‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות ההתאגדות בישראל?

תוכן העניינים

מבוא    

שאלת מחקר

זכות ההתאגדות מהי?   

יישומה של זכות ההתאגדות

שוק העבודה השפעת הגלובליזציה ועוד   

זכות ההתאגדות בעידן החדש -חשיבותה ותיאור המצב בפועל       

ארגון עובדים    

זכות ההתאגדות בעידן החדש : ועד עובדים כצד להסכם קיבוצי: גישת בית הדין      

ההגנה הניתנת לעובדים המפוטרים בגלל היוזמה להתארגנות במקום העבודה         

ועד עובדים כצד להליך קיבוצי     

פס"ד הסתדרות העובדים החדשה נגד פלאפון תקשורת בע"מ        

השוואה לעולם  

סיכום, מסקנות, דיעה אישית ומענה על שאלת המחקר      

ביבליוגרפיה     

אחד העקרונות החשובים ביותר באמנת ארגון העבודה הבינלאומי הוא הזכות להתאגדות ולשביתה. בארגון העבודה הבין לאומי, מתייחסת אמנה מספר 87 לחופש ההתאגדות והזכות להתאגד. זאת ועוד, אמנה מספר 98 מתייחסת לזכות העובד להתאגד ולזכות למשא ומתן קיבוצי. מדינת ישראל אשררה את 2 האמנות הללו. בנוסף לאמנות הללו, יזם ארגון העובדה הבין לאומי ערכה ששמה "הוועדה בעניין חופש ההתאגדות" ומטרתה לבדוק את התלונות שהוגשו כנגד מדינות שהפרו את עקרון חופש ההתאגדות. הייצוג של ארגון העבודה הבין לאומי מתפרש על שלושה גורמים: עובדים, מעסיקים ומדינות, על כן יש לומר כי ההחלטות של הארגון הינן מאוזנות והוגנות באופן יחסי.  

במדינת ישראל, ישנה מחלוקת לגבי זכות ההתאגדות והדיון סובב סביב השאלה האם עקרון זה נגזר מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו במסגרת הזכות לכבוד באופן כללי. החוק הישראלי איננו מתייחס לעניין זה, יחד עם זאת, קיימת הצעת חוק יסוד העוסקת בזכויות חברתיות. בסעיף 4 של הצעת החוק קיימת התייחסות לזכות זו, על כן לא היה צורך לייחד זכות זו עם הצעת חוק אחרת.

ייתכן שתפקידם של ארגוני עובדים עובר שלב של תמורות והתחדשות, אולם תמציתו הייתה, ועודנה, הקיבוציות. חברה אזרחית המאמצת בעקרונותיה את הקיבוציות ביחסי עבודה, ובכך מאפשרת פלורליזם של מוקדי-כוח בכלכלה ובזירה הפוליטית, מאמצת בכך את התפקיד הקיבוצי של ארגוני העובדים. בהקשר זה, קיבוציות הבאה, כדרכה כיום, לפצות על הפער התמידי ביכולת המשא ומתן בין עובדים אינדיבידואלים ובין מעסיקיהם, היא גרסה לגיטימית של צדק. תומכי הצדק הקיבוצי מבקשים לחזק את זכויות האדם בתחום היחסים הפרטיים בין עובדים ובין מעסיקים, את כבודו ואת חירותו של העובד, וזאת בדרך של הקטנת כפיפותו האישית לכוחו של המעסיק. זאת ניתן להשיג באמצעות כוחם הקיבוצי של ארגוני העובדים. משמעות הדבר היא אפוא, שהענקת זכויות-יתר או הגנות משפטיות בסיסיות לארגוני עובדים, אשר תאפשרנה להם לתפקד כנציגי האינטרסים של העובדים במישור הקיבוצי, היא מטרה מוצדקת לצורך שמירה על זכויות האדם.  

בית הדין לא קבע עקרונות בלבד אלא גם כללים מנחים שיהיו בבחינת אמת מידה שתאפשר לאמוד את מימוש זכות ההתארגנות או הפרתה. בין היתר קבע בית הדין את הכללים האלה: איסור על מעסיק להפעיל לחץ או כפייה על העובדים, לרבות בפגישות אישיות או קבוצתיות של עובדים; איסור להפעיל לחץ על עובדים לבטל את חברותם בארגון העובדים או להצהיר על אי רצון להתארגן בארגון עובדים; איסור מעקב אחר עובדים על רקע התארגנות; איומים, לחץ, כפייה או איומים בפיטורים; פיטורים של חברי ועד ופעי־לים בהתארגנות או פיטורים של עובדים מאורגנים; הרעה בתנאי עבודה של חברי ועד או של פעילים בהתארגנות ראשונית, או הפלייתם לרעה על רקע הפעילות הארגונית, לרבות העברתם מתפקיד ונקיטת הליכים משמעתיים נגדם; התבטאות נגד ההתארגנות במישרין או בעקיפין; הקמת "ארגון מטעם" או "ועד מטעם" המעסיק; איסור למנוע כניסה של נציג ארגון עובדים למפעל; איסור על המעסיק לפנות לעובדים בתכתובת אישית באמצעים אלקטרוניים או בדרך אחרת; הרעת או הטבת תנאי העבודה שהונהגו טרם מהלך ההתארגנות ועוד.

מענה על שאלת המחקר:

חשיבותה של התארגנות העובדים היא גבוהה מאוד ולמעשה הגנה על העובד בארגון בפועל מתבצעת באופן ניכר ע"י ארגון העובדים שלו ולא רק ע"י חקיקת המגן הקוגנטית ובתי המשפט.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי

ר' בן ישראל הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת, עם עובד, 2017.