‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הקמת עיר הבה"דים, מרכז בסיסי ההדרכה של הצבא?

תוכן עניינים

א.       מבוא.

ב.        חלק ראשון – רקע:

1. צה"ל כארגון בירוקראטי ושיטת הניהול המטריציונית.
2. ניתוח הגורמים שהובילו לעיצוב תפיסת הניהול והארגון בעיר הבה"דים.

ג.          חלק שני – גיבוש תפיסת הניהול והארגון בעיר הבה"דים.

1. רקע לתהליכי גיבוש התפיסה.
2. ייעוד ותפקידי העיר והבה"ד.

ד.        חלק שלישי – השפעות תפיסת הניהול והארגון בעיר הבה"דים על ארגון ותקינת קריית ההדרכה.

1. תחומי האחריות בין מפקדת קריית ההדרכה לבין הבה"ד.
2. צמצום תקני מטות הבה"דים – יעד ושיטה.
3. סטאטוס העמ"ט

ה.         חלק רביעי – סיכום וניתוח אישי.

 סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון הידועה בכינוייה עיר הבה"דים, או בשם מחנה שרון ע"ש אריאל שרון, היא מתחם הנמצא דרומית לבאר שבע בסמוך לצומת הנגב, ומאכלס שמונה בסיסי הדרכה בה"דים ופעילות של אלפי חיילים.

מיזם הקמת עיר הבה"דים הוא חלק מתוכנית העתקת בסיסי צה"ל לנגב, שמטרותיה הן להעביר שטחים יקרים במרכז המדינה למינהל מקרקעי ישראל, להקים בסיס שבו טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, ולהביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. התוכנית תכלול את פירוקם של מחנה מקלף שלישות רמת גן, מחנה סירקין, מחנה דורי תל השומר ברמת גן, מחנה ידין צריפין ואת חלקיו הדרומיים של מחנה רבין הקריה. [1]

תג היחידה מכיל בתוכו את כל צבעי החילות הפועלים בקריית ההדרכה וכן חרב, ספר ועלה זית. בה"ד 13 הוא הבה"ד הראשון שעבר למתחם, במאי 2015.

מפקד קריית ההדרכה הוא אל"ם אבי מוטולה.

בשנת 2002 החל אגף התכנון של צה"ל להכין תוכנית רבשנתית, בשם פרויקט עיר הבה"דים, שמטרתה העברת שמונה בסיסי הדרכה בה"דים לאזור בסמוך לצומת הנגב שבנגב הצפוני. ב־1 בדצמבר 2003 הונחה אבן הפינה לפרויקט, שהועבר לאחריות החטיבה הלוגיסטית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אט"ל. באפריל 2007אישרה ממשלת ישראל את הפרויקט. [2]

בשנת 2003 פרסם משרד הבריאות דו"ח שבו צוין כי מיקום עיר הבה"דים בסמיכות למפעלי רמת חובב, יהפוך אותה לפגיעה לנזקי ריח, לזיהום אוויר ואף לקרינה רדיואקטיבית. המשרד המליץ למצוא לעיר מיקום חלופי. ב־2004 החליטה הממשלה לשקם את האתר עד 2010 על מנת שלא לפגוע בפרויקט. גם גופים ירוקים הביעו התנגדות לפרויקט עקב קרבתו לרמת חובב, ודרשו קיום הליכי תכנון מלאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה. משרד הביטחון נענה לדרישה והכין תסקיר השפעה על הסביבה ותוכנית מיתאר שנדונה ואושרה בוועדה המחוזית דרום. התנגדות נוספת לפרויקט נרשמה מגופים שונים, שטוענים שאין להקים יישוב חדש, אלא למקם את הפרויקט בסמוך ליישוב קיים, כמו מצפה רמון או באר שבע, ובכך לתרום לפיתוחם.

בנובמבר 2008 פרסם משרד הביטחון את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם PQ והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ25 שנים בשיטת שותפות ציבוריתפרטית. ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד היועץ הכספי לרמטכ"ל, מהרן פרוזנפר. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות מנרב, אלקטרה ורד בינת, כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.

במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי בנק הפועלים, ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים. [3]

הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015. בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של מועצה אזורית רמת הנגב לזה של העיר ירוחם, וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מארנונה. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא. [4]

בנובמבר 2014 הושקה רשמית מפקדת קריית ההדרכה, אשר אחראית על תחומי המנהלה, האבטחה, הלוגיסטיקה וההדרכה. התכנים המקצועיים יהיו באחריות קציני החיל הראשיים של החילות אליהם משתייכים הבה"דים השונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נעמה רק, ‏עיר הבה"דים: ההצעות להקמת המחנה, צה"ל

אמנון דירקטור, ‏מעבר צה"ל לנגב יכניס שישה מיליארד שקלים בשנה, צה"ל

ערגה פטר,עוד צעד דרומה: מפקדת קריית ההדרכה הוקמה, אתר צה"ל