‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחס לילדים עם מוגבלויות בכלל ובחברה החרדית בפרט לאור תאוריות של הבניה חברתית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות

הבניה חברתית של מוגבלות

חקר ההבניה החברתית של מוגבלות

הבניה חברתית שלילית ויחסי כוחות חברתיים לגבי מוגבלות

ילדים עם מוגבלויות בחברה החרדית

תקציר מחקר עומק בנושא ילדים חרדים עם מוגבלות

שיטה

הזכות להורות

תוכנית חלוצה בתחומה למתן תמיכה להורים לילדים עם מוגבלות

תוכנית ההנחיה להורים עם מוגבלויות בחברה החרדית

מחקר הערכה

עיקרי הממצאים

מתכונת ההנחיה

התכנים שההנחיה עסקה בהם

קשר עם שירותי רווחה ובריאות הנפש

תרומת התוכנית למנחות

סיכום ביניים

נישואים והורות בקהילה החרדית

גישת ההלכה לנישואים ולהורות של אנשים עם מוגבלויות

תפיסת הנישואים וההורות של אנשים עם מוגבלות בקהילה החרדית

תיאור התוכנית להנחיית הורים עם מוגבלויות בחברה החרדית

מערך המחקר

מטרת המחקר

אוכלוסיית המחקר

שאלות המחקר

שיטת המחקר

כלי המחקר

ממצאים

תהליך ההנחיה

מיקום

מעורבות הבעל והילדים

מעורבות הילדים

התכנים שההנחיה עסקה בהם

מוגבלות

הסתרת המוגבלות

שיתוף הילדים במוגבלות ההורים

ילדים חרדים עם מוגבלות

הקשר עם השירותים

הקשר בין האימהות לבין המנחות

תרומת התוכנית למשפחות

סמכות הורית

תרומות ההנחיה למנחות

היכרות עם אנשים עם מוגבלות

היבטים ארגוניים של התוכנית

דיון והמלצות

השתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות נוער

מועדוני פנאי לנוער בעל מוגבלות

מועדון הספר

מעגלי בריאות

ילדים עם מוגבלויות/צרכים מיוחדים בישראל

הגדרת השילוב של תלמידים בעלי מוגבלויות/צרכים מיוחדים, תהליכיו ויתרונותיו

פנאי, חיי החברה והתרבות בקרב בני נוער

חקר תרבות הפנאי של בני הנעורים

תרבות הנעורים

תרבות הפנאי וחיי החברה של בני הנוער

פנאי ומגדר

פנאי סלולר ואינטרנט בקרב בני נוער

המוגבלות כבעיה חברתית

מעונות יום שיקומיים

מועדוניות ושירותי אחר-הצהריים

יחס כלפי השונה

שירותי התמיכה הניתנים במסגרות וניהול הפנאי של הנוערא המשולב:

תמונת מצב וממצאים

רקע למחקר

חשיבות המחקר ותרומתו

שיטת המחקר

הנחקרים

כלי המחקר

איסוף הנתונים

ניתוח נתונים

סוגיות אתיות

שיטה - מתודולוגיה

תוצאות

ניתוח ראיון 1

ניתוח ראיון 2

ניתוח ראיון 3

ניתוח ראיון 4

ממצאים דיון וסיכום

במענה על שאלת המחקר

מגבלות המחקר והצעות אפשריות להמשך.מחקרים עתידיים

ביבליוגרפיה

נספחים

שאלות להבנת ראיון המורים המרואיינים

תימלול מלא של הראיונות

ראיון 1

ראיון 2

ראיון 3

ראיון 4

ילדים עם מוגבלויות/צרכים מיוחדים הם ילדים עם נכויות או ילדים עם מחלות כרוניות הזקוקים לטיפולים קבועים או למעקב רפואי קבוע. לילדים אלה מגוון רחב מאוד של צרכים בתחומי הבריאות, החינוך והשיקום, ולנכותם השפעה על תפקודם בחיי היום-יום, על יכולתם ללמוד, על תפקודם החברתי והנפשי ועל משפחותיהם.

