‏290.00 ₪

סיפורי החיים מנקודת מבט נשית תוארו על ידי סופרות ממין נקבה. ניתן למצוא גם סופרים גברים שהתייחסו לנקודת המבט הנשית, הציצו אל האזורים ה"נבדלים" וניחשו אותם כמו: בנג'מין פרנקלין אשר כתב לעורך תחת שם-עט נשי, דן רודס שכתב גם כדנטה דה רודס, ויליאם קונור כקסנדרה, יסמינה ח'דרא שהיא למעשה מוחמד, ביל ספנס שכתב כמו גסיקה בלייר, איאן בלייר שכתב כמו אמה בלייר, גארת ניקס שכתב את "בחירתה של סופי" ורבים אחרים.

גם בספרות העברית נעשו ניסיונות של סופרים לדבר "מתוך" תודעתה של אישה. אנו מוצאים את א"ב יהושוע ב"המאהב", את עמוס עוז שהציג קול של אישה ב"מיכאל שלי", את "ככה אני מדברת עם הרוח" של סמי ברדוגו, ועוד רבים אחרים. אלה עשויים בהחלט להיחשב "ספרות נשים" על אף שנכתבו בידי גברים.

מבקרים רבים מאמינים, כי לגברים ולנשים יש חוויות חיים שונות. הכתיבה של כותבים ממין זכר וממין נקבה תהיה כתיבה שונה. כמו כן, יש הסוברים, כי סופרים גברים אינם מסוגלים לכתוב בצורה מדויקת מנקודת המבט הנשית, ואינם מסוגלים להציע אידאלים נשיים, כי הם לא חוו את החיים כמו נשים. קציר (2007) טוענת כי הסיבה לקושי היא שהגברים לא חשו "מבפנים" את מורכבות הגוף הנשי – לא חוו התבגרות מינית, מחזור חודשי, אוננות נשית, הריון, הנקה, התבלות. סופר-גבר, לדעתה, יתקשה לתאר באופן אמין את תחושותיה של אישה, יתקשה להעיד "מבפנים" על יחסים בין נשים לבין עצמן – אימהות ובנות, אחיות, חברות, יחסי אהבה בין נשים. בדיוק כפי שסופרת אישה תתקשה להעיד "מבפנים" על ניסיונות "גבריים" מובהקים כמלחמה, חיים בשבי, אחוות לוחמים, יחסי אבות-בנים, יחסי אהבה ויחסים ארוטיים בין גברים.

לא רק השפה עצמה משקפת ומחזקת את תפקידי המגדר הסטריאוטיפיים (Saltzman-Chafetz,1978 )  במדיום הספרותי, ניתן לראות, כי דמות האישה עומדת כחלק מפס ייצור של סטראוטיפים אודות נשיות .(Danuta, 1995;Hall,1997) סטראוטיפים אלו מוצאים את ביטויים בספרות הישראלית שבה האישה מוצגת כדמות נחותה, שולית ונטולת קיום עצמאי (לובין, 1998).

מטרת מחקר זה היא לבחון את שאלת ייצוג האישה בישראל עם תחילת שנות האלפיים באמצעות כמה מספריו האחרונים של דויד גרוסמן. בחינתה של ספרות הנכתבת על ידי גברים היא בעלת פוטנציאל ספרותי, כמו גם היסטוריוגרפי, ויש בכוחה להציע דרכים אלטרנטיביות של כתיבה ספרותית והיסטוריוגרפית על נשים, ועל כתיבה בכלל.

תקוותי היא כי הדברים המובאים להלן ישמשו בסיס להרחבת המחקר בשיח גבר ואשה בלשון העברית, ולהעמקתו תוך השוואת ממצאי ניתוח זה לנמצא בשיחם של זוגות נוספים בסיטואציות שונות של שימוש בלשון הן בסיפור המונולוג והן בדו השיח ובשיחות החולין. המחקר הינו מחקר ראשוני, שכן הוא מעמיד לשאלה את נושא הבדלי המגדר בספריו של גרוסמן, אם אכן קיימים הבדלים. מחקר זה ישמש נקודת מוצא למחקר נוסף בספריו הבאים של גרוסמן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שחורי, ד'.למי אכפת מרבי מכר?

שטיינר, ל'(תשס"ב). כתיבת האינטראקציה בין המינים:ביטוי פואטי ותמטי על פי יצירותיהן של ז'אן צ'מפיון, מארי קארדינאל וקתרין ריאואה(עבודת דוקטורט). רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.

שטרן, ח'(תשס"ג). איזון סגנוני- מבט חדש על לשונו של עגנון. שינויים בנוסח פסקה אחת של "עגונות". בתוך: בלשנות עברית. כתב עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית ויישומית. מס' 52. ניסן תשס"ג. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. עמ' 83-61.

שילה,מ'. הקול הנשי הירושלמי, כתבי למדניות מן המאה התשע עשרה. ירושלים: האוניברסיטה העברית מרכז דינור.