‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי כפיית חיסונים על רקע פיתוח חיסון לקורונה?

תוכן עניינים

מבוא

חיסונים

חיסוני חובה בעולם

חיסון נגד קורונה

פיתוח חיסון לקורונה בישראל, והמכון הביולוגי הסודי בנס ציונה

חומרת מגיפת הקורונה והאפשרות לחייב את האזרחים להתחסן.

דוגמה אישית להתחסנות

חובת החיסון בהיסטוריה של מגיפות

סנקציות כנגד סיכון ממשי

חובת החיסון

הסנקציות על הנמנעים מחיסון

הקורונה בישראל

תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה

סגר ספט' 2020

מערך החיסונים בישראל

חיסונים המומלצים לכלל האוכלוסייה

חיסונים ואוטיזם

שגרת החיסונים הנהוגה בישראל

חיסונים לממבוגרים

חיסון נגד שפעת

עובדות מבוססות מחקר על חיסון נגד שפעת במבוגרים וקשישים

חיסון נגד פנוימוקוק

זריקת דחף כנגד טטנוס-דיפטריה (פלצת-קרמת) - Td

חיסונים למניעת התפשטות של מחלות מידבקות

שגרת החיסונים הנהוגה כיום בישראל

שינויים בשגרת החיסונים - עבר ועתיד

תקציב מערך החיסונים

הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד והשפעתה על מתן חיסונים בגיל בית-הספר

היקף הכיסוי החיסוני

הירידה בהיקף הכיסוי החיסוני והשלכותיה

חיסון נגד פוליו

חיסון נגד הנגיף של הפוליו

חשיבות החיסון מגיל הילדות

התנגדות ההורים לחסן את ילדם

הסיבה שבעקבותיה הורים מסרבים לחסן את ילדיהם.

תופעות לוואי לחיסון

שיקולי נגד החיסונים

פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome

שיתוק ילדים בישראל

חוק פיצוי לנפגעי פוליו

סיכום

ביבליוגרפיה

דוחות

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: כפיית חיסונים על רקע פיתוח חיסון נגד קורונה.

בצד ההכרזות על ההתקדמות בפיתוח חיסוני הקורונה, החל הדיון בשאלת חובת ההתחסנות • מצד אחד - הרצון לעצור סוף־סוף את שרשרת ההדבקה; מנגד - זכותו של כל אדם לקבוע אילו חומרים ייכנסו לגופו

הידיעות המשמחות על ההתקדמות בפיתוח החיסונים מפני נגיף הקורונה, מבית היוצר של חברות התרופות מודרנה ופייזר והמכון הביולוגי בנס ציונה, עוררו ציפייה והתלהבות. לראשונה מאז הופעת הנגיף בחיינו נוצרה תחושה של אור בקצה המנהרה.

החיסונים מסתמנים כמכשיר לצמצום הסיכונים של COVID-19, ואולי אף להדברת המגיפה בכללותה. ההבנה שמיטב המוחות של כמה מדינות עובדים על החיסונים, ושהושקעו במאמץ הזה תקציבים גדולים, מבססת תקווה זהירה שהפתרון אכן כבר באופק. [1]

עם זאת, לפריצת הדרך המדעית מתלוות, כמעט כמו תמיד, שאלות מוסריות, אתיות ומשפטיות לא פשוטות, אשר מחייבות בירור בתקופה הקצרה שנותרה עד להגעת החיסונים. הכנסת החיסונים הראשונים לשימוש בישראל עשויה להוליד שתי בעיות הפוכות לכאורה: סירוב להתחסן מחד, ומאידך - דרישה מוגברת לחיסון, שתעלה על ההיצע. שני המצבים חורגים מתחום הרפואה בלבד, וההתמודדות עימם תדרוש תשובות מהירות וברורות.[2]

מה נעשה אם חלקים גדולים באוכלוסייה לא ירצו להתחסן או יסרבו לחסן את ילדיהם? לא נוכל לפטור זאת באמירה שמדובר בעניין האישי של המסרבים ותו לא. הטיפול במגיפות מצריך אחריות הדדית - אם לא נוצרת בחברה שכבה חיסונית מספיק גדולה, המחלה תישאר עימנו. ואם לא די בכך, אדם לא מחוסן עלול להדביק אחרים, במיוחד את הפגיעים ביותר, למשל את אלה שבשל מצבם הרפואי או בשל הוראות הנגד, החיסון מסוכן להם.

