‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטא סחר בבני אדם ובנשים בפרט כפשע מאורגן?

תוכן עניינים

מבוא: סחר בבני אדם

פרק ראשון: תופעת סחר בנשים בישראל

מדיניות הרשויות בישראל כלפי הסחר בנשים

גישות תיאורטיות לסחר בנשים

פרק שני: תופעת סחר בגברים בישראל

פרק שלישי: מהו פשע מאורגן

פרק רביעי: מקרה הבוחן: סחר בבני אדם כפשע מאורגן

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה                                                                                   

הסחר בנשים במתכונתו הנוכחית מתקיים בישראל מראשית שנות ה-90 של המאה ה- 20  הסיבות שהביאו לפריחתו קשורות לתהליכים גלובליים ומקומיים כאחד, וכמתבקש מן המונח סחר, להתפתחות מגמות של היצע וביקוש. לעלייה בהיצע הנשים לצורכי זנות תרמה רבות התפרקותה של ברית המועצות. הזעזועים הכלכליים והתמוטטות רשתות התמיכה החברתיות בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר, יצרו מצב בו מיליוני אנשים ונשים נטולי אמצעי קיום מצויים במאבק הישרדות. הסחר בנשים בישראל משגשג גם בשל הביקוש העצום, העומד על פי הערכות, על כמיליון ביקורים בחודש בבתי הבושת.  יחסם האדיש של רשויות האכיפה ושל הציבור כלפי התופעה מעיד שקניית מין זוכה ללגיטימציה גבוהה בחברה הישראלית.

בעבר נתפסו קורבנות הסחר כעברייניות המסתננות לתוך ישראל כדי לעסוק בעיסוק מפוקפק. הפרקליטות הנחתה את משטרת ישראל לא להתערב במתרחש בבתי הבושת, למעט במקרים מיוחדים. ואמנם, המשטרה העדיפה להשתמש בסרסורים כמקור מודיעיני לחקר פשעים אחרים והתייחסה לסחר בנשים כאל עבירה שולית. קורבנות הסחר העידו רק לעתים רחוקות על עבירות שנעשו נגדן, והרשויות הסתפקו במעצרן ובגירושן.

בעבר פרסם "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח חמור על אודות הסחר בנשים בישראל,  נוכח הזעזוע הציבורי מממצאי הדו"ח, מיהרה הכנסת לחוקק את תיקון 56 לחוק העונשין, שאסר מפורשות על סחר בנשים למטרות זנות.  

אולם, חקיקה לחוד ואכיפה לחוד. אכיפת החוק הייתה מועטה והעונשים שפסקו בתי המשפט היו נמוכים משמעותית מעונש המקסימום שנקבע בחוק 16-  שנות מאסר. בעבר הגבירה ארה"ב את מעורבותה במאבק נגד הסחר בנשים בעולם ואיימה לבטל את הסיוע הכלכלי למדינות שאינן נאבקות בתופעה בתחומן. איום זה הפך ממשי כאשר ישראל דורגה בקבוצת המדינות שאינן פועלות למיגור הסחר בנשים. האיום פעל ואכן הניב שינוי במדיניות. עם זאת, המאבק למיגור הסחר מצוי בראשיתו, שכן מרבית הרשויות נאה דורשות, אך לא בהכרח נאה מקיימות, ולעתים פעילותן נראית כתשלום מס שפתיים בלבד.לפיכך, המאבק בסחר בנשים בישראל עדיין אינו משתווה לחומרת העבירה. 

לא ניתן להבין את תופעת הסחר בנשים כמצבור של החלטות מקריות המתקבלות בידי יחידים ויחידות במקומות שונים ובזמנים שונים ללא קשר ביניהן. אינדיבידואליזם מתודולוגי כזה מתעלם מהיבטים מבניים: פוליטיים, כלכליים, מגדריים ותרבותיים של התופעה ומצמצם את הדיון למרחב הפרטי, המנותק לכאורה מן המרחב הציבורי, הכולל את המדינה והחברה האזרחית. ניתוח תופעת הסחר בנשים במונחים של כלכלה פוליטית מעמיד במרכז הדיון גורמים מבניים, כמו: מעמד, מגדר, גזע, תרבות ולאום, וחושף את קשרי הגומלין ביניהם. ניתוח כזה מעגן את הסחר בנשים בהקשר היסטורי רחב ומאפשר הבנה מעמיקה יותר של התופעה. הוא מאפשר להראות כיצד גורמים כמו משטר כלכלי מסוים, חלוקת עבודה על בסיס מגדר בשוק העבודה ואידיאולוגיות סקסיסטיות דוחקים נשים לאמץ אסטרטגיות הישרדות, כמו הגירה לארצות אחרות או זנות.

מצגת על סחר בבני אדם רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

גל לברטוב פושעים ללא גבולות: הסגרות בינלאומיות, ספרי חמד, ידיעות ספרים, 2018.

א' גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט (2017).

אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט תשע"ו (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, 2018