‏290.00 ₪

שוויון בין המינים ואי הפליה של נשים בשל מינן נחשבים לעקרונות יסוד בחברה המערבית המודרנית, ובכלל זה בישראל. אולם בפועל, לא תמיד קיים שוויון בין גברים לנשים במדינת ישראל, ופעמים רבות נשים מופלות לרעה. אחד התחומים שבו ניתן לראות את חוסר השוויון הוא מידת ייצוגם של שני המינים בתפקידים בכירים ובעמדות השפעה — קיים תת ייצוג ניכר של נשים בעמדות בכירות בתחום הציבורי. המחוקק הישראלי הכיר בצורך לתקן מצב זה, הפוגע בעקרון השוויון, וחייב גופים ציבוריים להעניק ייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים. אולם לא קל לשנות מצב של אי שוויון. על מנת להגיע לייצוג הולם של נשים בעמדות בכירות, יש צורך לנקוט העדפה מתקנת, כלומר, פעולה מתקנת שתעדיף במכוון נשים כדי להגדיל את ייצוגן.

בעבודה זו אסקור את המצב המשפטי הקיים באשר לחובת הייצוג ההולם של נשים תוך שימוש בכלל של העדפה מתקנת וזאת בשים דגש על המשפט המשווה תוך הבלטה מיוחדת של הנעשה במשפט הקהילייה האירופית.

עקרון השוויון בעבודה של עובדים ועובדות הנו צעיר לימים כיוון שנשים החלו לצאת לעבודה מחוץ לביתן רק לאחר מלחמת העולם השנייה. אולם תחילה, התייחס העיקרון לבעיית שוויון השכר בלבד. ידועה בנושא זה אמנת ארגון העבודה הבינלאומי (מס' 100) הדנה בשוויון השכר בין עובדים לעובדות, שנחתמה ב-24 ליוני 1951 והמחייבת למעלה ממאה מדינות באירופה ומחוצה לה. גם ישראל היא צד לאמנה זו מאז 1.1.9.64.

בשלב מאוחר יותר גברה המודעות לאפליה בכל יתר תנאי העבודה כולל קבלה לעבודה, קידום והכשרה מקצועית וכן תנאי העסקה אחרים לרבות פיטורין. אמנת ארגון העבודה הבינלאומי (מס' 111) משנת 1958 דנה באופן כללי באפליה בתעסוקה וכוללת גם אפליה מטעמי מין. והאמנה בדבר עובדים המטופלים במשפחות משנת 1982 (מס' 156) באה ליישם את האמנה משנת 1958. כיום נהוג לדבר על שוויון הזדמנויות בתעסוקה, הכוללת את מירב ההיבטים, לרבות שכר. [2]

במסגרת האזורית האירופית קיימת פעילות רבה בתחום השוויון בעבודה. מלבד האמנה האירופית לזכויות האדם, שנחתמה ב-4 לנובמבר 1950, המניחה עקרונות שוויון כלליים ואינה דנה דווקא בנושא העבודה, קיימת האמנה של רומא משנת 1957, שכוננה את הקהילייה הכלכלית האירופית, ובה כלול העיקרון של שוויון השכר בין עובדים לעובדות בסעיף 119. עקרון שוויון השכר ושוויון הזדמנויות בכל יתר תנאי התעסוקה קיבל בשנות השבעים והשמונים תנופה גדולה הן בחקיקה הקהילתית והן בפסיקה. מטרתה של הסקירה שלהלן לזרוק אור על ההתפתחות באירופה ולבדוק אם יש בה משום לקח ודגם עבור ישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 305–320.

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016)

מרדכי מירוני "התפתחויות ומגמות במשפט הקיבוצי" דין ודברים,חיפה, אונ' חיפה, 2014