‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שילוב ילדים לקויי ראיה בכיתה רגילה?

תוכן עניינים

תוכן עניינים

מבוא      

סקירת ספרות      

פרק ראשון: הגדרה, מאפיינים והלקות:        

 הגדרת הלקות:    

 המאפיינים והתכונות בראיה ובלקות ראיה:               

 איזור פגום בראיה (בהקשר שלנו לראיון)      

פרק שני: שילוב תלמיד לקוי ראיה בכיתה רגילה         

 הגדרת השילוב היתרונות והחסרונות             

 השפעת השילוב על המשלבים והמשולבים    

פרק שלישי: אמצעים ועזרים ללקויי ראיה   

המשך מתודולוגיה               

פרק הממצאים     

"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"           

 עמדת השילוב בכללי          

 הכנה מקדימה לקראת הילד המשולב             

 היתרונות שיש בחינוך המיוחד         

 תרומת השילוב    

"זה לא הצבע זו היא"         

 עמדת השילוב מבחינה חברתית       

 משתנים המשפיעים על השילוב       

 השפעות השילוב על הילדים המשלבים          

 הקשיים החברתיים שבהם נתקלים ילדים לקויי ראייה             

 "הצלחותיי"        

 השילוב מבחינה לימודית  

 הישגים לימודיים במסגרות חינוך מיוחד      

 קשיים לימודיים 

 מורה מתווכת      

 "עזר כנגדו"          

סיכום     

בביבליוגרפיה       

נספחים  

לקות ראיה היא לקות הנגרמת מפגמים במערכת הראיה, בעין ובחלקיה ובעצב הראיה. לקות זאת לא ניתנת לתיקון או לשיפור בעזרת משקפיים או עדשות מגע. ישנם מספר מונחים נרדפים המשמשים לתיאור לקויי ראיה: ראיה תת נורמאלית, אדם עם ראיה חלקית, אדם עם שרידי ראיה או עם ראייה ירודה ועוד. 
ישנם מספר עזרים לראייה ירודה המסייעים ללוקים בראייתם לנצל ביתר יעילות את ראייתם הירודה כמו עזרים אופטיים, עזרים שאינם אופטיים ועזרים אלקטרוניים. כל זאת ועוד נועדו לעזור לאדם הלקוי בראייתו. לעומתו האדם העיוור לרבות תלמידים יכול להתמודד בשיטות שונות בעזרת חושיו הנוספים, כשרוב השיטות פועלות לפי חוש המישוש כמו למשל הכתב ברייל או מכונת כתיבה רגילה (כמובן בשיטה עיוורת) ובנוסף קלטות שמע. במחקר שערכנו רצינו לבדוק האם שילוב של תלמידה לקוית ראיה בכיתה רגילה אכן יתרום לה מהבחינות השונות או שהנזקים גדולים על הרווחים.
מטרות המחקר היו לבדוק את צד השילוב מכל מרואיינת, מהן ההשפעות של השילוב לטוב ולמוטב, האם התלמידה אכן מסתדרת מבחינות שונות. לימודית, חברתית, רגשית. האם המשפחה תומכת בשילוב ובחנו את נקודות המבט לאורך כל הריאיון אצל מחנכת הכיתה והסייעת הצמודה לתלמידה הספציפית.
שיטת המחקר הייתה על פי ראיון חצי מובנה כאשר נקבע מועד ומקום הריאיון קודם והמראיינת והמרואיינת ישבו לבד באין מפריע, במקום שקט ונעים.
הריאיון על כל מרואיינת ארך כשעה ויותר. היה להן הרבה מידע לתרום. הן גם הרגישו עם זה טוב שיש היכן להשמיע את דעתן בנושא, הן חושבות שזהו נושא חשוב שיש לדבר עליו ואפילו בציבור. כי יש הרבה הורים לילדים כאלה שהשילוב קשה להם או שהסביבה לא מוכנה לקבל אותם ורואה בהם כשונים ומטרתם העיקרית בראיון היה להשמיע כי צריך לכבד כל אדם באשר הוא אדם ולא לשפוט אותו לפי חיצוניותו.
הממצאים העיקריים שעלו מין הריאיון היושהתלמידה שעליה נעשה המחקר הינה תלמידה כישרונית, חרוצה, בעלת מוטיבציה גבוהה להצלחה, בעלת ביטחון עצמי ומודעות עצמית גבוהים. למרות הלקות בעיניה ש' מתמודדת יפה מול החברה הסובבת אותה, הרמה הלימודית שלה בהשוואה לבנות כיתתה אכן גבוהה מאוד היא נחשבת למובילה בכיתה. יש לה קשיים מזעריים שיכולים להשפיע עליה רק בלמידה כמו קריאה וכתיבה שהם יותר איטיים כתוצאה מהלקות. אך למרות ועם זאת היא מקובלת בחברה, בנות אוהבות ללמוד אתה ואף לשחק יחד. בנוסף לכך ניתן לראות שהשילוב אכן תורם ברמה מיטבית עם התלמידה, אומנם יש חסרונות מעטים אבל היתרונות גוברים עליהם. גם מחנכת הכיתה וגם הסייעת הצמודה תומכות בשילוב ומציינות שדעתן היא בעד ולא רק אצל תלמידים לקויי ראיה אלא בכלל. הן חושבות שכל אדם מסוגל עם טיפה מאמץ מבחינתו ומבחינת הסובבים אותו. הראיונות היו מעשירים ומחכימים בייחוד שאנו משלבות תלמידים חריגים.

