‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי איכות מי השתייה והפלרת מי השתיה?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר:  

האם הפלרת מים מורידה עששת 

תומכי ההפלרה 

חשיבות ההפלרה למניעת אי שוויון בריאותי          

האם הפלרת מי שתייה בטוחה    

מחקרי סקר על הפלרת מי השתייה         

התנגדות להפלרת מי השתייה    

הונאת הפלואוריד          

צורות הפלרה במדינות שונות     

מדיניות ההפלרה באירופה         

הפלרת מי שתייה בישראל          

ועדת עדין         

התנגדות להפלרת מי השתייה בישראל    

משבר המים העולמי      

הביקוש למים    

טביעת רגל מימית         

היצע המים       

השפעות של משבר המים           

התייבשות נהרות ואגמים           

בטחון תזונתי    

אקולוגיה והתפלת מים   

שיטות התפלה  

אידוי    

זיקוק רב שלבי  

זיקוק תוך שימוש באתן  

התפלה בהקפאה           

היבטי איכות הסביבה     

התפלת מים בעולם        

התפלת מים בישראל     

השקיה 

חקלאות ואקולוגיה         

החקלאות הישראלית - הישגים מדהימים: מים בארץ חצי-מדברית  

תרומת הטכנולוגיה להישגי החקלאות      

חקלאות במשבר

גשמים ומקורות מים      

המוביל הארצי   

בניית "מוביל המים הארצי"         

איכות מי השתייה          

מחירי המים      

תמחיר המים    

הקורלציה בין מערכות ההשקיה למחירי המים - משתנה בלתי תלוי ותלוי     

סיכום   

רשימה ביבליוגרפית      

הפלרת מי שתייה היא תהליך מבוקר של הוספת תרכובות פלואוריד למערכות מי השתייה הציבוריות מתוך מטרה למנוע עששת.

התומכים בהפלרת מי השתייה מצביעים על מחקרים רבים המצביעים על כך כי מדובר בצעד זול ויעיל להקטין את התחלואה בעששת. העששת נובעת מכך שחיידקים בפה מפרקים סוכרים ובכך מבצעים דה-מינרליזציה של השן - כלומר מפרקים ממנה יסודות וגורמים לחורים שבסופו של דבר עלולים להתפתח לנזק בלתי הפיך. בשלבים המוקדמים של עששת, נוכחות של פלואור ברוק או על משטח השן יכולה להקטין את הקצב בו מתפרק האמייל ומגביר את הקצב שבו הוא עובר מינלרליזציה מחודשת. הן מתנגדי ההפלרה והן תומכי ההפלרה מסכימים כי פלואור יכול לשפר את בריאות השן, אך יש ויכוח לגבי השאלה של יעילות בליעת הפלואור. ויכוח נוסף נוגע לבטיחות בליעת הפלואור. רוב גופי הרפואה בעולם ורופאים רבים תומכים בהפלרה כדי לשפר את בריאות השיניים.

קיימת התנגדות ציבורית להפלרה שהצליחה לבלום את ההפלרה בחלק ממדינות העולם, בטענה שהפלרת מי השתייה גורמת לנזקים בריאותיים וסביבתיים, שלא ברור האם הפלרת מי השתייה מסייעת לבריאות השן. יש גם המתנגדים להפלרה המחזיקים בתאוריית קונספירציה לפיה מחקרים וחוקרים שקידמו את נושא ההפלרה קודמו על ידי תעשיות בעלות עניין שרצו להיפטר בזול מפסולת מסוכנת, כמו לדוגמא עסקי תעשיית האלומיניום ופרוייקט מנהטן.

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים לא יצרה הפחתה בעששת (לעומת מדינות ללא הפלרה) מחד, ומאידך מציבה שורה של סיכונים בריאותיים חמורים ביניהם הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן, פגיעה במערכת העצבים, פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, פגיעה בעצמות ובשלד, פגיעה במערכת הרביה ועוד. בנוסף נטען כי ההפלרה אינה אתית, היא בבחינת כפיית תרופה מונעת, אינה מבוססת על מחקר מדעי (לבדיקת מסודרת של השפעת ההפלרה), המינון של הפלואוריד משתנה ללא יכולת שליטה או מעקב, יוצרת נזקים סביבתיים לצנרת הולכת המים ולסביבה, ואינה יעילה מאחר ופחות מ-2% ממי הברז משמשים לשתייה. תומכי ההפלרה עונים למרבית הטענות האלה - לדוגמה חלק מהסיכונים לא נמצא בצורה עקבית וחלק מהסיכונים קיימים בריכוזי פלואור במים שהם מעל לריכוז הפלואור הניתן בהפלרה מלאכותית.

מקור הפלרת המים יכול להיות טבעי או תעשייתי. מקורות טבעיים הם בדרך כלל בעלי ריכוז נמוך של פלואוריד ביחס להפלרה מלאכותית, יש מקומות עם הפלרה טבעית שבהם יש עודף בפלואור, דבר שיוצר נזק בריאותי. בדרך כלל מוסיפים תרכובות של פלואוריד למי השתייה, דבר שעולה כ-0.94$ לאדם לשנה בארצות הברית. בעבר המליצה וועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי על רמות של 0.5 עד 1.0 מיליגרם לליטר, כתלות באקלים. במים בבקבוקים יש רמה לא ידועה של פלואוריד וחלק מהמסננים הביתיים היקרים יותר מורידים את כל או חלק מהפלואוריד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 משה טרדימן, אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון, מגזין המזרח הקרוב

דינה צדוק ושירי בס ספקטור, ‏מדיניות וחקיקה בנושא הפלרת מי שתייה: סקירה משווה, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

 Iheozor-Ejiofor, Z. "Water fluoridation for the prevention of dental caries". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 6 (6): CD010856