‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תוכנית התערבות לקידום הפסקת התנהגויות בלתי רצויות בקרב בני נוער בסיכון עם נטיות לגניבה?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

סקירת ספרות

גיל ההתבגרות

נוער בסיכון

קשיים והתמודדות

טיפול המערכת

ביבליוגרפיה

נספחים

תמלילי ראיונות מלאים

העבודה הנוכחית בחנה את תוכנית התערבות : קידום וסיוע להפסקת התנהגויות בלתי רצויות בקרב בני נוער בסיכון ( גניבה ). הנוער שמוגדר בתור 'נוער בסיכון', לרוב ייכשל בתהליכי החיברות, יהיו לו קשיים לקבל מרות, להשלים בצורה מוצלחת את החינוך הפורמלי, קשיים במציאת עבודה, וקשיים לא להיגרר לפעילות עבריינית או פלילית. במסגרת העבודה נערכו שלושה מפגשים עם נער בסיכון אשר גנב במסגרת הטיפול הנער הפנים את מעשיו והבין כי הדבר אסור והבטיח לא לשוב על כך בעתיד.

העבודה הנוכחית בחנה את תוכנית התערבות : קידום וסיוע להפסקת התנהגויות בלתי רצויות בקרב בני נוער בסיכון ( גניבה ). גיל ההתבגרות מהווה תקופה שניתן לאפיין בהיווצרותם של שינויים משמעותיים וחשובים בהתפתחותם הפיזיולוגית, קוגניטיבית ורגשית של בני הנוער. בני הנוער נדרשים בשלב הזה להתמודדות עם הגדרת הזהות העצמית שלהם, בצורה אחידה וברורה, שתהיה תואמת לתפיסת המתבגר את עצמו והדרך שבה הוא נתפס על ידדי הסביבה שבה הוא חי. (מנדל-לוי, 2017).

הנוער שמוגדר בתור 'נוער בסיכון', לרוב ייכשל בתהליכי החיברות, יהיו לו קשיים לקבל מרות, להשלים בצורה מוצלחת את החינוך הפורמלי, קשיים במציאת עבודה, וקשיים לא להיגרר לפעילות עבריינית או פלילית. עציון ורומי טענו כי ישנם מאפיינים מיוחדים, או אירועים מיוחדים שיאפיינו בסבירות גבוהה את הנוער בסיכון – פרישה מלימודים, למשל, הוא מאפיין אובייקטיבי. מנגד, ישנם גם מאפיינים סובייקטיביים, כגון חוסר הסתגלות לחברה. עבור עציון ורומי, הנוער בסיכון הם בני נוער שלא שייכים למסגרת חינוכית פורמלית שהחברה בנתה עבור קבוצת הגיל שלהם (Etzion & Romi, 2015). הדרך להגדרת הנוער כנמצא ב'מצב סיכון' יכולה להיות מגוונת. כל אחד יכול לחוות אותה בצורה שונה מעט, אבל המשותף לכל המגיעים למצב שבו הם עומדים בקריטריונים להיקראות 'נוער בסיכון' הוא שהם מרגישים כי הם מנוכרים מהמערכות הנורמטיביות של בני גילם, כמו גם כך שהם מרגישים כי הם מהווים אוכלוסייה שולית, אשר לא קיבלה ולא מקבלת את ההזדמנויות שניתנות לקבוצות אחרות בחברה (מייקל, סולנקו וקרניאלי-מילר, 2015). במסגרת העבודה נערכו מספר טיפולים עם נער בסיכון אשר נהג לגנוב ובסופם הפנים כי ההתנהגות אינה רצויה והבטיח לא לשוב על כך עוד. על פי התיאוריה של מילר, המעמד הנמוך עובר סוציאליזציה מה שמעצים ביתר שאת את האפשרות של יצירת תת תרבות עבריינית. זה בתורו עשוי ליצור הסתבכות עם המשטרה ועבור יצירה של חוכמת רחוב אשר באה לידי ביטוי באמצעות היכולת להערים על אנשים אחרים ועל רשויות החוק. לעיתים קרובות המעמד הנמוך איננו מראה נכונות לקבל מרות ומפגין התרסה וחוסר משמעת. כל אלו הם למעשה התוצרים של תסכול אותו חווה המעמד הנמוך מבית הספר אשר מייצג את הערכים של מעמד הביניים. (הרץ, 2018)

