עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מאסר, המאסר שיטת ענישה, עבודה סמינריונית כלא, משפט משווה, משפט עברי (עבודה סמינריונית מצטיינת) (עבודה אקדמית מס. 5445)

‏290.00 ₪

49 עמ'

עבודה אקדמית מס' 5445

סמינריון מאסר, המאסר שיטת ענישה, עבודה סמינריונית כלא, משפט משווה, משפט עברי (עבודה סמינריונית מצטיינת)

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המאסר כשיטת ענישה?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א : הענישה

א.1. המאסר בין שיטות הענישה

א.2. ענישה - מהי ?

א.3. הצדקות ותכליות לענישה

א.4. תגובה ומניעה עתידית

א.5. הגישות התועלתיות

א.6. הגישה התגמולית

א.7. גישת ההרתעה

א.8. נטילת כושר

א.9. טיפול ושיקום

א.10. גישת הצדק, האיחוי והפיצוי

א.11. צורות ענישה

א.12. התפתחות הענישה

א.12.א. בעת העתיקה

א.12.ב. הענישה ברומא

א.12.ג. בימי הביניים

פרק ב: עונש המאסר

ב.1. המאסר בעת העתיקה

ב.2. עונש ההגלייה

ב.3. המאסר באירופה

ב.4. המאסר בתקופת המקרא

ב.5. המאסר במשפט העברי

ב.5.א. מאסר במשפט העברי כענישה פלילית

ב.5.ב. מאסר במשפט העברי כענישה אזרחית

ב.5.ג. הגלייה כחלופת מאסר

ב.6. בתי סוהר בעידן המודרני

ב.6.א. בית התקון

ב.6.ב. בית הסוהר כמתקן עונשין

ב.6.ג. שיטת בורסטל

ב.6.ד. מודל בית הכפרה

ב.6.ה. שיטת פנסילבניה

ב.6.ו. שיטת אובורן

ב.6.ז. בית הסוהר הרפורמטיבי

ב.6.ח. מודל המאסר הפרוגרסיבי והמודל הרפואי

ב.6.ט. בחזרה לבית סוהר כמתקן עונשין

ב.7. מהות בית הסוהר ומאפייני המאסר

פרק ג: מאסר ובתי סוהר בישראל

ג.1. שירות בתי הסוהר

ג.2. התפתחות היסטורית של בתי סוהר בישראל

ג.3. המודל הטיפולי

ג.4. המודל הביטחוני

ג.5. המודל המאוזן

ג.6. תפקידים מרכזיים של שירות בתי הסוהר

ג.7. טיפול באסיר ושיקומו

ג.7.א. פרוייקטים קהילתיים

ג.7.ב. עבודות שירות

ג.7.ג. חזרה לקהילה

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח : איורים ותמונות

הזכות לחירות הינה אחת מזכויות האדם החוקתיות הבסיסיות והיסודיות ביותר, עליהן מושתת המשפט החוקתי בחברה המודרנית[1] הדמוקרטית. בישראל, עוגנה זכות החירות בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו[2]. ארגון האו"ם קבע כי לכל אדם יש הזכות "לחיים, לחירות ולבטחון אישי"[3]. קדמה לכך הכרזת זכויות האדם משנת 1789[4]. אין לך עונש המנוגד ניגוד גמור לזכות זו, כעונש המאסר. כליאתו של אדם במתקן כליאה, שלילת חירותו הבסיסית, בידודו והרחקתו ממשפחתו ומן החברה שבחוץ, עומדים בסתירה, לכאורה, לזכות החוקתית האלמנטרית ביותר לה זכאי כל אדם באשר הוא[5]. מנגד, קיימת זכותה ואף חובתה של מערכת משפטית בכל חברה אנושית, להגן על עצמה מפני הפוגעים באחרים ולהעניש את העוברים על החוק. כיצד נאזן, אפוא, בין זכות היחיד לחירות לבין זכות הציבור לחיי חברה תקינים ומסודרים ?[6] בלא ענישה, אין לך משפט ואין לך מדינת חוק, כי אם אנרכיה, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. אחת מאושיות היסוד של כל חברה אנושית הינה, אפוא, הענישה הפלילית[7].

עבודה זו באה לבחון את המאסר כעונש, את שלילת החירות כסנקציה פלילית, ולברר את ההצדקה החוקתית לקיומם. מעבר לכך, לעיין בשאלת הענישה, תכליתה וההצדקות לה, ובאשר למטרותיה של הענישה, לברר אם מדובר בשמירה על אינטרסים כלליים של החברה, שלום הציבור והגנה מפני פשיעה כלפיה, או שמא מטרת הענישה היא הרתעת העבריין מלעבור עבירות נוספות, שיקומו, תיקונו והחזרתו למעגל החיים הנורמטיבי.

