עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון עובדים זרים בישראל, מהגרי עבודה אירופה, יחס הממשלה כלפי מהגרי עבודה (עבודה אקדמית מס. 5404)

‏290.00 ₪

37 עמודים

עבודה אקדמית מספר 5404
סמינריון עובדים זרים בישראל, מהגרי עבודה אירופה, יחס הממשלה כלפי מהגרי עבודה

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות עובדים זרים פליטים בישראל ובעולם?

תוכן עניינים

מבוא

דיני הפליטים על ציר הזמן בראי החוק     

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדםThe Universal Declaration of Human Rights      

מדיניות והחלטות ממשלת ישראל : היחס בישראל למסתננים         

החלטות שר הפנים לשעבר אלי ישי         

מתקן חולות      

עזיבת מסתננים בהסכמה           

ההתנגדות לשהיית המסתננים בישראל    

ארגוני סיוע למסתננים    

הגדרת "מעצר מנהלי בטחוני"     

אמנת הפליטים  

זכויות הפליטים 

מיהו פליט?       

מבקשי מקלט    

הגנה קבוצתית  

הגנה מטעמים הומניטריים          

מצבם של הפליטים במדינות מערביות מתוקנות    

גרמניה 

ספרד   

בעיית הפליטים במדינת ישראל   

משרד הרווחה   

ביקורת הוגים ומשפט     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

את גבולותיה של מדינת ישראל עוברים מהגרים מסוגים שונים ובקטגוריות שונות, בעלי זכויות שהייה וזכויות אחרות ומי שאינם בעלי זכויות כאלה. המדינה ממיינת וקובעת מי נכנס אליה בזכות לפי חוקי ההגירה או הכניסה למדינה או לפי אמנת הפליטים של האו"ם ומי נכנס אליה שלא כדין, כמו מהגרי עבודה לא חוקיים.

חשוב להסביר גם את ההגדרות של המהגרים השונים, כך שנוכל לבחון את יישום האמנות הבינלאומיות מול החוק הישראלי.

"פליט" לפי אמנת הפליטים והפרוטוקול שלה משנת 1967 קובעת כי פליט הוא אדם היוצא מחוץ למדינת התיישבותו בשל רדיפה על בסיס גזע, דת לאומית, השתייכות חברתית מסוימת או דעה פוליטית.

המדינה שקולטת את מבקש המקלט או הפליט צריכה על פי אמנת הפליטים להצהיר על מעמדו ו/או בחינת מעמדו כפליט, אך לא מחויבת ליתן לפליט אי אלו זכויות חוקתיות.

עד שנות השבעים ראו מדינות אירופה את ההגירה בחיוב. מדינות מסוימות, בעיקר שווייץ וגרמניה, עודדו את התופעה כדי למלא את המחסור בכוח העבודה. בשנים האחרונות גובר גל המהגרים למדינות האיחוד האירופי, רובם כאלה שביקשו להימלט מרמת החיים הנמוכה בארצותיהם. בין המהגרים מוסלמים רבים, וכבר בשנות התשעים המוקדמות היו שני שלישים מן המהגרים לאירופה מוסלמים. מהגרים אלה מתאפיינים בשיעורי ילודה גבוהים, בתרבות ובשפה הזרות לאלו של המדינות הקולטות – ובחוסר השתלבות בתרבויות המארחות.

פליטים ומבקשי מקלט מגיעים למדינות בכל העולם, הזיהוי והפילוח של אוכלוסיית ההגירה המעורבת הם שלב חיוני בקביעת המדיניות , ובעיקר ההבחנה בין מי שיש להם זכויות כניסה למדינה ושהייה בה למי שאין להם. בחינה של בקשות מקלט, שהייה ומעמד נעשית בעיקר במדינות המפותחות בעולם המתועש, שהן מדינות יעד להגירה גם למי שאינם שייכים בהכרח לאוכלוסייה הזכאית לכניסה ולשהייה.

המושג השתתפות בנטל חל על מדינה שיחסית לגודל אוכלוסייתה ומשאביה מספר מבקשי המקלט שהגיע אליה גדול. מדינות שקולטות פליטים שהוכרו במדינות אחרות הן בדרך כלל מדינות שלא נכנסים אליהן מבקשי מקלט רבים, כמו מדינות סקנדינביה וארה"ב. ההשתתפות בנטל באה לידי ביטוי במימון ההוצאות של מדינות קולטות ושל נציבות הפליטים של האו"ם לטיפול בפליטים במדינות אחרות, ובקליטה של פליטים ממדינות אחרות במסגרת יישוב מחדש. כיום מדינת ישראל אינה עומדת בקריטריונים להשתתפות בנשיאה בנטל.

מדינות האיחוד האירופי הן יעד להגירה מעורבת של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, בעיקר דרך גבולות המדינות הדרומיות והמזרחיות החברות באיחוד. רוב הנמנים עם ההגירה המעורבת מחולקים סמוך להגעתם למדינות איחוד למהגרי עבודה ולמבקשי מקלט אשר בקשתם למקלט נבחנת באופן פרטני. כרבע מבקשות המקלט במדינות האיחוד נמצאות מוצדקות.

נקבע בהנחיות מועצת אירופה כי כל המדינות מחויבות לאפשר למבקשי מקלט להגיש בקשה בצורה העולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים. עד לבירור בקשתם של מבקשי המקלט יש לנהוג בהם לפי הכללים האלה:

 א. גישה לאמצעי מחיה בסיסיים כגון דיור, מזון ולבוש עם הגעתם למדינה.

ב. לידע אותם בדבר זכויותיהם וחובותיהם בעת השהייה בתחומי האיחוד האירופי בכלל ובמדינות שהם שוהים בהן בפרט.

ג. חופש תנועה בטריטוריה שבה הם מבקשים מקלט.

ד. שמירה על חיי משפחה.

ה. לאפשר גישה (בהגבלות מסוימות) לשוק העבודה ולהכשרה מקצועית.

 ו. לאפשר גישה למערכות הבריאות והרווחה, ולקטינים למערכת החינוך.

ז. לאפשר גישה לייעוץ משפטי, לארגוני זכויות, לארגוני המגזר השלישי ולנציבות הפליטים של האו"ם.

ח. לתת מענה לבעיות של מבקשי מקלט בעלי צרכים מיוחדים כגון נכים, קטינים וקטינים לא מלווים.

נקבע באמנת דבלין החלטות על המשך יישום המדיניות המקלט באירופהו נקבעו גם העקרונות לבדיקת בקשות המקלט, ובהם:

א. עקרון הגשת בקשת המקלט במדינה אחת, על-פי רוב המדינה הראשונה באיחוד שאליה הגיע מבקש המקלט.

ב. עקרון זכותם של בני משפחתו של מבקש מקלט לבקש בקשת מקלט באותה מדינה כדי לשמור על אחדות המשפחה. 

ג. העיקרון שהמדינה האחראית לטיפול בבקשת המקלט היא המדינה שאליה נכנס מבקש המקלט כחוק או נכנס אליה שלא כחוק ושהה בה חמישה חודשים לפחות.

ד. כאשר אי-אפשר להחיל אחד מהקריטריונים האלה על מבקש המקלט, המדינה שבה הגיש את בקשתו אחראית לטיפול בו.  

 

(בעבודה האקדמית כ-32 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רשות האוכלוסין וההגירה. (2019). נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה

נדב איל, המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018) 

ארליך חגי המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ספרי חמד, 2017

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

 

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת