‏290.00 ₪

שאלת המחקר

עד כמה המדינה אחראית לכל אזרח כולל סיעוד עד סוף דרכו או האם קיימת למדינה חובה שכזו?

תוכן עניינים

השאלה המרכזית בעבודה

עד כמה המדינה אחראית לכל אזרח כולל סיעוד עד סוף דרכו או האם קיימת למדינה חובה שכזו?

זכויות חברתיות קונקרטיות , כלכליות , ביטוח בריאות ממלכתי, כולל סיעוד ?

כללי : תיאור המצב הקיים בתחום חוק הסיעוד, נזקקים מול צורך, כח אדם ישראלי ו/או עובדים זרים , מקורות מימון – עצמי ו/או חברות ביטוח ו/או משרד הבריאות או הרווחה.

שאלות משנה

מבחינה אתית / כלכלית : האם זה נכון לגבות מיסים מצעירים עבור המבוגרים?

 האם נכון לחייב את הצעירים לצבור כספים לטובת ביטוח סיעוד?

 בשלב הנוכחי ( שלב הביניים) מי יממן את מי שאין לו ביטוח סיעודי?

 מערכת הבריאות בישראל מבוססת מיסוי , מצב שיוצר עיוות בחלוקת

 הנטל. האם זה נכון לשנות את שיטת המיסוי לפר נפש?

בעניין חוק הסיעוד יש גם שאלה האם זה דמוקרטי ומידתי שהצעירים יממנו את הקשישים ואם זה יעמוד בחוק יסוד זכות לקניין

השערת המחקר

המדינה מתרשלת בתפקידה כאחראית לזכויות בריאות וסיעוד של האזרחים.

מטרת המחקר

המדינה מתרשלת בתפקידה כאחראית לזכויות בריאות וסיעוד של האזרחים.

הפניית משאבים ציבוריים הניתנים לקופות–החולים לשם מתן שירותי בריאות - המטרה שלשמה ניתנו - ומניעת שימוש חריג בהם למטרות אחרות הן ללא ספק תכלית ראויה. לצורך בחינת השאלה אם אפשר להגשים אינטרס זה (בדומה לאינטרסים אחרים בתחומי הסדרה נוספים) בלא התערבות, ניתן - ואף רצוי - להיזקק גם לראיות אמפיריות ביחס להתנהגות המערכת ללא כללים מסדירים: הניסיון לפני התקנת התקנות הראה כי בהעדר הגבלות נוצרת הוצאה עודפת למטרות פרסום ושיווק, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס האמור. תוצאה לא–רצויה זאת נובעת משילוב של כמה גורמים: העדר מנגנוני ריסון פנימיים מספקים שימתנו את הלחצים מצד דרגי–השטח בקופה ליצור תחרות אפקטיבית אל מול מאמצי שיווק נגדיים המופנים כלפי מבוטחי אותה קופה מצד קופות–חולים אחרות; חוסר יכולת משפטית או מעשית של קופות–החולים להידבר ביניהן בעניינים הנוגעים בפעילות תחרותית שלהן; והעובדה שהיקף הוצאות השיווק הוא במידה רבה פונקציה של ההוצאות שהמתחרה מוציא למטרה זאת. התערבות חיצונית שתמנע גידול בלתי–מבוקר בהוצאות באה אפוא על רקע העדרם של מנגנוני שוק יעילים, שהיו מאפשרים השגת תוצאה דומה ללא התערבות כזאת. [1]

פרט לאינטרס הכלכלי, ניתן לזהות אינטרסים נוספים הראויים להגנה, ובכלל זה שמירה על טוהר המידות בפעולתם של גופים הממומנים מכספי ציבור, שמירת אמון הציבור במערכות הציבוריות המשרתות אותו, והגנה על תחושת הסדר הציבורי וההגינות. כל אלה מצדיקים הגבלה של צורות השיווק, ולא רק של היקף ההוצאה הכספית לאותה מטרה. האיסורים שהתקנות קובעות בעניין זה הם שיקוף נאמן לצורות פעולה שנהגו ערב התקנתן, אם בגלל העדר מסורת של ערכי חשיבה ציבוריים ואם מסיבות אחרות, וגם מטעם זה ברור כי לא היה אפשר לסמוך על כך שתימצא דרך אחרת למנוע אותן.

נושא ההוצאה למטרות שיווק הוא מאלף משום שהוא מדגים כיצד מערכות כלכליות מורכבות, ואף מתוחכמות, מתקשות לייצר כללי פעולה אלמנטריים במטרה למנוע פעולות בזבזניות, ונגררות לפעילות בלתי–יעילה מבחינה כלכלית. קושי זה אינו נובע בהכרח מהתנהגות לא–נכונה או משיקולים שגויים, אלא מנתונים אובייקטיביים, שקשה לעוקפם ללא יד מתערבת חיצונית. נדגים זאת באמצעות הטבלות הבאות:

הוצאת פרסום “מוצלחת"

השקעה (מינוס)[2] - 5.5 מיליון שקלים

תפוקה קפיטציונית (פלוס)[3] - 11 מיליון שקלים

הוצאה לשם מתן שירותים רפואיים למצטרפים החדשים (מינוס) - 5.5 מיליון שקלים

תוצאה - 0 שקלים

גם בהנחה שכללי הקפיטציה מיטיבים עם קופת–חולים המגייסת מבוטחים צעירים במידה כזאת שהקופה נדרשת להוציא רק מחצית המקורות שנוספו לה בזכות המבוטחים שצירפה,[4] התוצאה הכלכלית לקופה שהשקיעה בפרסום מחצית מן התפוקה הקפיטציונית, ואז הוציאה אותו סכום למטרה של מתן שירותים לאותם מבוטחים, היא תשואה בסכום אפס.

[1] דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.

[2] סך ההוצאה השנתית למטרות שיווק המותרת לכלל קופות–החולים היא 25 מיליון שקלים.

[3] חלקה של כל קופת–חולים במקורות המימון של החוק נקבע בהתאם למספר המבוטחים החברים בכל קופה, על–פי משקלות שונים לכל קבוצת–גיל. לצורך העניין נניח מעבר שנתי של כחמשת אלפים אנשים בגילאי עשרים וחמש עד שלושים וארבע.

[4] מובן שלקופת–החולים אין דרך לשלוט בהרכבם הגילאים או במצבם הרפואי של המבוטחים הנענים למודעות השיווק שלה ומצטרפים אליה, גם כאשר היא ממקדת אותן בקבוצות–גיל נבחרות. כידוע, לכל מבוטח נתונה זכות שווה להירשם לכל קופת–חולים ולעבור מקופת–חולים אחת לאחרת לפי בחירתו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2018

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.