‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פועלם של מרכזי חירום בקרב בני נוער בסיכון?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

מרכז חירום

יחידות מרכז החרום

היחידה טיפולית-יעוצית [אקסטרנית]-

מסגרות להתערבות בזמן משבר

נוער בסיכון, גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות

נוער בסיכון

קשיים והתמודדות

טיפול המערכת

עבריינות בני נוער

מתודולוגיה – שיטה איכותנית של ראיונות

שדה המחקר

דיון וממצאים

לגבי אנשי צוות במרכז חרום

ניתוח לפי תימות:

קטגוריה ראשונה: "הכלה רגשית"

קטגוריה שניה: "אמון"

קטגוריה שלישית: "פערים ברמה הקוגניטיבית"

מסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

תמלילי ראיונות מלאים

ראיון עם עו"ס במרכז חרום

ראיון עם אם בית במרכז חרום:

ראיון עם עובדת אדמינסטריטיבית במרכז חרום

ראיון עם נער בסיכון:

עבודה אקדמית זו עוסקת במרכזי חירום של נוער בסיכון. כמו מעון לנשים מוכות ישנה מסגרת מרכז חירום לנוער בסיכון.  תיבחן גם לאור ראיונות איכותניים. מרכזי חרום לטיפול בילדים ובני משפחותיהם באים כאשר המפשחה הטבעית אינה מתפקדת. המשפחה הינה המערכת הטבעית, בה מתפתחים ילדים בדרך כלל בתנאי בטחון ומוגנות אופטימאליים.

עם זאת, ישנם ילדים שחובת המדינה להגן עליהם ולמצוא עבורם, יחד עם המשפחה, דרך שתביא לתנאי מוגנות ראויים ביחסיהם עם בני משפחתם.

עבור מקרים שכאלה, מהווה מרכז החרום מסגרת זמנית, המגנה על הילדים ואשר בה מתחילה להתהוות, יחד עם המשפחה, תכנית שתאפשר מוגנות לילד והתפתחות מיטיבה עבורו. (הרץ, 2018)

בישראל חיים מעל ל- 2 מיליון ילדים, מתוכם 330,000 ילדים ובני נוער, מצויים במצבי סיכון ומצוקה, כאשר חלק ממצבי הסיכון באים לביטוי בניתוק ממסגרות נורמטיביות. (לפ"מ, 2020)

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה לקדם את מימוש זכויותיהם הבסיסיות של הילדים ובני הנוער לביטחון, הגנה וכבוד. מדובר ברצף של מצבי סיכון שונים, הדורשים התאמה של מענים שונים ומגוונים( זרוע העבודה משרד העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים)

בסוף שנות השמונים חברו יחד שירות ילד ונוער, משרד העבודה הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות וג'וינט ישראל, אנשי מקצוע בכירים ואנשי שדה ומשפחותיהם. להקמת המרכזים שיועדו לשרת את כל הילדים (מידע על מרכזי חירום לאנשי מקצוע בתיה פריד)ובנוסף הוקם מרכז חרום חרדי שהוא בבחינת ניסיון שנועד לתת מסגרת שתתאים לילדים (מנדל-לוי, 2017)

שנמצאים במצבי סכנה עקב פגיעה בהם על ידי בני משפחה. זאת על רקע חוסר יכולת המשפחה לטפל בילד, או בעקבות משבר הנובע מהיחסים במשפחה. לעתים קרובות הילדים חיים בסביבה שיש בה סיכון גבוה לפגיעה בהתפתחותם הנורמטיבית כתוצאה מקשיים ביכולת ההורית, ומאי-יכולת ההורים לספק לילדים סביבה בטוחה. ילדים בסכנה יכולים להיות שייכים לאחת או יותר מהקטגוריות הבאות: ילדים הסובלים מהתעללות נפשית – דחייה של הילד, התעלמות מכוונת, איום על הילד, הטחת האשמות בילד, הענשה חריפה או הענשה ללא קשר למעשיו, כליאת הילד, השפלת הילד, אפליה בין ילדים באותה המשפחה, מאבקי גירושין קשים תוך כדי פגיעה בילד, רצח במשפחה. ילדים הסובלים מהתעללות פיזית – גרימת חבלה על ידי הכאה או כל סוג של ענוש פיזי אחר. ילדים הסובלים מהתעללות מינית – כל קשר או אינטראקציה בין ילד ובבני המשפחה בה הילד מנוצל לצורך מיני של מבוגר – אונס, גילוי עריות, ומעשים מגונים. ילדים הסובלים מהזנחה חמורה מכוונת ובלתי מכוונת בהיבטים של: הזנחה פיזית הזנחה חינוכית הזנחה קוגניטיבית הזנחה רגשית כאשר מאתרים ילדים כאלה הם מובאים להשגחת שירותי הרווחה, שמרוכזים בו המאמצים לברר מה מצבו של הילד, מה הן הסיבות למשבר ברקמת חיו, ולאן רצוי לשלוח אותו משם, כדי שיוכל להמשיך להתפתח בתנאים נאותים עבורו. (מנדל-לוי, 2017)

ובנוסף קיים הצורך במספר דמויות מרכזיות אשר יכולות לצבור כוחות בין משמרות ולהיעזר אחת בשנייה על מנת ליצור מעטפת שתכיל את הקשיים של הילדים ותאפשר שיחזור ועיבוד של הטראומה הקשה שעברו. (הרץ, 2018)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)