‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1 - סקירת ספרות תיאורטית

1.1 הגדרות והיקף תופעת הקעקועים

1.1.1 הגדרות נומנליות

1.1.2 היקף תופעת הקעקועים

1.2 ציוני דרך היסטורים של כתובות הקעקע

1.2.1 קעקועים בשולי החברה

1.2.2 התפנית הראשונה

1.2.3 המהפך האופנתי התרבותי

1.2.4 קעקועים ועבריינות בני נוער – דימוי גוף

סכנות בעידן הקורונה

1.3 קעקועים ביהדות

1.4 המניעים

1.4.1 בעבר

1.4.2 חקיינות

1.4.3 ריגוש והתנסות

1.4.4 מרד נעורים

1.4.5 הבעת רגשות

1.4.6 זהות והשתייכות

1.4.7 ביטוי מיני

1.4.8 מחאה פוליטית חברתית

1.5 מאפייני תופעת הקעקועים בישראל

1.5.1 התרחקות מתקופת השואה

1.5.2 תקשורת גלובלית

1.5.3 קמע למזל

1.5.4 השפעת פסטיבלי המוסיקה והטרנס

1.5.5 דיקטטורת האופנה

פרק 2 -  שיטת המחקר

2.1 מטרות המחקר

2.2 שאלת המחקר

2.3 שיטת המחקר            

פרק 3 -  תוצאות והצגת הממצאים

3.1 סיבות לעשיית קעקוע

3.2 השתייכות

3.3 גיל עשיית הקעקוע

3.4 סטטוס ההורים

3.5 האם קיימת התחרטות על עשיית הקעקוע

3.6 תחושות עקב עשיית הקעקוע

פרק 4 - דיון

פרק 5- סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

יותר ויותר אנשים בחברות המערביות המודרניות מתקעקעים. למעשה, בשני העשורים האחרונים קעקועים "אומנותיים" הפכו לאחד מאפיקי הביטוי העצמי הפופולאריים ביותר בקרב צעירים מערביים, נשים וגברים כאחד. בתי עסק המתמחים בעשיית קעקועים נמצאים בלב ערים, נגישים לקהל הרחב וגלויים לעין כל. כתובות הקעקע הם מסורת עתיקה של האדם, שהופיעה כבר בתקופה הפרה-היסטורית. עם זאת, תופעת ההתקעקעות האומנותית המודרנית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעבר, או מזו שעדיין מתקיימת בחברות שבטיות ומסורתיות רבות, כמו גם בקרב קבוצות שוליים שונות.

קעקועים קושרו בעבר עם נטייה להתנהגות עבריינית בקרב בני־נוער והתנהגות עבריינית או חריגה באופן כללי.  על קשר מיוחד הצביעו בין סגנון החיים של עבריינים מועדים וכתובות קעקע.  קישור זה בין קיום כתובות קעקע והתנהגות עבריינית אושר גם במחקרים עדכניים יותר. ועם נטייה גדולה יותר לעישון ולצריכת אלכוהול בין צעירים.

מחקרים עדכניים הצביעו על־כך שהנטייה לקעקוע כתובות קעקע מקושרת עם השכלה נמוכה יותר של הורי צעירים ועם אי היכרות עם הסיכונים הבריאותיים. נוכח שכיחותם הרבה של קעקועים והתקבלות נוהג הקעקוע כנורמטיבי, ספק אם נתונים אלו יכולים להצביע על קיום קעקוע כאתת משמעותי להתנהגות לא נורמטיבית.

בעידן הקורונה וגם לפני כן, הבעיה הרפואית החמורה ביותר הנובעת מתהליך הקעקוע היא הדבקות במחלות נגיפיות בשל מעבר דם נגוע מאדם לאדם.

תופעה זו עלולה לקרות בשל שימוש חוזר במחטים או בבקבוקוני צבע שלא עברו עיקור. המחלות המסוכנות ביותר היכולות לעבור בדרך זו הן איידס וצהבת נגיפית C (הפטיטיס C). במכונים מודרניים נקיים כמעט שאין מקרים של הדבקות במחלות.

