‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח יצירות ספרותיות "עגונות", "אגדת הסופר"?

תוכן עניינים:

מבוא                                  

1. "עגינות עגנונית"- בין הגדרה למשמעות
2. "כרוניקה עגנונית" ב"עגונות": אמנות, חטא הפאסיביות, עגינות

2.1 "כרוניקה עגנונית" ב"אגדת הסופר"               

3. מאמנות לעגינות

3.1 משמעות ה"פאסיביות" העגנונית לאורם של הוגים בפילוסופיה של האמנות

3.2 תפישת האמנות בראי המדרש העגנוני בסיפור "עגונות"                          

3.3 בין אמנות, פאסיביות ועגינות                  

. סיכום                                 

ביבליוגרפיה                              

נושא העגינות השב ועולה בשלל סיפוריו של עגנון[1], מספק לקורא באר בלתי נדלית של משמעויות ותוכן בדבר אותה "עגינות", אליה התייחסו חוקרי ספרות רבים[2]. ולא זו בלבד, עגנון אף נטל את שמו מתוך שמה של היצירה "עגונות" ויש הסבורים כי לא בכדי[3], אלא שישנה משמעות רבת משקל ליצירה זו[4] עבור עגנון עצמו וכן עבור ערכם וייחודם הספרותי של כתביו. הסיפור "עגונות" היה סיפורו הראשון של עגנון[5], ונתפס לדעת חוקרי עגנון שונים[6] כ"תבנית על", כפרדיגמה לסינטגמות רבות[7].

תפישת העגינות הסמלית שעיקרה מובא באופן מובהק בפסוודו מדרש הפותח את "עגונות", כמרמזת על יחסי הבורא עם כנסת ישראל, יוצגה באמצעות דמויות רבות ביצירות עגנון[8]. כחלק מעבודה זו אתייחס לקיומה של משמעות סמלית זו של עגינות בסיפור "אגדת הסופר"[9], וזאת בנוסף, אם כי באופן שונה במעט לזו של "עגונות", שכן, ב"אגדת הסופר" שני בני הזוג עוסקים באמנות זו או אחרת, והשפעתה של זו על העגינות תתברר בדיון זה.

מתוך שסיפוריו של עגנון הינם כבאר בלתי נדלית של תוכן ומשמעויות הנשענות על ספרות יהודית קאנונית בת אלפי שנים, יעלו במהלך דיון זה נושאים שונים ומגוונים זה לצד זה תוך שהם מאירים ומוסיפים נדבך לטענות המרכזיות בעבודה, המתמקדת בשני נושאים מרכזיים. האחד, קיומו של דפוס פאסיבי בדמות האמן של עגנון. בעניין זה אבדוק האם ניתן לעקוב אחר דפוס זה ולהוכיחו בשני סיפורים של עגנון. אבדוק את השפעת אופיו של דמות האמן על מוטיב העגינות בשני הסיפורים שצוינו לעיל ואת הקשר בין אופיים של האמנים בסיפורים אלו לקיומה של עגינות בחיי הדמויות. אעלה את הטענה המרכזית לפיה החטא המוביל את "אמני עגנון" לחיקה הריק של העגינות, הוא אופיים הפאסיבי. טענה זו תוצג לצד ובאמצעות הטענה של חוקרים רבים[10] התולים את החטא בזיווגים שאינם נכונים.

הנושא השני בו אתמקד, יהיה הקשר שבין אמנות ועגינות. בעניין זה אבדוק האם לאופי הפאסיבי המצוי בדמותם של האמנים, יש קשר לתפישת האמנות המעוגנת בשני סיפוריו של עגנון. כמו כן, אתמקד במיוחד בקשר שבין תפישת האמנות, כפי שהיא מעוצבת בסיפורים אלו, לבין מוטיב העגינות.

בכדי לענות על השאלות שנשאלו, אעקוב תחילה אחר הגדרתו ומשמעותו של מושג ה"עגינות". לאחר מכן, אעמוד על קיומה האפשרי של פאסיביות בדמויות האמן של עגנון, כאשר פרק ראשון כולו יבקש לבדוק האם ניתן לטעון כי דמויות האמן אכן פאסיביות, ואם כך הוא, מה מקומה של העגינות בעיצוב דמות האמן הפאסיבי. טענתי היא שהחטא המוביל לעגינות הדמויות מקורו במידת הפאסיביות של האמנים ולהקשר הסמלי של העגינות בשתי היצירות.

הקשר זה ייבחן לאורו של תהליך אשר שורשיו בתפישות קבליות[11], השזורות כחוט השני ביצירותיו אלו של עגנון. תהליך זה ישמש ככלי לבחינה אנכית של המשותף לשתי היצירות והוא מורכב משלושה שלבים/מצבים שעוברות הדמויות העגנוניות: אמנות, חטא הפאסיביות, ועגינות. לתהליך זה אקרא "כרוניקה[12] עגנונית". נושא העגינות יוצג להלן כחלק מהתהליך המובנה בו הדמויות עצמן נוטלות בו תפקיד, ובמו ידיהן מייצרות את החטא המוביל לעגינותן. חלק מהמושגים שאעשה בהם שימוש כבר הובאו לדיון ע"י חוקרי עגנון[13], וברצוני להעניק להם אינטרפרטציה שונה ושלבים שונים.

בשלב הבא, לאחר שיוכח היחס הישיר בין הפאסיביות לדמות האמן, ארחיב על הקשר בין האמנות לבין העגינות כשתי תמות מרכזיות המשפיעות זו על זו ויוצרות משמעות מיוחדת לסיפוריו של עגנון. אעמוד על השפעתן על הארספואטיקה בשני סיפורי עגנון, ואדגיש את בחירתו של עגנון בדמותם של אמנים פאסיבים לצורך עיצוב "מניפסט פואטי של המחבר עצמו"[14].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון,  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018.

רומן כצמן, סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2018