, בעוד החזקים שהם הטייקונים התעשיינים בעלי הכוח והשררה ימשיכו להתעשר יותר ויותר ולהיות מנותקים מהעוני הזוחל ומכסה כל פינה במקומות הנמוכים של המדרג החברתי בישראל.

גם העמותות המתנדבות שנכנסות מידי יום למקומות בהם הייתה אמורה להיות אחריות ופיקוח מצד המדינה כבר החלו להתפרסם בבחינת הגולם הקם על יוצרו כאשר מסתבר שרבים מהתרומות עליהם הם מתבססים ומתקיימים משמשים לתשלום מושחת למנגנון בירוקראטי מפלצתי ולראשי העמותות למנכלים ועוזריהם.

בימים אלו מפורסמת ישראל כמובילה במדד השחיתות הציבורית (CPI), בעולם המערבי וכמובילה באי השוויון במדינות ה CEOD.

קשה שלא לכרוך נתונים אלו לנעשה בעולם העבודה הישראלי בו רק בשנים האחרונות החלו לדבר על עובדים עניים. עובדים מבוקר עד ליל המשתכרים שכר מינימום ואינם יכולים להתפרנס ולפרנס את משפחותיהם. עובדים המועסקים במעין שוק עבדים מודרני ואולי פוסט מודרני שמזכיר תקופות חשוכות בהיסטוריה העולמית.

מתוך הנושאים והסוגיות אשר עולים בעבודה זו, ניתן ללמוד שגם הניסיונות להתמודד עם הפרצות והחולאים של שוק עבודה עם קבלני כוח אדם מחד ועובדים מאוכלוסיות מוחלשות מאידך, לא נאכפים על פי חוקי העבודה, חוקי המגן וצווי ההרחבה.

גם עובדים מקצועיים בעלי תארים אקדמאיים העובדים דרך חברות כוח אדם נמצאים מקופחים בזכויותיהם, תנאי העסקתם ותנאי שכרם. המעסיק המשתמש אינו מוכן להתחייב להסכמים קיבוציים והניסיונות לאכיפת החוקים והפיקוח עליהם אינם צלחים. איך שלא נסתכל על שוק העבודה בישראל, קשה שלא לראות באופן בולט הן את פערי השכר, פערי הביטחון הסוציאלי ובפירוש את הבדלי המעמדות בין אלו הנמצאים בתחתית הפירמידה לבין אלו הנמצאים במרומיה ממש כמו אלו שנמצאים בתחתית שרשרת המזון ואלו שבראשה.

גם ממשית וגם סימבולית שוק העבודה בישראל בדומה לשוק העבודה הגלובלי כולו מורכב מעבדים ונגידים, מורכב מחסרי זכויות ובעלי זכויות, בין עובדים עניים הנמקים בתנאי עבודה נוראיים, לבין אלו המתעשרים מעבודתם ושאינם יכולים להבין משמעותו של עוני ומשמעותו של רעב.

על פי הגישה הסוציאל ליברלית, אין ספק שיש לנו משק חופשי. אך גם במשק חופשי אין סיבה לדעתי שעובדים לא יוכלו להתאגד בחופשיות ולשמור על זכויותיהם.

על פי ראייה סוציאליסטית קלאסית אין ספק שמדובר במשק עבודה המושתת על יחסי ניצול מחפירים.

ועל פי המדיניות הניאו ליברלית הנהוגה כיום אין גם ספק שהרעב הממשי והמטאפורי של העובדים בתחתית, בשוליים אלו המודרים ומוחלשים אמנם הופך אותם לעודים אשר נמצאים בסכנת הכחדה מבחינת אנושית מבחינת השמירה על אנושיותם וכבודם מצד אלו שלהם ולמושגים כמו ערכים דמוקרטיים ערכי שוויון ערכי כבוד האדם וכדומה אין ולא כלום.