בישראל אין הגדרה מוסכמת של ילדים עם מוגבלויות/צרכים מיוחדים, וכל אחד מן הגורמים המטפלים בבעלי נכויות שונות קובע קריטריונים לאבחונם ולטיפול בהם. כמו כן, לא נאסף מידע מקיף, אמין ומעודכן על ילדים עם מוגבלויות/צרכים מיוחדים וקשה מאוד להעריך את גודל האוכלוסייה, את סוגי המגבלות שהיא סובלת מהן, את צרכיה ואת היקף השימוש שלה בשירותים. להלן יוצגו שני מקורות המידע העיקריים בנושא ילדים עם מוגבלויות/צרכים מיוחדים בישראל: סקר המוסד לביטוח לאומי ומאיירס - גיוינט - מכון ברוקדייל (להלן: סקר מכון ברוקדייל) ומיפוי הצרכים שנערך במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ובני-נוער בסיכון, הפועלת ב-56 יישובים, רובם ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. במידע שהופק משני מקורות אלה יש סתירות מהותיות, הנובעות משיטת המחקר ואופי האוכלוסייה הנחקרת.

במקביל להתפתחות גישת הזכויות התגבשה והלכה תיאוריה נרחבת בתחום של לימודי מוגבלות שביקשה להסיט את מוקד העיסוק במוגבלות מהפרט אל החברה. מי שהיו ראשונים לפתח תחום זה היו אנשים עם מוגבלויות מאנגליה ומארה"ב שהצליחו לפרוץ למערכת ההשכלה הגבוהה למרות כל החסמים שעמדו בפניהם תוך למידה ממאבקי קבוצות מיעוט אחרות, כגון שחורים ונשים. באנגליה היה זה מייקל אוליבר שפיתח את "המודל החברתי" של מוגבלות, המדגיש את התנאים החברתיים והפוליטיים המייצרים מוגבלות (בשל סטיגמה והעדר נגישות) לעומת "המודל האינדיבידואלי", הרואה במוגבלות בעיה של הפרט – טרגדיה אישית, גורל אכזר – ומתעלם מההקשר החברתי. בארה"ב, היו אלה פעילים שהקימו מרכזים לחיים עצמאיים כחלופה למוסדות ובצדם אקדמאים שביקרו את "המודל הרפואי" של מוגבלות. הביקורת על הגישה הרפואית למוגבלות מערערת על המעמד המרכזי ממנו נהנים מקצועות הרפואה והבריאות במתן הסבר למוגבלות ובקביעת דרכי התגובה ("הטיפול") למוגבלות. גישה זו רואה במוגבלות פתולוגיה, סטייה ואבנורמליות ואנשים עם מוגבלויות כאנשים "חולים". במקום התפיסה של מוגבלות כנחיתות טבועה ופתולוגיה רפואית מציעים לימודי המוגבלות גישה המדגישה את היות המוגבלות חלק מהמגוון האנושי ומהמצב האנושי, תוצר של הבניה חברתית שלילית ויחסי כוחות חברתיים הדוחקים אנשים עם מוגבלויות לשולי החברה. ההבניה החברתית של מוגבלות באה לידי ביטוי בעמדות שליליות – דרך סטיגמות, סטראוטיפים וייצוגים שליליים של מוגבלות בספרות באמנות ובתקשורת; בעיצוב ותכנון סביבתי – שאינו לוקח בחשבון את צרכיהם של אנשים עם מוגבלויות וגורם להדרתם; ובהעדרם של שירותים חברתיים מתקדמים – כאלו המציבים את האדם במרכז ומאפשרים לו או לה לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים ולקבל החלטות במישור האישי. (מור)

(בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית

יהודית וינברגר, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג

Sharon Feiman-Nemser and Miriam Ben-Peretz. Getting the teachers we need : international perspectives on teacher education. Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield

UNESCO (2016). Out in the Open: Education sector responses to violence based on sexual orientation and gender identity/expression. Paris, UNESCO. p. 54.