המגמות במאה ה-21 עבור טיפול וענישה בבני נוער מראות כי טיפול גורם לרצדיביזם בקרב עבריינים צעירים ומבוגרים. למרות שמדיניות הרווחה בישראל ירדה ולמרות שישנה החמרה בענישה במדינות אחרות בעולם, בישראל לא חלו שינויים משמעותיים ביחס לשפיטת בני נוער. בישראל עדיין הילדים נתפסים כמשאב לאומי ולכן ישנה מחויבות גדולה יותר כלפי בני הנוער ביחס למקומות אחרים בעולם. זה מתרחש לאור העובדה כי קיימת ציפייה מהמדינה לסייע לאוכלוסיות צעירות ומוחלשות. (מנדל-לוי, 2017)

דוג' מראיון

יסמין : איך אתה מרגיש היום ? ובני משפחתך כולם בסדר.

חמד : איהההה( כולם בסדר ) , אבל אני לא בסדר .

יסמין : למה ? אתה רוצה לשתף במה שקורה לך.

חמד : רבתי אתמול עם ההורים שלי ויצאתי מהבית .

יסמין : אה כן , אבל על מה ?

חמד : הם חונקים אותי . כל הזמן מחפשים אותי .אם אני יוצא מתחילים להתקשר איפה אתה ? ועם מי ? לא נותנים לי להרגיש בנוח בכלל כל הזמן לוחצים עלי .

יסמין : האם יש לך תשובה למה הם עושים אתך כך ?

חמד : הם לא רוצים שאני אלך עם חאלד ( חבר- שם בדוי ) .

יסמין : קודם כול איפה ישנת אתמול ?

חמד : אצל דודות שלי .

יסמין : אבל למה לא חזרתה הביתה?

חמד : אבא לא רוצה שאני אחזור והוא ברוגז ממני .

יסמין : אז בסוף היום נדבר אתו ונראה איך אתה יכול לחזור הביתה בסדר .

ואני רוצה לשתף אותך שההוריך התקשרו אלי אחרי שרבת אתם וספרו לי על מה רבתה אתם .

חמד : אהה התקשרו אליך ,ומה אמרו ?

יסמין : הם ספרו לי שאתה רבתה אתם והגיע למצב שהשתמשתם באלימות אחד כלפי השני .

חמד : הם לא רוצים שאני אלך עם חאלד " מה הם רוצים ממני ? אין חברים חוץ ממנו .

יסמין : אני יודעת שאתה אוהב את חברך , ואין לך חוץ ממנו, אבל שאלת פעם למה הם לא רוצים שאתה תלך אתו ?

חמד : כן , הם לא רוצים בגלל שאנחנו גנבנו פעמים ביחד

יסמין : וההורים שלך ספרו לי עלה זה שאתה גנבתה . וגם אבא שלך שלח לי תמונה בדברים שאתה גנבתה . והוא אומר שזאת היתה הסיבה העיקרית לריב ביניכם ? נכון ?

חמד : כן רבנו על זה ?

יסמין : ואיך אתה מרגיש בעניין זה ?

חמד : אני מאוד מתעצבן והוא התחיל להתנועע בכיסא , אנחנו סתם עשינו את זה .

יסמין : מאיפה לקחתם את הדברים ?

חמד : (הוא התחיל לגמגם ) , יא מעלמתי אנחנו לקחנו אותם סתם .

יסמין : מה זה סתם. האם אתה רואה במעשה זה חוקי ? אם תפשו אותם מה יקרה לכם ?

חמד : אני יודיע שזה מעשה לא חוקי ( הוא הוריד הראש ברגע שהוא אמר משפט זה ) .

יסמין : מה שאני יודעת עליך שאתה בן אדם ששומר על הדת , מתפלל כל יום , בן אדם שאחראי על מעשיו ויודע מה שהוא רוצה .

חמד : נכון אני מרגיש בנוח ברגע שאני מתפלל , ואני שומר על סדר יום קבוע , אני אחרי העבודה או הלימודים חוזר הביתה מתפלל ומיד יוצא לאימונים .

יסמין : למרות שאתה יודע שמעשה זה לא חוקי אבל עשיתם למה ?

חמד : אני לא יודע , ( צוחק ) אההה רצינו דברים לויזפה ואין לנו כסף אז לקחנו .

יסמין: מותר לך שתקח דברים שלא שלך לפי הדת אצלנו ?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)