בימים אלו העוני בישראל הולך וגדל, שוק העבודה הופך יותר ויותר לשוק מנצל המאפיין משטרים אפלים ולא דמוקרטיים. השחיתות הציבורית לדעתי קשורה לכך במישרין והסכנה שה"גולם יקום על יוצרו" קרובה מתמיד. עוני שווה פשיעה שווה סכנה לכל אדם גם לאלו בראש הפירמידה שמתגוררים במגדלי יוקרה ואינם מורידים את מבטם לעם העסוק בלהעשירם והממשיך עדיין לאפשר להם לשמור על אורח חיים מושחת ומנותק מהביצה הטובענית החברתית של המעמד הבינוני והמעמד הנמוך העני בישראל. ^[2]

לדעתי חובה עלינו ליצור מארג כוח חזק דווקא סביב העובדים החלשים. למרות האינטרסים של בעלי ההון ומעט המשפחות השולטות על מדינת ישראל. חייב להיות מארג עובדים מאוגד שיחזיר לעובדים אלו כוח לשפר את תנאי העסקתם ולדרוש תנאים הגונים. העובדים יכולים להיעזר בתקשורת, להיעזר בהשבתה לנסות ולהקים כוח פוליטי למרות שגם לכוח פוליטי יש נטייה להסתאב ועלול להיות גם הוא חרב פיפיות באם חלק מהאנשים יושחתו על ידי הכוח ויפנו עורף לעובדים אותם עליהם לייצג.

הדרך לייצג את העובדים היא לשמר את ערכי הדמוקרטיה ולהילחם בשחיתות הציבורית שברובה מתנהלת על גב עובדי הקבלן העובדים השחורים. [3]

לסיכום הדיון מהחומר העולה בעבודה זו אין לי ספק שאנו ניצבים אל מול בעיה רצינית שקשה למגרה בתנאי השוק הגלובלי הנוכחי. מעסיקים רבים בעיקר ממפעלים קטנים יותר מוצאים עצמם בתחרות בלתי אפשרית עם שווקים ומפעלים מאד זולים כמו בסין . ברחבי העולם ישנם מפעלים בתנאי ניצול מחפירים, מבוגרים, צעירים ואפילו ילדים, כאשר הניצול הנורא בארצות אלו מביא לצורך קיומי של מפעלים שונים להתקיים על ידי הוזלה וייצור מוצרי צריכה זולים מאד.

לאחרונה בתוכנית "המערכת" בהנחיית מיקי חיימוביץ אשר שודרה בערוץ 2, הוצגה גם המצוקה הגדולה של העובדים העצמאיים בישראל. אלו אשר ניסו לפתוח מפעלים, לעסוק ביזמות עסקית, בעלי מסעדות, מפעלים קטנים ופרילנסרים במקצועות שונים כמו, צילום, תקשורת ועוד. מצוקתם של אלו האמורים אף הם להעסיק עובדים נשמעה קשה מאד. אף הם דיברו על מדיניות חברתית שאינה מעגנת את זכויותיהם בעולם העבודה, על העלויות הגבוהות שהם משלמים כמיסים, לביטוח לאומי ולעובדים, כאשר הם עצמם נותרים ללא זכויות פנסיוניות, דמי מחלה וללא ביטחון סוציאלי מינימלי כאשר הם עצמם מתמוטטים עקב תנאי השוק או עקב גורמים חיצוניים כמו, אינתיפאדה, מלחמות, שיפוצים עירוניים שחוסמים את הדרך להגיע לעסק שלהם, כאשר הם אינם מפוצים גם אם הם נופלים למשכב, נפצעים או נפלטים ממעגל העבודה.

המציאות קשה. גם הניסיון לשים את המעסיקים והמועסקים משני צדי המתרס כעשירים ועניים אינו מדויק. עם זאת אין ספק שכניסת גורם שלישי בין עובד למעסיק לא באמת מייעל את שוק העבודה אלא "נתח, נוסף נגזל מהעובד, פוגע בזכויותיו וכל זאת בחסות המדינה שלמרות החקיקה ההוגנת והמתקדמת לא באמת אוכפת ודואגת לכבד את החוקים ולכבד את בני האדם שקופים או לא שקופים כאחד.

מצגת שוויון בעבודה, העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)