‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה על הדייר שלא פורע חובות המשכנתא לבנק?

תוכן עניינים

מבוא:

פרק 1: הגנת בית המגורים

כללי- זכויות חוקתיות

פרק 2: ההגנות

סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל

פרק 3: ההגנות

סעיף 33 לחוק הגנת הדייר

פרק 4: ההגנות

סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

סעיף הויתור בשטר המשכנתא

פרק 5: היחס בין הגנת בית מגורים בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

לבין ההגנה שסעיף 33 לחוק הגנת הדייר

סיכום:

ביבליוגרפיה

הליכי מימוש משכון ומשכנתא בהוצאה לפועל, שונים משאר ההליכים המתנהלים בהוצאה לפועל, שננקטים לרוב על בסיס פסק דין או שטר. מימוש משכון ומשכנתא מתנהלים בתיק נפרד, אשר מיועד כולו למימוש הבטוחה. מימוש משכון או משכנתא נעשה ללא פסק דין, והתיק הנפתח בלשכת ההוצאה לפועל מוגבל למימוש הנכס שנרכש באמצעות כספי ההלוואה הממושכנת בלבד. היעדר הון עצמי מחייב נטילת משכנתא גבוהה יותר כדי לממן את רכישת הדירה ועקב כך ההחזר החודשי עולה על האפשרות הראלית של החייב להעמיד למלווה את גובה ההחזר החודשי.

הלוואה לרכישת דירה היא בדרך כלל הלוואה לטווח ארוך במיוחד. לפיכך, שינויים בלתי צפויים במצבו האישי של החייב, כגון גירושים, פיטורים או מחלות, עלולים להשפיע על כושר ההחזר של ההלוואה. נטילת משכנתא שנעשתה בתנאים שהחייב לא יכול לעמוד בהם עלולה להחמיר את מצבו הכלכלי עד כדי העמקת מדד העוני בקרב רוכשיי הדירות, שכן חייב שלא יכול לעמוד בגובה ההחזר ולפרוע את חובו עלול לאבד כספים רבים ולהיזרק לרחוב. בנוסף, במקרים בהם הלווים העמידו את חסכונות חייהם על מנת לעמוד בדרישות המלווים להעמדת הון עצמי לצורך קבלת המשכנתא, עלולים לווים שמפגרים בפירעון ההחזרים וחריגה מתנאי המשכנתא לאבד נתח מחסכונותיהם אשר השקיעו בדירה.

לביתו של אדם יש חשיבות גדולה. הוא כבודו ומרצו, ובו הוא מפתח את אישיותו ואת זהותו.[1] בעלות על דירה מהווה חלק מהביטחון העצמי של אדם, מדימויו העצמי, מאורח חייו, מקשריו החברתיים ועוד. אובדן דירה יכול להשפיע על מכלול גורמים, כולל בריאותו הפיזית ובריאותו הנפשית. מדובר בבעיה סוציאלית- חברתית, מאחר ומשפחה ללא קורת גג יכולה להוות נטל על החברה, משום שהיא זקוקה לעזרה, ממשלתית או פרטית, לצורך השגת קורת גג.[2] הבעיה מחריפה במקרים בהם לחייב יש בני משפחה וילדים התלויים בו, אשר להם אין יד ורגל בחובות אליהן נקלע ראש המשפחה.[3]

הוקצו בארה"ב "משכנתאות סאב-פריים". לווי משכנתאות אלו, היו לווים שיכולת ההחזר שלהם הייתה ברמת סיכון גבוהה מהמקובל. משכנתאות אלו העניקו ללויים אפשרות לקבל הלוואה ללא תשלום מקדמה כלשהי. החל מסוף שנת 2006, נכנס ענף משכנתאות הסאב-פריים למשבר. הייתה עליה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא, מה שגרם לקריסה בשוק המניות הקשורות למשכנתאות, לאיום על שוק הנדל"ן ועל הכלכלה האמריקאית. כתוצאה מכך, אנשים רבים הוצאו מבתיהם ללא הודעה מוקדמת ונכסיהם הועברו לידי המלווים. נכסי מקרקעין במדינת ישראל הם בעלי ערכים כלכליים גבוהים והפקעתם, לרבות בית מגורים, מידי החייב והעברתם לנושה, עלולה במקרים רבים לקדם את תהליך פירעון החובות.

אתמקד בהגנות הניתנות לחייב בהגנה על בית המגורים. כמצוין לעיל, הגישה בישראל היא סוציאלית-חברתית. המחוקק הישראלי היה ער לקושי הטמון במכירה כפויה של בית מגורים ורגישותו בעניין זה התבטאה במספר הוראות חוק. קיימות שלוש הגנות עיקריות המצויות בסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל[4], סעיף 33 לחוק הגנת הדייר[5] וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל[6] (על הגנות אלו אפרט בהמשך עבודתי). ניתן לומר כי החוק בישראל הוא ייחודי, שכן הוא מעניק הגנה לדירת מגורים בשני חוקים שונים, אשר כל אחד מהם נותן סוג אחר של הגנה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יהושע ויסמן "התיישנות ושיהוי laches –הילכו שניהם יחדיו?" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 465

ו' דשא מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)

נילי שגיא חוק הדיור הלכה למעשה, נבו (2019)

חסינה