דוגמא מתמליל  ראיון:

ש. תארי לי את היום הראשון שהיא הגיעה לביה"ס? האם הכול התנהל כמתוכנן או שקרה משהו יוצא דופן?
ת. כשהיא הגיעה היא לא הייתה בין הבנות הראשונות שהגיעו לכיתה. וידוע שבכיתה א' כל הבנות רוצות לתפוס את המקום הראשון בכיתה. אבל כשש' ואימה הגיעו לא בין הבנות הראשונות כבר המושבים הקדמיים היו תפוסים וש' חייבת לשבת במקומות אלו. לכן היה מקרה לא נעים שהיינו צריכים להקים תלמידה אחרת מהמקום ולהושיב שם את ש'. התלמידה לא הבינה למה נעשה לה כזה עוול והיא קצת כעסה על ש'. בכללי יש לש' בטחון עצמי גבוה מאוד. החששות היו יותר מצד ההורים יותר מאשר מצדה של ש'. אומנם גם לה היו חששות כי סה"כ הכול היה חדש וזר לה. גם ביה"ס, גם החברות חדשות, המורה חדשה וגם אני כסייעת הייתי חדשה לה. אומנם לפני היום הראשון היא הגיעה לביה"ס כדי להכיר את המרחב של ביה"ס, את הסביבה החדשה. הייתה בדיקה מקדימה איזו כיתה תתאים לה מבחינה טכנית מכל הכיתות של ביה"ס. היו הכנות רבות מתחשבות לפני הגעתה. וזה ריפד לה בהרבה את הדרך להשתלבות מהירה.
ש. באילו עזרים היא משתמשת כדי להתמודד עם הלקות? ואיך הם עוזרים לה?
ת. בועה- זה מכשיר קטן ונוח שמגדיל לה את מה שהיא צריכה. הוא הכי קומפקטי אותו היא סוחבת לכל מקום שהיא הולכת. וגם התמ"ס- הוא הרבה יותר משוכלל, אך יותר כבד ומסורבל את התמ"ס היא משאירה בכיתה. זה מכשיר חשמלי המאפשר לה לצלם כל דבר שהיא רוצה. את הלוח, את המחברת ואח"כ לשחק אם זה. לגדיל, להחליף צבע למסך כדי שהיא תוכל לראות טוב יותר. יש בו הרבה אפשרויות והוא מקל עליה מאוד בלמידה.
ש. איפה את כסייעת עוזרת לה באופן מעשי בכיתה?
ת. באופן כללי הרעיון של סייעת צמודה לילדה לקוית ראייה. הוא לעזור לה בצורה הטכנית להתקדם כמו כל תלמידות הכיתה.. אני נותנת לה כלים שהיא משתמשת בהם גם ביומיום. המטרה שלנו בגדול: שש' במהלך שנות ביה"ס תהיה יותר ויותר עצמאית ותקבל כלים שיעזרו לה להתמודד בחברה גם בלי סייעת צמודה. שלבסוף היא תהיה בלי הסייעת הצמודה ובכל אופן תתמודד כרואי עם המטלות הנדרשות ותחייה חיים עצמאיים לחלוטין.
ש. זה גם מה שהיה אצל האחות הראשונה שלה שסובלת מאותה תופעה?
