‏290.00 ₪

בעבודתנו נבחן בין היתר את השיקולים לקביעת הגודל הרצוי של המגזר הממשלתי. הגודל צריך להיקבע על-ידי ניתוח מעמיק של הגורמים השונים, העשויים להשפיע לחיוב ולשלילה על הגודל הרצוי. ניתוח יסודי כזה הוא מחוץ למסגרת עבודתנו זו, אולם על פי ניתוח ראשוני של מחקרים, שנעשו ברובם במדינות אחרות ומקצתם גם בישראל, ניתן להצביע כבר עתה על נקודות החולשה של המדיניות הקיימת, שאינה שואפת לצמצום המגזר הציבורי גם בטווח הארוך.

במרכז תכנית ההבראה לכלכלת ישראל לעיל, בשלב ב' – עומדת הקטנת משקל המגזר הציבורי בתוצר, הן משום ש"מדינת ישראל מאופיינת במגזר הציבורי הגדול ביותר ביחס לתמ"ג מכלל המדינות המפותחות והן משום שמגזר ציבורי בלתי יעיל ומנופח פוגע בפוטנציאל הצמיחה של המשק, שכן הוא מונע משאבים מן המגזר העסקי היצרני, והן משום שהמגזר העסקי אינו יכול לממן רמות כה גבוהות של מגזר ציבורי על פני זמן ללא פגיעה משמעותית בפוטנציאל הצמיחה של המשק" (תכנית כלכלית להבראת המשק, 2004).

בעבודתנו נדון בשש נקודות בהן נבדוק את השיקולים הראשיים לקביעת גודל הסקטור הציבורי לעיל אל מול הסקטור הפרטי/עסקי:

1. התפתחות ההוצאה הציבורית ובחינת גודלו הרצוי של המגזר הציבורי
2. אפקטיביות הממשלה בהשוואה למדינות אחרות
3. היקף הוצאות הממשלה
4. צמיחה, אי-שוויון וגודל הממשלה
5. הקטנת אבטלה דרך גידול ממוקד במגזר הציבורי
6. תשואת העובדים במגזר הפרטי מול הציבורי והשפעתם על השכר

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא: