‏99.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

אפלטון

אפלטון- צדק במדינה

אפלטון - ידע מול דעות

פוליטיאה

אפלטון עקרון ההתמחות

תכלית המדינה

מהם החיים והחיים הטובים?

אפלטון דיאלוגים

אפלטון והמדינה

מורשתו של אפלטון

אפלטון משל המערה

תפקיד המתמטיקה בהכשרת השכל להכרת האידאות

הטוב והיפה

ראיית האידאות

אוגוסטינוס

הפרדת רשויות

מקיאוולי – הפרדה אתיקה פוליטיקה

הובס – חירות ליברלית

התאוריה הפוליטית של הובס

תפיסת החירות של הובס

הובס- מצב הטבע ומשפט הטבע

ביבליוגרפיה

מהי תיאוריה פוליטית? (תיאוריה דורשת מרחק) תיאוריה זה מכלול רעיונות אבל זה במובן רחב יותר.

תיאוריה זה צפייה- לצפות להתבונן התנאי הראשון כדי לעשות תיאוריה צריך פרספקטיבה (מרחק) מסוים. אם אין את המרחק הזה הרי שאני לא ינסה לצפות או לראות. ככל שאני קרוב ומעורב כך הביקורת שלי הולכת ופוחתת ולא יעילה.

אפלטון, הפילוסוף היווני, כתב על צדק במדינה בספרו "המדינה". הוא טען כי הצדק הוא תכונה חיונית לכל חברה, וכי הוא הבסיס לחברה מאושרת ובטוחה.

אפלטון הגדיר את הצדק כ"התאמה של כל חלק במדינה לתפקידו". כלומר, צדק הוא מצב שבו כל אדם במדינה ממלא את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר.

אפלטון טען כי ישנם שלושה חלקים במדינה:

החלק הפועל - המורכב מהאזרחים הפשוטים, שתפקידם לייצר את הרכוש והשירותים הדרושים למדינה.

החלק המגן - המורכב מהצבא והמשטרה, שתפקידם להגן על המדינה מפני אויבים.

החלק השולט - המורכב מהמנהיגים והפקידים, שתפקידם להנהיג את המדינה.

אפלטון טען כי על כל חלק במדינה למלא את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר, כדי שהמדינה תהיה מאושרת ובטוחה. למשל, על החלק הפועל לעבוד קשה ולייצר מספיק רכוש ושירותים כדי לתמוך במדינה כולה. על החלק המגן להגן על המדינה מפני אויבים, ולוודא שהיא בטוחה. ועל החלק השולט להוביל את המדינה בצורה חכמה ויעילה.

אפלטון טען כי הצדק הוא הדבר החשוב ביותר במדינה. ללא צדק, המדינה תהיה חלשה ובלתי יציבה. האנשים יהיו חסרי מוטיבציה, והמדינה תהיה חשופה לאיום.

הרעיון של אפלטון על צדק במדינה עדיין רלוונטי גם כיום. אנו רואים בחברה המודרנית כיצד צדק הוא חיוני לחברה מאושרת ובטוחה.

ב"פוליטיאה" משתמש אפלטון בשלושה דימויים ומשלים כדי לבאר את תפיסתו. תחילה (ספר שישי, 508ד) הוא מדמה את הנשמה לעיניים, הרואות רק דברים המוארים באורה של השמש וגורס (מפי סוקרטס, המדבר כאן בשמו של אפלטון):

החל השוואה זו על הנשמה באופן זה. כאשר היא ממוקדת במקום שבו האמת והמציאות זוהרים, הנשמה תופשת ומבינה אותם, ונראית כאילו יש בה הגיון; אבל כאשר היא פונה למקום המעורב באפלה, עולם הדברים המתהווים וחולפים, היא רק מחווה דעה ועוקצה מוקהה, והיא נעה בדעותיה מכאן לכאן ושוב נדמה כאילו היא נעדרת הגיון.

מקיאוולי 

מקיאוולי היה מדינאי, פילוסוף פוליטי, דיפלומט, סופר ומחזאי, מפירנצה שבאיטליה. כתאורטיקן, מקיאוולי היה, למעשה, ממניחי היסוד למדע המדינה ותורת היחסים הבין-לאומיים המודרניים, דמות מפתח בתאוריה הפוליטית-ריאלית, והשפיע רבות על המדינאות האירופית בתקופת הרנסאנס ובתקופה המודרנית.