בדומה לבגדים, כתובות הקעקע נחשבות יפות בעיני בעליהן, אם כי, על פניו היופי אינו בהכרח המטרה העיקרית שלשמה נעשו. קעקועים רבים הינם סמלים המגדירים אנשים על פי מעמדם, דרגתם, מינם, גילם והישגיהם.  יחד עם זאת ישנם הטוענים כי, תופעת התקעקעות מודרנית זו מהווה למעשה ביטוי לשעבוד הגוף והנפש לחברת הצריכה ולשיח ההדוניסטי המלווה אותה.

אולם על אף שיעוריה ההולכים וגדלים של התופעה, היא עדיין נתפסת כתופעה מיוחדת, המייצגת את החריג והשונה.

עבודה זו, מבקשת לנסות להשיב על השאלה: "מדוע אנשים מתקעקעים?". בתחילה נסקור ספרות רלבנטית אשר תציג את היקף תופעת הקעקועים, את נושא הקעקועים ביהדות, את המאפיינים והסיבות התיאורטיות לאופנת הקעקועים באופן כללי ובישראל בפרט.

לאחר מכן, נציג את תוצאות המחקר שנעשה על ידי שאלון הבודק את מניעים ומאפיינים לעשיית קעקוע בקרב 60 אנשים מקועקעים. לבסוף נדון בתוצאות ונסכם בתקווה לשפוך אור על סוגיית מניעי ומאפייני אופנת הקעקועים.

כתיבת העבודה, הביאה למסקנה כי, אופנת הקעקועים ההמונית איננה צומחת באקראי, אלא קשורה למגמות עומק.

אופנת הקעקועים תמשיך מן הסתם להתפתח ולשגשג בעתיד הקרוב. הקעקוע הולם בתכונותיו את רוח המאה העשרים ואחת מכל אותן סיבות ומאפיינים שנמנו לעיל, הן מסקירת הספרות והן מתוצאות המחקר והוא מבשר עידן שבו האופנה חודרת יותר ויותר לגוף ולנפש.

מסקנה בולטת מכתיבת העבודה הנה שעבור רבים הקעקוע הוא לא יותר מקישוט שמטרתו לבטא את חיבתם או רגישותם לאסתטיקה. קעקוע הגוף דומה במובן זה לתליית תמונה על הקיר, או תליון על ראי המכונית. הם מקעקעים את עצמם כי עורם הטבעי נראה להם ריק וחדגוני, והקעקוע מוסיף להם חן וצבע. 

ניתן אולי להתנחם בכך שלכאורה התופעה המודרנית של התקעקעות כביטוי מובהק של צרכנות עיוורת נושאת עמה שיח שונה מזה הכוחני, האלים והגברי שנקשר בקעקועים. הרי אותם קעקועים מודרניים מקיפים טווח רחב ביותר של דימויים תמימים וחביבים, ומטרתם המוצהרת הנה להוות קישוט גוף אסטטי. תפיסה זו הנה קבילה, והיא אכן זו הרווחת בשיח הציבורי בנושא.

מסקנה חשובה ונוספת, לגבי המאפיין החשוב ביותר בתחום אופנת הקעקועים, והוא אימוץ אופנות שהיו בעבר נחלתן של קבוצות שוליות ו"סוטות". נראה כי השוליים בימנו נוטות למרכז. ראשית, עקב הצורך לרגש ולהפיג את השעמום - פתרון של חברת הפנאי, השפע ועודף המידע והגירויים. ככל שהתרבות נעשית רוויה בגירויים וריגושים, כך נדרשת אספקה חדשה של גירויים וריגושים שונים, מהירים וחזקים יותר - ואלה נמצאים בשפע בתרבויות נוער שוליות, שהן פרובוקטיביות וביזאריות. שנית, אימוץ השוליים לחיק המרכז נובע ממגמת הירידה בפיקוח החברתי, המאפיינים את המדינות הדמוקרטיות. גבולות הסובלנות החברתית מורחבים בהתמדה, והמרחק בין השוליים למרכז ובין התקני לסוטה מצטמצם והולך. היום, יותר מתמיד, האזרח המערבי מורשה לבטא את עצמו, את טעמיו ואף את גחמותיו בפומבי, מבלי שיגונה ויבוזה כבעבר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלמוג, ע. (2020) "קעקועים בחברה החילונית בישראל", אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ד"ר י' דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

ברטוש רון, שרגא ווייל: אמן בחברה. הוצאת ברוש, תל אביב, 2015.

Gilbert, S. G.  "Tattoo History: a Source Book", New York: Juno Books