‏290.00 ₪

תוכן עניינים

נגד מיסוד תופעת הזנות. 3

מודלים תאורטיים באשר לזנות. 6

גישה אוסרנית. 9

גישה פוסטמודרניסטית. 10

התמודדות עם סחר בנשים בישראל. 12

״אישה עוברת לסוחר״. 16

ניסיונות לשפר את מצבן של נשים אינדיווידואליות בזנות. 21

מדינות בעולם - סקירה משווה. 25

אוסטרליה. 25

ארה״ב. 25

בריטניה. 26

דנמרק. 27

הולנד. 27

מקדוניה וקוסובו 27

ניו-זילנד. 28

פינלנד. 28

צרפת. 29

קנדה. 29

שבדיה. 29

סיכום.. 32

ביבליוגרפיה. 33

ללקוחות של תעשיית המין אין מאפיינים ייחודיים: הם אינם משתייכים לקבוצת גיל, דת, תרבות , שכבה חברתית או שכבה כלכלית מסוימת. לרוב, מקובל בציבור להתייחס אליהם בסלחנות, ולא להטיל עליהם את האחריות לניצול קורבנות תעשיית המין וקורבנות הסחר בבני-אדם למטרות אלה. בשנים האחרונות, עם איחוד אירופה, התרחבו ההזדמנויות הפתוחות לפני לקוחות תעשיית המין: תופעות התנועה אל מדינות מערב אירופה ובתוכן וההגירה אליהן ממדינות עניות במזרח אירופה ובצפונה על רקע קשיים כלכליים יצרו במדינות שונות מגזר גדול של עובדים לא מקומיים בתעשיית המין. בכמה מהמדינות עודכנה החקיקה בעקבות שינויים אלו.

בחלקו הראשון של מסמך זה מוצגים דפוסי מדיניות מרכזיים כלפי סוגיית הזנות; בחלקו השני נסקרים דפוסי המדיניות הנהוגים במדינות שונות, בהדגשת ההתייחסות אל הלקוח ואל סוגיית הפללתו.

ללקוחות של תעשיית המין אין מאפיינים ייחודיים: הם אינם משתייכים לקבוצת גיל, דת, תרבות , שכבה חברתית או שכבה כלכלית מסוימת. לרוב, מקובל בציבור להתייחס אליהם בסלחנות, ולא להטיל עליהם את האחריות לניצול קורבנות תעשיית המין וקורבנות הסחר בבני-אדם למטרות אלה.¹ בשנים האחרונות, עם איחוד אירופה, התרחבו ההזדמנויות הפתוחות לפני לקוחות תעשיית המין: תופעות התנועה אל מדינות מערב אירופה ובתוכן וההגירה אליהן ממדינות עניות במזרח אירופה ובצפונה על רקע קשיים כלכליים יצרו במדינות שונות מגזר גדול של עובדים לא מקומיים בתעשיית המין.² בכמה מהמדינות עודכנה החקיקה בעקבות שינויים אלו.

בחלקו הראשון של חיבור זה מוצגים דפוסי מדיניות מרכזיים כלפי סוגיית הזנות; בחלקו השני נסקרים דפוסי המדיניות הנהוגים במדינות שונות, בהדגשת ההתייחסות אל הלקוח ואל סוגיית הפללתו.

דפוסי מדיניות: ההתייחסות הממסדית לזנות

ההתייחסות אל לקוחות תעשיית המין נגזרת מן היחס אל התופעה בכללותה. במקום שבו הזנות נחשבת לגיטימית אין רכישת שירותי מין נתפסת כתופעה המצריכה התייחסות מיוחדת. לעומת זאת, במקום שבו יש יחס שלילי אל רעיון הזנות (גם בהעדר איסור בחוק), היחס הוא שלילי גם כלפי גורמים שונים בתעשיית המין: הסרסורים, הזונות ולעתים גם הלקוחות.

נהוג להתייחס לשלושה דפוסי התמודדות עיקריים עם תופעת הזנות במדינות שונות בעולם:³

 השיטה האוסרנית (קרימינליזציה)

איסור מוחלט של זנות ושל כל המעשים הנלווים אליה או הכרוכים בה ואכיפה בלתי מתפשרת של החוק הפלילי. על-פי גישה זו אין לדרוש תמורה בעבור שירותי מין והזונות עצמן עוברות עבירה פלילית. במדינות שבהן זה דפוס ההתמודדות עם תעשיית המין, ככל שהאשה תלויה יותר בזנות לקיומה, כך היא תתקשה יותר לדווח על פגיעה, על ניצול או על מעשי אלימות על רקע זה, מחשש שתועמד לדין. מבקרי שיטה זו טוענים כי במקום שבו היא נהוגה קשה לאתר את קורבנות הזנות ולחלצן ממצבן, מאחר שהתעשייה מתנהלת בחשאיות רבה יותר במקומות אלה, למשל במדינות ארה״ב (למעט נוואדה).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן רבי דליה וארגוב דפנה, הטיפול בזנות רחוב– מיסוד הזנות, כתב העת של ג'וינט – מכון ברוקדייל

Kilvington Judith, Day Sophie and Ward Helen, "Prostitution policy in Europe: a time of change?", Feminist Review No. 67