החיסונים מסתמנים כמכשיר לצמצום הסיכונים של COVID-19, ואולי אף להדברת המגיפה בכללותה. ההבנה שמיטב המוחות של כמה מדינות עובדים על החיסונים, ושהושקעו במאמץ הזה תקציבים גדולים, מבססת תקווה זהירה שהפתרון אכן כבר באופק. [3]

חומרת מגיפת הקורונה מרמזת על האפשרות שמנהיגים בעולם ישקלו לחייב את אזרחיהם להתחסן. לפני שלושה חודשים צוטט ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, שהחיסון בארצו "יהיה מחייב ככל שרק ניתן", במטרה להגיע לשיעור של 95 אחוזי מתחסנים. דברי מוריסון עוררו סערה ציבורית, ושר הבריאות בממשלתו נאלץ להבהיר שהממשלה לא תכפה חיסון על שום אוסטרלי.

הרוחות סערו גם ביבשת אירופה, כאשר המכון הגרמני למחקרים כלכליים בברלין פרסם בסוף אוקטובר את תוצאות סקר דעת קהל, שממנו השתמע שרק כ־70 אחוזים מהגרמנים מוכנים להתחסן מרצון. כמחצית מן הנשאלים תמכו ברעיון להפוך את החיסון מנגיף הקורונה לחובה, ואילו 22 אחוזים הצהירו שלא יתחסנו והביעו התנגדות לחובת החיסון. ההתנגדות נבעה, בין היתר, מהחשש מפני העובדה שלהבדיל מחיסוני שגרה, לחיסון מנגיף הקורונה אין רקורד מוכח של עשרות שנים. התשובה שכך היה בעבר גם עם חיסוני ילדות, כשהם רק הוכנסו לשימוש, כנראה לא מצליחה לשכנע כרבע מן הגרמנים.

לגרמניה, בדומה למדינות אירופיות אחרות, יש רומן ארוך עם חובת החיסונים. החיסון המחייב הראשון הונהג בה עוד ב־1874, אז היה זה חיסון מפני מחלת האבעבועות השחורות, והוא נשאר בתוקף עד 1976, עת נקבע שהמחלה הודברה בכל העולם.

אבל אם מישהו חושב שמדובר בפרקטיקה שאבד עליה כלח, הרי זאת טעות. בצירוף מקרים מעניין, החיסון נגד חצבת הפך בגרמניה למחייב ב־1 במארס 2020, בדיוק כשנגיף הקורונה החדש עשה את צעדיו הראשונים באירופה. כעבור שלושה שבועות בלבד יו"ר האיגוד הרפואי העולמי, הרופא הגרמני פרנק אולריך מונטגומרי, כבר תמך בפומבי בהצעה להפוך את החיסון מפני הקורונה לחובה, אף שהחיסון עצמו נראה אז בגדר חלום רחוק.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2020

גלי וינרב, ‏התחרות הגורלית בעולם: כמה אנחנו רחוקים מחיסון ומתי הוא יגיע לישראל?, גלובס, 11 בספטמבר 2020

ד"ר רועי צזנה, ‏מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים, "הידען", 8 ביולי 2020

Phadke, Varun K.; Bednarczyk, Robert A.; Salmon, Daniel A.; Omer, Saad B.  "Association Between Vaccine Refusal and Vaccine-Preventable Diseases in the United States". JAMA. 315 (11): 1149–58.