בהקדמה לעבודה זו הצגנו את המאמר "לא לכלא". מאמר זה מביע עמדה המתנגדת למאסר כשיטת ענישה, ומציעה לה חלופה : שיטות הענישה שנהגו בדין העברי המקראי. נבחן, במסגרת העבודה שלפנינו, האמנם יש לשלול את המאסר, כשיטת ענישה, מכל וכל, או שמא יש לבחון את יתרונות המאסר. החלופה המוצעת במאמר הנ"ל – מכירת הגנב לעבדות – האם מעשית היא בימינו ? ואם מעשית היא, הניתן ליישמה גם במישור הענישה הפלילית, או שמא נאותה היא במישור הענישה האזרחית בלבד ?

נסקור בקצרה את התפתחותה של הענישה לשיטותיה, בתקופות שונות, ונבחן את נושא המאסר במשפט העברי למול המאסר במשפט העמים ובמדינת ישראל, תוך השוואת גישות ומערכות שונות של מאסר כענישה, בכללן מערכת בתי הסוהר בישראל, על תנאי המאסר במתקני הכליאה בארץ ובעולם, וננסה לבחון את יעילותו של עונש המאסר בפועל, תוך השוואת חלופות לעונש זה.

המאסר כשיטת ענישה, שהינו כה נפוץ ומקובל בימינו, לא היה נפוץ כלל עד לפני כמאתיים שנה. אם בימי קדם נהגה המערכת המשפטית להטיל עונשי גוף, הרי בעת החדשה חל מעבר מענישה גופנית לעונשי מאסר. נבחן את ההצדקות לביטול עונשי הגוף ואת ההנמקות להעדפת עונשי המאסר. מאסר קיים הן במסגרת המשפט הפלילי והן כסנקציה במסגרת המשפט האזרחי. בנוסף, קיים המאסר גם במערכת השיפוט הצבאית, וישנו גם מאסר פוליטי, במשטרים מסויימים. מפאת קוצר היריעה נתמקד בעבודה זו במאסר הפלילי, ולא נעסוק בבתי הסוהר הצבאיים, המשמשים להחזקת חיילים שעברו על החוק הצבאי וכן להחזקת שבויי מלחמה, לוחמי אויב ואף אזרחי אויב בעיתות מלחמה, כששהותם בחופשי מהווה סיכון בטחוני. כמו כן לא נדון במסגרת זו בבתי המאסר הפוליטיים, המוכרים לנו מהעבר, שהיו מיועדים להרחקתם של מתנגדי השלטון, או אזרחים שהמשטר היה מעוניין להעלימם. הגולאגים, הידועים מימי השלטון הסובייטי של סטאלין, יוזכרו בחיבור זה אך בקצרה, והקאצטים, מחנות הריכוז מתקופת שלטון הנאצים, הינם נושא לחיבור בפני עצמו, על כל ההשלכות החוקתיות וההשלכות המשפטיות העולות ממחקרם של אלו. סוגיה מורכבת נוספת שלא נדון בה כאן היא הפעלת בתי סוהר פרטיים, מגמה שהחלה מסתמנת משנות השמונים ואילך והיא מקיפה נושאים מורכבים.

מאז ומעולם, נטתה החברה לדחוק את העבריינים והפושעים לשוליה. אלה סומנו כקבוצת מיעוט שיש לטפל בה בכל אמצעי הענישה, קלים או חמורים. בחברות השבטיות המוקדמות ננקטו שיטות ענישה של עונשי גוף ועונשי השפלה. מערכות המשפט של העולם המערבי המודרני מסתייגות מדרכי הענישה הגופנית, מצורות שונות של מכירה לעבדות, ומעצם הרעיון שגופו של האדם משמש אובייקט לענישה.

בעת העתיקה, שימשה הענישה הגופנית כלי נוח להפגנת עוצמה: עינויים של עבריינים והוצאתם להורג הפכו טקסים ראוותניים, ותפקידם, יותר משהיה לאזן את הצדק, נועד להצביע על נחיתות מעמדו של נתין שהעז להפר את חוקי הריבון הכל יכול אשר מפגין את כוחו ועליונותו. בעונשי הגוף היו מרכיבים של השפלה וקלון. עונש זה היה אמור לבייש את העבריין ע"י הצגתו לראווה, דבר שאפשר לקהל הרחב לפרוק את זעמו תוקפנותו עליו ולעיתים הביא הדבר למותו.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

גל לברטוב פושעים ללא גבולות: הסגרות בינלאומיות, ספרי חמד, ידיעות ספרים, 2018.

אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט תשע"ו (2017)

 

תח-9 חסינה LKM


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות