‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי חינוך טכנולוגי ולימודים ראליים?

תוכן עניינים

מבוא

הוראת המדעים בישראל

היסטוריה חינוך למדעים

המהפכה בהוראת המדעים

מדע, טכנולוגיה וחברה

תוכנית "מחר "

השוואה: חינוך טכנולוגי בארה"ב

ללא מבחנים וללא ציונים

שר החינוך נפתלי בנט: תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה 2016

לימוד באמצעים טכנולוגיים, לימוד מתוקשב

השימוש במחשב בהוראה בביה"ס

סביבת למידה מתוקשבת בביה"ס

טכנולוגיה וחינוך – מנקודת הראות של התלמיד

האדם קודם תמיד למכונה

כל שימוש בטכנולוגיה דורש איזון והשלמה בתהליך החינוכי

התבוננות בכמה מכשירים

סיכום

ביבליוגרפיה

ללימודי מדעים בבתי-הספר יש שתי מטרות מרכזיות. על-פי הראשונה, הבסיסית והכללית ביותר, החינוך המדעי הוא אמצעי להקניית ידע וכלים הכרחיים לאזרח במאה ה-21. לימודי המדע בבתי-הספר על-פי גישה זו הם צורך בסיסי, ללא קשר הכרחי לעיסוק האקדמי או המקצועי העתידי של התלמיד. על­פי השנייה, החינוך המדעי בבתי-הספר הוא הכנה לעתיד בצבא, באוניברסיטה ובתעשייה. הצבא עושה כיום, עוד יותר מבעבר, שימוש בטכנולוגיות עתירות ידע, ונזקק לחיילים בעלי ידע בסיסי במקצועות המדעיים. ככל שרמת הידע של המתגייסים לצבא נמוכה יותר, הצבא נזקק למשאבים גדולים יותר ולזמן רב יותר בהליך ההכשרה של המתגייסים. בדומה לכך, תלמידי המדעים העתידיים באוניברסיטאות נדרשים גם הם לידע שיהווה בסיס לידע המתקדם שירכשו באוניברסיטה. נוסף על כך, בכל הנוגע ללימודים גבוהים, היעדר ידע כזה עשוי להגביל מראש את תחום העניין של הסטודנטים ולכן להקטין את מספר הלומדים מקצועות אלה, אשר הם בסיס הידע של המחקר בתחומי המדעים המדויקים.[1]

למרות השינוי שהתרחש בשני העשורים האחרונים שכלל הפיכת החינוך הטכנולוגי למדעי יותר, יצירת מגמות עדכניות ובעלות זיקה טכנולוגית מתקדמת ועליית שיעור מקבלי הבגרות מבין הלומדים, החינוך הטכנולוגי עדיין מתמודד עם אתגרים וסוגיות עקרוניות שונות;

רוב התומכים בהרחבת החינוך המקצועי ובחיזוקו, ובייחוד מי שעוסקים בתחומי הכלכלה והעסקים, מדגישים את הצורך במתן הכשרה מקצועית לתלמידים עוד בזמן לימודיהם במערכת החינוך (כלומר עד סיום הלימודים התיכוניים) כמענה חיוני לצורכי המשק והכלכלה. הסכנה העיקרית הטמונה בהיעדרה של הכשרה כזאת, לשיטתם, היא שיתוקם של ענפי כלכלה ותעשייה המשוועים לעובדי ייצור בעלי הכשרה טכנית, ובעקבות זאת גם העברתם של מפעלים ועסקים למדינות מתפתחות שיש בהן כוח עבודה מתאים יותר, או לחלופין עידוד העסקתם של מהגרי עבודה במדינה.  

בעבר הודיע שר החינוך בנט על רפורמה שלפיה תפחת תוך חמש שנים הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים מ-40 ל-34 תלמידים בכיתה ביישובים החזקים ו-32 תלמידים ביישובים החלשים.

באותו חודש השיק בנט תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה, בהשקעה של 75 מיליון שקל. התוכנית כוללת הוספת שעות לימוד, הכשרת מורים נוספים למתמטיקה וסיוע של חונכים מהאקדמיה וההיי-טק.

קודם לכן, יזם בנט את הגדלת הבונוס ללומדי 5 יחידות לימוד מתמטיקה ל-30 נקודות, לשם אותה מטרה. בעבר הודיעו בנט והאוניברסיטאות על העלאת הבונוס לנבחני מתמטיקה 5 יחידות ל-35 נקודות. בשנה הראשונה ליישום התוכנית עלה מספר הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד ב-6,000.

בעבר השיק תוכנית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללימוד מקצועות טכנולוגיים, בשיתוף חברות טכנולוגיה בינלאומיות ואנשי היי-טק שישמשו כמנחים. במסגרת התוכנית מתקיימת 'אליפות הסייבר הישראלית', תחרות ארצית מקוונת לתכנות, בכלים מותאמים לתלמידי כיתות ג' עד יב' ללא ידע מוקדם. במקביל השיק את תוכנית 'דיבור בציבור', לפיתוח כישורי הפרזנטציה והדיבייטינג של התלמידים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ״החינוך למדעים ולטכנולוגיה״, רועי גולדשמידט.

ד״ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך