מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
פרו סמינריון מורשת יהודי עירק העלייה העיראקית, גלות בבל, עליה מדינת ישראל, הדחה והדרה, פרו"ס (עבודה אקדמית מס. 532)
270.00 ₪
19 עמודים. 8000 מילים
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מורשת יהודי עירק?
תוכן עניינים
מבוא.
דוגמאות שכיחות למצבי הדרה בישראל:
שלבים במדיניות הקליטה של העולים.
רקע תרבותי ואידאולוגי של עולים.
דפוסי קליטה.
התפתחותה של מדיניות אינטגרציה.
הגדרת הבעיה העדתית.
השימוש במונח עדות
בעיית העדות כבעיה שאינה בת-חלוף.
פערים ודעות קדומות.
מקום השסע העדתי בחברה הישראלית כיום.
ומן הכלל אל הפרט: היסטוריה של יהדות עירק.
גלות בבל.
יהדות בבל בתקופת בית שני ולאחר חורבנו
יהדות בבל בימי הביניים.
יהדות בבל בעת החדשה.
לאחר קום המדינה.
מבצע עזרא ונחמיה.
ראיונות עם עולי עירק.
יהדות עירק מסוף שנות השישים ואילך.
המוזיקה של יהודי עיראק.
סיכום.
חלק הארי של העולים החדשים התיישבו בערים, ובהן צמחו ה"שכונות" שהיו למעשה שכונות עוני, כגון שכונת התקווה בתל אביב ושכונת ואדי סאליב בחיפה. באזורים רבים התקבצו יחד בני השכבות הנמוכות של קבוצות עולים, ומשך שניים-שלושה דורות עשו בהם את חייהם קבע מתחת לקו העוני. רובם היו ממוצא מזרחי, לרוב מצפון אפריקה או מתימן. (שפרינצק) העולים שהגיעו לאחר קום המדינה לא גילו אוריינטציה משותפת, בשונה מהעולים שהגיעו ארצה בטרם קום המדינה, אשר שהיו חדורי אידאולוגיה ציונית ליברלית או סוציאליסטית. את מקומה של תפישה זו החליפה בקרב קבוצות מזרחיות אוריינטציה סמי-משיחית, ומצד שני התחזקה מגמה של חיפוש אחר מקלט בטוח. (כזום עזיזה)
הוקמו מסגרות מיוחדות לטיפול בבעיות קליטת העלייה, והתפתח תהליך קליטה ביורוקראטי ביותר, בניהולם של המרכזים המוסדיים השונים. מגמות אלה היו בעלות חשיבות מכרעת לנוכח מספר העולים שהגיעו בגלי העלייה הראשונים, ונוכח קצב הגעתם וחלקם היחסי באוכלוסייה, חל מיעוט במשאבים הכלכליים הזמינים. גופים ושירותים ייחודיים רבים הוקמו על ידי הממשלה, על ידי הסוכנות היהודית ובמיוחד על ידי ההסתדרות, כדי לטפל בבעיות הקליטה. יתר על-כן, רבים מסוכני השירותים הציבוריים, הפועלים בתחומי הבריאות, החינוך והעבודה הסוציאלית, הקימו שירותים מיוחדים לעולים. ( אייזנשטדט )
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שלמה מורג, תחומי התפוצה של המסורת הבבלית בתקופת הזוהר שלה, פעמים כרך 71, אביב תשנ"ז, עמ' 4-9.
יצחק אבישור, ספרות ועיתונות בערבית-יהודית של יהודי בבל בדפוסי הודו, פורסם בפעמים 52, עמ' 115-101.
ד"ר ניסים קזז, קהילה בהתחסלותה, נהרדעא, גיליון 15, עמודים 6-7
STEPHEN FARRELL, Baghdad Jews Have Become a Fearful Few, The New York Times Site