ספרו המפורסם ביותר, "הנסיך", וכן חיבורו ההיסטורי "דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס", נכתבו בתקווה לשפר את התנאים של נסיכויות צפון-איטליה, אך נעשו לספרי הדרכה כלליים לסגנון חדש בפוליטיקה. "הנסיך" נכתב בתוך הז'אנר של ספרי הדרכה לנסיכים (מנהיגים), וזכה לאינספור פירושים שונים, שעד היום מתקיים עליהם פולמוס אקדמי ענף. סברה אחת היא שהספר נכתב על מנת לעודד את הופעתו של אדם שיאחד את ערי המדינות האיטלקיות שהיו במצב פוליטי פגיע וחלש, ויגן עליהן מפני פלישה מבחוץ. אחת מהתמות המרכזיות של הספר שבזכותן קיבל מקיאוולי פרסום רב, היא הרעיון שעל הנסיך לעשות כל מה שמועיל לשלטונו ולארצו, גם במקרה של סתירה עם עקרונות דתיים ואתיים, ולהפריד בין מוסר לפוליטיקה. זו הייתה דוגמה מוקדמת של תועלתנות וריאליזם פוליטי. מקיאוולי הצטיין גם כאמן של הפרוזה האיטלקית הקלאסית ושל הקומדיה ("לה מנדראגולה").

אוגוסטינוס היה פילוסוף ותאולוג נוצרי, מאבות הכנסייה הלטיניים ואחד האישים המשפיעים ביותר על הנצרות המערבית לדורותיה. אוגוסטינוס הוכרז כקדוש וכדוקטור של הכנסייה הקתולית.

אוגוסטינוס נולד בעיר תאגסטה בפרובינקיה הרומית נומידיה, בצפון אפריקה (סוק אחרס באלג'יריה). אביו, פטריקיוס, היה עובד אלילים, ואמו, מוניקה, נוצרייה. בגיל 17 הלך ללמוד בקרתגו לטינית, מתמטיקה, מוזיקה, פילוסופיה ורטוריקה.

תומאס הובס היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.

הובס הביע בספרו לווייתן תמיכה בשלטון ריבוני אבסולוטי, אך התפיסה המוצגת בו השפיעה רבות גם על עולם המושגים הפוליטי המערבי המודרני ועל ההגות הליברלית. הרעיון המטריאליסטי שלפיו האדם אינו אלא גוף פיזי, חומרי ומורכב המצוי בתנועה, השפיע רבות על המחשבה המודרנית. ההנחה שלפיה בני אדם מונעים על ידי אינטרסים ושואפים לשרוד, וכן המסקנה כי ניתן לחקור את עולם הפוליטיקה דרך נקודת מבט רציונלית אינסטרומנטלית, הושפעה גם היא מהגותו של הובס. גם תפיסת החירות השלילית, שהפכה לרעיון מרכזי בהתפתחות הליברליזם, הושפעה מהגותו של הובס. הובס קידם גם את התפיסה שלפיה מקור הסמכות והלגיטימציה של השלטון הוא בברית ראשונית בין האזרחים, ובכך תרם לרעיון של האמנה החברתית. הובס השפיע על עיצוב המחשבה המערבית באמצעות מושג המדינה והריבונות. תיאור מצב הטבע בפילוסופיה של הובס, וכן הדרך שבה הובס הבין את התנהגותם של בני אדם ושל מדינות, השפיעו על מושג האנרכיה ועל הגישה הריאליסטית הקלאסית בתחום היחסים הבינלאומיים במדע המדינה.

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ליבס ג., אפלטון, כרך א'. הוצאת שוקן (2023)

מאוטנר מנחם, אוטונומיה ושגשוג - לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, הוצאת משכל (2023)

קוהוט ה' (2023). האנליזה של העצמי: גישה שיטתית לטיפול הפסיכואנליטי בהפרעות אישיות. הוצאת משכל

דורקהיים אמיל, האינדיבידואליזם והאינטלקטואלים. הוצאת נהר ספרים (2023)

שי פרוגל , מנחם ברינקר, חקר מדעי הרוח והוראתם: שאר רוח. הוצ' רסלינג (2022)