‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי פיוטים של רבי נג'ארה?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

מהות הפיוטים.. 5

יוצרות.. 5

קרובות.. 5

סליחות וקינות.. 5

מאפייני הפיוט.. 5

ביקורת על לשון הפיוט.. 6

רבי ישראל נג'ארה. 7

פיוטיו של הרב ישראל נג'ארה. 7

מוטיב היונה בשירת נג'ארה. 8

מוטיב היונה: היונה בתרבות.. 8

אזכורי היונה בתנ"ך. 9

המוטיב הציורי המדמה את כנסת ישראל ליונה. 9

״יונתי בחגוי הסלע״. 9

״עיניך יונים״. 9

היונה בשירת נג'ארה. 10

ביאורים ומקורות, לשון וסגנון 11

היונה אצל ר' יהודה הלוי: " יונה מצאה בו מנוח". 18

נוסח הפיוט.. 18

התנגדות כללית תרבותית לשירת ישראל נג'ארה. 19

הקשר בין מוטיבים ו ריטואלים מוסיקליים והקשריהם המיסטיים בשירתו של ר"י נג'ארה. 20

פיוטים עם מוטיב היונה אצל נג'ארה ומנדיל. 24

ניתוח פיוט בנושא יונה. 24

יערת דבש פיוט מאת ר' ישראל נג'ארה. 24

ר' מנדיל אבן זמרה. 25

הפיוט "מה לך יונה שוכנה בחגוי הסלעים" מאת מנדיל אבן זמרה. 26

המיסתורין בשירת ר' ישראל נג'ארה. 27

סיכום.. 29

ביבליוגרפיה. 30

נספחים.. 32

רבי יהודה הלוי - יונת אלם רחוקים" - משירי הגאולה. 32

עבודה זו עוסקת בנושא: פיוטים, שירת קודש ביהדות. בהתמקדות בשירת ר' ישראל נג'ארה והשוואה לפייטנים כמו מנדיל ור' יהודה הלוי. יהיה נסיון לזרוק אור על מוטיב היונה בשירת נג'ארה[1] שהוא מוטיב חשוב ורווי מאטפורות ודימויים. השפעתו של ר' ישראל נג'ארה שהיה דרשן, משורר ואומן רב פנים, על המוסיקה של יהודי ספרד והמזרח לאחר הגירוש היתה עצומה ומקיפה. ר' ישראל נג'ארה סידר את פיוטיו בהתאם למקאמים תורכיים והיה לו תפקיד מכריע ביצירת ובאימוץ לחנים מקשת רחבה מאוד של מסורות מוסיקליות: תורכיות, ערביות, יווניות, ספרדיות ועבריות. הדי השפעתו ניכרים במרחב הגדול ביותר של קהילות יהודיות מבוסניה, מרוקו ועד עירק והודו. חותם ברור של השפעתו אפשר לראות גם ברפרטואר השירים של מקהלת המפטירים שמקורה בעיר אדריאנופול. סביר להניח שר' ישראל נג'ארה עצמו התוודע באחת מן הפעמים בהן שהה בתורכיה למסורת המוסיקלית של הכתות המיסטיות המוסלמיות הצוּפיות ובמיוחד לאלו של כת הדרווישים ממסדר המָווַלוי, מיסטיקאים אלה ידועים היו בטקסי המחול האקסטטיים שלהם השואבים ממיתוס "שמס" שבמרכז המיסטיקה של ג'לאל א-דין רומי, מחולות אותם חוללו לצלילי נגינה של געגוע ועצב המופקים מן החליל המזרחי, ה"ניי".

מהו פיוט? האם הוא תפילה? שירה? שירת קודש? מה הם הסטנדרטים שעל פיהם יש להעריך פיוט? הדרך הטובה ביותר להתחיל את הדיון היא לפתוח בכמה דוגמאות מוכרות. ובכן, "לכה דודי", "דרור יקרא", "אדון הסליחות" ו"מעוז צור ישועתי" הם פיוטים. הפיוט מוכר בכל מסורות ישראל. יתרה מזו, יש פיוטים משותפים לכל היהודים באשר הם. "ידיד נפש" למשל הושר בהודו, במרוקו, בחלב, בבבל, בתימן, באשכנז, בגרוזיה. הפיוט הוא אפוא נדבך של מסורת ישראל באשר היא. [2]

סוד קסמו של הפיוט הוא טיב האחדות הנוצרת בין המילים למנגינה, ומשווה להן הבעה חדשה. אחת הקונבנציות ביצירת פיוטים היא באפשרות לתת לאותו פיוט מנגינה אחרת, חדשה: "יגדל" ו"לכה דודי", למשל, זכו לעשרות מנגינות. ולפעמים מנגינה ישנה מקבלת טקסט חדש. הקהל מודע לזאת, וממתין בציפייה: נוטפת מכאן מתיקות שזר לא יבינה. המרחב הקיים של מילים ומנגינות פתוח כל כך, שכמו בכימיה מופלאה, הרבה צירופים אפשריים, אך רק מעטים מתקבלים ומתממשים - ובזאת, כמובן, מקוריותו של הפייטן.[3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] טובה בארי (עורכת), ישראל נג'ארה – שירים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב

[2] מונטגומרי ואט, תולדות ספרד האסלאמית, תרגם עמנואל קופלביץ, הוצאת כרמל, ירושלים, 2017.

[3] יהודה ויזן, אנתולוגיה-פואטיקה-דרבנן, מבחר כתבים על תורת השיר, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז'