‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מלווה חובה בישראל

בנק ישראל פודה מלוות חובה

שיעור המלוות שטרם נפדו

ביבליוגרפיה

מלווה חובה הוא איגרת חוב שהמדינה מחייבת את תושביה לרכוש ממנה, כדרך פחות חמורה מאשר מס, למימון תקציב המדינה. בדומה למס, מלווה חובה הוא תשלום חובה הניתן לממשלה, אך בניגוד למס, יש בו תמורה ישירה למשלם, בדמות איגרת חוב שתיפרע בבוא העת. תנאיו של מלווה חובה נחותים מאלה של איגרת חוב הנמכרת באופן חופשי בשוק ההון, תכונה המחזקת את אופיו המיסויי של מלווה החובה.[1]

מלווה חובה, בניגוד למס, מצריך השקעה במעקב אחר הזכויות שמקנה המלווה ובפירעונו.

בדרך כלל מלווה חובה אינו סחיר במשך שנים אחדות, ולעיתים אינו סחיר כלל, כלומר הוא נפרע רק לאדם שעל שמו הונפק.

מלווה חובה בישראל

במדינת ישראל הוטל פעמים אחדות מלווה חובה, שחושב על-פי ההכנסות של כל תושב (בדומה למס הכנסה), על המעבידים (בהתאם לשכר ששילמו) ועל עסקות מסוימות, כגון מכירת נדל"ן.

פירוט (חלקי) של המלוות:

במסגרת המדיניות הכלכלית החדשה ב-1952 הוטל מלווה חובה על כל הכסף הנזיל במטרה להוריד את האינפלציה ולסייע לממשלה במימון פעילותה.

"מלווה מלחמה" הוטל בעקבות מלחמת יום הכיפורים כאיגרת מלחמה לגיוס הון מן הציבור.

"מלווה שלום הגליל" הוטל בתחילתו של מבצע שלום הגליל.

בהנפקתם, בניהולם ובפירעונם של מלוות חובה עוסק "מנהל מלוות המדינה" של בנק ישראל.

מתחילת שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 הונפקו יותר מ-15 מיליון תעודות של מלווה חובה על ידי המדינה.

בנק ישראל פודה מלוות חובה

כ-100 אלף איש עדיין לא פדו את המלוות שנתנו למדינה עד אמצע שנות השמונים. הסכום יכול להגיע לכ-50 אלף שקל לאדם. המלוות ייפדו באמצעות בנק הדואר

יכול להיות שמחכה לכם בבנק הדואר סכום כסף נאה מהמדינה. כל מה שצריך לעשות, זה לבדוק אם יש לכם מלוות חובה שלא נפדו. בנק ישראל, באמצעות רשות הדואר, יוצא בימים אלה במבצע לפדיון מלוות החובה של כ-100 אלף אזרחים - שלא קיבלו עד עתה את כספם. הסכום, אגב, עשוי להגיע ל-50 אלף דולר לאדם.

על-פי תקנות המלוות (הוראות שונות) (פיצוי), התשמ״ב-1982, מלוות הנזכרים בתוספת הראשונה ובתוספת הרביעית לחוק המלוות (הוראות שונות), התשל״ז-1977, ולא נפרעו במועד הקבוע בהם, ייפדו בתוספת הפרשי הצמדה למדד. לעומת זאת, פדיון המלוות הנזכרים בתוספת השנייה והשלישית אינו מוצמד למדד, ולכן הם נפדים בערכם הנומינלי. על-פי הצעת החוק, יושוו תנאי הפדיון של כל המלוות שבחוק דנן, קרי - גם המלוות הנזכרים בתוספת השנייה והשלישית יוצמדו למדד .

החיבור יעסוק בנושאים האלה :

• המלוות שאינם נזכרים בתוספת לחוק המלוות;

• היקף היתרות בערך ריאלי;

• עלות פדיונם של המלוות האחרים אילו הוחלו גם עליהם תקנות המלוות הנ״ל;

• שיעור המלוות שטרם נפדו מסך המלוות שהונפקו.

1. המלוות שאינם נזכרים בתוספת לחוק המלוות

להלן רשימת מלוות המדינה הנוגעים לעניין ונזכרים בתוספת השנייה והשלישית לחוק המלוות (הוראות שונות), התשל״ז-1977: תוספת שנייה

1) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ב-1972;

2) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ג-1973;

3) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ד-1974;

4) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ה-1975;

5) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ו-1976;

6) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ז-1977; 6א) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ח-1978; 6ב) מלווה לפי חוק מלווה חיסכון, התשל״ט-1979;

7) מלווה לפי חוק מלווה ביטחון, התש״ל-1970;

8) מלווה לפי חוק מלווה ביטחון, התשל״א-1971;

9) מלווה לפי חוק מלווה ביטחון, התשל״ב-1972;

10) מלווה לפי חוק מלווה ביטחון, התשל״ג-1973;

11) מלווה לפי חוק מלווה ביטחון (מפעלים מאושרים), התשל״ד-1974;

12) מלווה לפי סעיף 2 לחוק מלווה מלחמה ומימון רכש, התשל״ד-1973.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)