ת. זה דווקא סיפור מעניין. דווקא באחות הראשונה המשפחה לא רצתה לראות את הלקות כבעיה. הם סרבו לקחת כל עזרה חיצונית מבחוץ או עזרים שיעזרו לילדה להתקדם ולהתאמץ פחות. כי הם רצו להאמין שהיא רגילה ולא זקוקה לאף עזרה של אף אחד. אלא ילדה רגילה לחלוטין. במציאות הילדה סבלה היא נפלה המון היא התקדמה פחות והתאמצה יותר להשיג את מה שש' משיגה בקלות יותר. כשמשפחה ראו את הטעות הם לא חזרו עליה שוב אצל ש'. אלא בדיוק להיפך בצורה הקיצונית ביותר הם מנסים למצוא כל אפשרות הכי קטנה שתקל עליה.
ש. איך היא מתמודדת בכיתה האם היא צריכה עזרה אינטנסיבית?
ת. בכיתה א' לא הייתי יוצאת אפילו לשנייה אחת. אומנם היא לא הייתה אבודה. כי סה"כ היא מכירה את המורה והיא יושבת במקום ולא אמורה להיתקל בבעיות. אבל בהתחלה גם המורות היו חדשות ולא ידעו איך להתמודד עם המצב. מורות היו יכולות לשכוח את המציאות שלא כי זה לא התפקיד העיקרי שלהן. אני בתור סייעת נמצאת כל הזמן עם יד על הדופק לצרכים שלה. בתחילה הייתה יושבת בכיסא צמוד אליה. אח"כ הגעתי למצב שאני יושבת בסוף הכיתה ורק כשקורה משהו או שהיא צריכה עזרה אני קמה אליה בשקט ועוזרת לה. היא ברעיון יושבת ולומדת כמו כולם. במצב העכשווי כיום היא אפילו לא תשים לב אם הסייעת בכיתה או לא.
ש. האם ש' מקבלת עזרה חיצונית?
ת. לא.
ש. כיצד משפיעה לקות הראייה על ש' מבחינה חברתית? האם יש רתיעה מצד הבנות למצב שלה?
ת. הבנות מתקשרות אתה כרגיל. כמו כל ילדה רגילה. באופן טבעי יש גם קצת בעיות חברתיות נורמליות לחלוטין. יש לה בטחון עצמי גבוה מאוד והיא יודעת להגן על עצמה מצוין. גם בכיתה א' לא הייתה רתיעה מיוחדת או פגיעה יוצאת דופן בגלל הלקות שלה. היא כמו כל ילדה נורמלית לא היא לא סיפורים מיוחדים.
ש. האם זה תרם לבות הכיתה?
ת. כרגע הן קטנות מידי בשביל לראות את זה. אבל בעתיד הן יהיו מוכנות יותר לקבל את האחר את השונה.
ש. האם ש' מודעת ללקות הראייה?
ת. בטח, מהשנייה שהיא נולדה. היא קצת מנצלת את המצב כדי להתפנק שוב, זה קרה יותר בכיתות הנמוכות מאשר עכשיו.
ש. מה הקשר שיש לך עם ההורים של ש'?
ת. קשר מעולה. תמידי. קשר של שיתוף פעולה של הערכה.
ש. איך עבודתך כסייעת צמודה תרמה לך מבחינה רגשית, ערכית, מוסרית?
ת. תרם לי מאוד להבין את האחר השונה. זה עזר לי להיכנס להרגשה שלה וכך היה לי קל יותר להבין ולהרגיש אותה. ולעזור לה. ובכלל לחיים לכבד את האחר והשונה. ושהוא יכול להתקדם כמו כולם. ולהצליח כמו כולם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

תח-9 חסינה