‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסדרת שעות נוספות ?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שעות נוספות. 3

שעות עודפות לעובד במשרה חלקית. 3

הפסקה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. 3

רישום שעות עבודה. 3

משרות אמון 4

תשלום עבור שעות נוספות. 4

עבודה בשבת/חג 4

שכר גלובלי ושעות נוספות. 4

תנאי עבודה. 5

שכר. 5

החרגת עובדי צווארון לבן מהסדרים לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות. 6

דין מצוי בישראל לעניין החרגת עובדי צווארון לבן בשעות נוספות. 8

מדינות הולם משפט משווה: הסדרה שלא בחקיקה לעניין החרגת עובדי צווארון לבן בשעות נוספות. 11

הסדרה בהסכם עבודה אישי 11

הסדרה במסגרת הסכם קיבוצי 13

חקיקה המגינה רק על עובדי צווארון כחול. 16

חקיקה המחריגה עובדי צווארון לבן 18

משפט משווה: ארה׳׳ב : לעניין החרגת עובדי צווארון לבן בשעות נוספות. 19

החרגת עובדי צווארון לבן בשעות נוספות. 21

התאמה להתפתחויות בשוק העבודה:. 29

קליפורניה. 30

החרגת עובדי מחשבים.. 34

ישראל: העסקה דרך חברות כח אדם.. 40

התיקון לחוק קבלני כוח-אדם.. 41

ביטוח לאומי 44

זכויות הרווחה. 44

מדינת הרווחה הישראלית. 46

דוגמא לפסק דין בנושא זכויות עובדים - בית הקפה ג'ו 49

בעיות האכיפה ודרכי התמודדות. 53

סיכום.. 56

ביבליוגרפיה. 57

המלומדת ד"ר שלומית יניסקי-רביד שמה דגש רב על חופש העיסוק כעקרון על במשפט העבודה הישראלי [1]. במסגרת חופש העיסוק יש לראות בשעות נוספות חלק משכר העבודה ?

שעה נוספת היא כל שעה מעבר ל- 8 שעות עבודה ביום (כשעובדים 6 ימים בשבוע), או כל שעת עבודה מעל 8.6 שעות עבודה ביום (כשעובדים 5 ימים בשבוע). שעות נוספות מחשבים לפי אותו היום ולא ניתן לקזז (לדוגמא: עובד שהועסק ביום א’ 12 שעות וביום ב’ רק 3 שעות- זכאי לשעות נוספות עבור יום העבודה הראשון).הערה: נקבע כי שבוע עבודה הוא של 42 שעות, לכן אם עובד הועסק למשל 8 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע הוא זכאי לגמול שעות נוספות עבור השעות שמעבר ל- 42 השעות השבועיות. (למרות שבכל יום בנפרד לא עבד מעל 8 שעות).[2]

עובד לדוגמא שמועסק לפי החוזה שלו 5 שעות ביום, ונדרש לעבוד ביום מסוים 8 שעות, יחושבו השעות שמעבר ל- 5 לשעות עודפות שהתגמול עליהן הוא לפי תעריף שעה רגילה.

ביום עבודה של שש שעות ומעלה, תחול הפסקה של מינימום 45 דקות, מהן הפסקה רצופה אחת של 30 דקות. יתר 15 הדקות יכולות להנתן שלא ברציפות. לגבי התשלום עבור ההפסקה, החוק אינו מחייב את המעסיק לשלם עבור ההפסקה כל עוד העובד רשאי לעשות בה כרצונו וחופשי לצאת ממקום העבודה. ואולם, ברגע שהעובד שוהה במקום העבודה במהלך ההפסקה וניתן להזעיקו במהלכה – אסור למעביד לקזז מהשכר החודשי את זמני ההפסקה.

חשוב מאוד לנהל רישום של שעות עבודה. קשה לקבל גמול עבור שעות נוספות או עבודה בשבת, אם אין לעובד הוכחה כמה שעות הועסק מידי יום, אלא אם כן יש מסגרת שעות קבועה (למשל 10 שעות ביום). אולם גם אז הנטל על העובד להוכיח שהייתה מתכונת קבועה של שעות עבודה ובמסגרתה ההעסקה בשעות נוספות.

הסדרת העבודה בשעות נוספות נועדה לספק לעובדים בשוק העבודה הגנה מפני ניצול של מעסיקיהם. הסדרה זו מבקשת לאזן בין שתי מטרות: הראשונה, להגביל את שעות עבודתו של העובד כדי להגן על בריאותו ולהבטיח שייוותר לו די זמן במסגרת חייו האישיים מחוץ למקום עבודתו. השנייה, לאפשר גמישות בשעות העבודה ולמתן את המעמסה הכלכלית על המעסיקים הנדרשים לשלם בגין שעות נוספות.

הסדרת העבודה בשעות נוספות שונה ממדינה למדינה, וכך גם תחולת ההסדרה, אולם להסדרים אלו בעולם יש מכנה משותף אחד - הרצון להגן על עובדי הצווארון הכחול תוך השארת מרחב פעולה מוגבל אשר לעבודה בשעות נוספות של עובדי צווארון לבן .

אפשר לממש רצון זה בשתי דרכים מרכזיות: דרך אחת היא לקבוע הסדרים לעבודה בשעות נוספות בהסכם עם יחיד או ברמת הענף הכלכלי. דרך זו ננקטת בעיקר במדינות שבהן הגדרת העבודה בשעות נוספות והתשלום בגינה אינם מוסדרים בחקיקה אלא בהסכם עבודה אישי בין המעסיק לעובד (בריטניה) או בהסכם עבודה קיבוצי בין איגודי עובדים לארגוני מעסיקים (דנמרק). במדינות אלה אין הסדר גורף לכלל העובדים במדינה, ועל כן אין צורך להחריג עובדים ממנו .

הדרך האחרת היא להסדיר את העבודה בשעות נוספות בחקיקה. יש מדינות המחילות את החוק העוסק בשעות נוספות אך ורק על עובדי הצווארון הכחול המשתכרים שכר בשיעור מסוים הקבוע בחוק - למשל סינגפור, ואילו מדינות אחרות מחריגות מההסדר הקבוע בחוק את עובדי הצווארון הלבן על-פי הגדרות התפקיד וגובה השכר שלהם - למשל הקביעות בחוק הפדרלי בארה״ב ובחוק במדינת קליפורניה; חוקים אלו מאפשרים להחריג, בין השאר, עובדי ניהול, עובדי אדמיניסטרציה, עובדים מקצועיים ועובדי מחשבים העומדים בדרישות התפקיד הקבועות בתקנות ומשתכרים שכר גבוה, בשיעור שאף הוא נקבע בתקנות .

חשוב לציין שבמונח עובדי צווארון לבן, בכל הנוגע להחרגה, אין הכוונה לבעלי מקצועות המשתייכים לצוותי רפואה, לכוחות הצלה, לצוות אוויר וכדומה - שכן אלה מוחרגים מההסדרים שבחוקים אלה בשל אופי עבודתם - אלא לעובדים בכירים המשתכרים שכר גבוה ומועסקים בתחומים שונים במשק.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שלומית יניסקי-רביד "חופש העיסוק, עבר הווה עתיד " משאבי אנוש: ירחון 242 12 

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

מרדכי מירוני "התפתחויות ומגמות במשפט הקיבוצי" דין ודברים,חיפה, אונ' חיפה