‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מחדל מודיעיני מלחמת יום הכיפורים,?

תוכן עניינים

מבוא      

סקירת ספרות

פרק 1– איוולת וקציני צבא

פרק 2– מערך המודיעין ודרכו של ראש אמ"ן  

פרק 3– מה מנע מראש אמ"ן לפעול אחרת       

סיכום     

ביבליוגרפיה     

בעבודת מחקר זו בחנתי את הגישה כי מחדל של מודיעין הוא זה אשר הוביל להפתעתו של צה"ל והדרג המדיני בפתיחת מלחמת יום הכיפורים. ועד כמה ההתרעה הייתה מספיקה ונכחה בדיונים של מקבלי ההחלטות, ובאיזה אופן. שמתי דגש על התנהלותו של ראש אמ"ן – אלי זעירא.

ברצוני להציג כעת את המסקנות העולות מעבודת המחקר:

על המודיעין הצבאי לספק אינפורמציה בזמן אמיתי על עיתוי שבו האויב מתגבר כוחות, או כל תנועה אחרת חשודה שעלולה להפרש כלוחמנית או אלימה. תפקידם של שר הביטחון, רמטכ"ל וראש הממשלה, על סמך ידיעות אלה, להחליט באילו צעדים לנקוט. סטייה מעקרונות אלו היא משגה גדול, ולטעמי היבט זה נעוץ בכישלון ההתרעה של המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים. [1]

כפי שעולה ממחקרים שהצגתי בעבודה, כמות הידיעות שקיבל המודיעין אודות שינויים בחשיבה המצרית, אסטרטגיה, תגבור כוחות וכדומה היו רבים, ואף ניכר שיש בהם צורך מידי לתגובה ישראלית. עוד עולה, כי המודיעין הצבאי הציג לממשלה ולרמטכ"ל את כל המידע (או לפחות רובו המכריע) שהם קיבלו, אך לא ברור האם החומר הועבר אליהם בצורה הגולמית שלו והאם באופן מידי. לצד החומרים הללו, קיבלו מקבלי ההחלטות גם הערכות של מחלקת מחקר מודיעין ובראשם ראש אמ"ן, ועל עניין זה ארצה להתעכב – נראה כי הערכות אלו הן אשר הפריעו למערך ההתרעה לתפקד כראוי ולדרג המדיני גם כן. [2]

חובה על איש מודיעין להעביר את העובדות כלשונן, הוא צריך לתחקר את המקור על העובדות שהוא מדווח, לשמוע את הערכתו של המקור, לשפר יכולות טכניות של מתקן, הכל על מנת לוודא כי החומרים מדויקים ואמינים. הוא בהחלט יכול להביע את דעתו ופרשנותו, אך מידת ההשפעה שתהיה לדעתו אסור שתהיה לה השפעה על איכות הידיעה עצמה – כמו במקרה של אלי זעירא, דעתו הורידה מחומרת הידיעה שהוא העביר לדרג המדיני והצבאי.

תמונת המצב והחומרים שהגיעו לשולחן הדיונים הראתה בבירור שיש לגייס מילואים באופן בהול. הממשלה, הרמטכ"ל וראש אמ"ן עסקו כשובע לפני פרוץ המלחמה בהערכות שונות בקשר לכוונות האויב על סמך הידיעות שהגיעו. המסקנה המתבקשת היא כי המודיעין הצבאי מילא את תפקידו וחובתו הבסיסית והפורמלית בעניין ההתרעה, אך כישלון ההתרעה נבע מהיבטים אישיים של ראש אמ"ן והתנהלותו האישית ודעתו לגבי הקונספציה.

החיזוק שזכה לה ראש אמ"ן, יחסי העבודה ההדוקים ותלות הדדית בינו לבין שר הביטחון העצימו את ההשלכות השליליות שהיו לתפיסת הקונספציה של אלי זעירא, ולתפיסת תפקידו של ראש אמ"ן במערך ההחלטות וגם כן לדפוסי הפיקוד של הכפופים לו שפגעה ביכולת שלו לקבל דעות נוספות.

התפיסה כי רק למערך המודיעין יש את ההכשרה והיכולת להעריך ולפרש ידיעה, הייתה שגויה בבסיסה ובכך פגעה במערך ההתרעה בצה"ל. הידיעות הפכו להיות לרכושו של ראש אמ"ן, מאחר ורק הוא מוסמך, כביכול, להעריך אותן. הפיקוד הבכיר לא מילא את תפקידו כאשר לא גילה ערנות ולא פעל מיד בנוגע להתרעות של מלחמה. הם בטחו באופן מלא ואפילו עיוור בדעתו של אלי זעירא ומחלקת המחקר, שהייתה כמו שראינו נגועה בבעיות פנימיות שמנעו ממנה לתפקד כמחלקת מחקר מקצועית לכל דבר. הפיקוד הגבוה לא דרש מאלי זעירא הוכחות המצדיקות את דעתו שהתגבשה כבר לפני שלוש שנים. [3]

בשבוע שקדם למלחמת יום הכיפורים, הציג המודיעין בפני הממשלה ובפני המטה הכללי תמונה מדויק ומפורטת המתארת בצורה ברורה את היערכות הצבא המצרי והסורי. הידע הושג ואומת בזמן הנכון, אך מאפיינים ותסמינים של איוולת צבאית הביאו לפרשנות שגויה של אותן ידיעות, והם אשר פגעו לבסוף ביכולת ההתרעה של צה"ל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

עמוס גלבוע "דרמה בים האדום" הוצאת המרכז למורשת המודיעין

אבי שילון, תוגת השמאל, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר (2018)

ז'ק נריה, עלייתו ונפילתו של בשיר ג'ומייל , סטימצקי הוצאה לאור. (2018)