‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סיבסוד עמותות ותמיכה ממשלתית במוסדות ציבור?

תוכן עניינים

מבוא    

הסדרת הסכומים לתמיכה במוסדות ציבור  

הביקורת המינהלית         

הביקורת הכספית           

ביקורת כספית מטעם העמותה הנתמכת – 

בקרה ופיקוח על-ידי רשם העמותות –        

נתונים על תמיכות ממשלתיות במוסדות ציבור         

שיעורי התמיכות - ירידה, יציבות או עלייה? 

התמקדות בעמותות ספיציפיות     

עמותות 

מדוע נחוץ פיקוח על העמותות      

סקירה ספרותית 

"עמותת יד שרה"

"עמותת עזר מציון"         

"עמותת "אקים"  

"עמותת מטב"    

פרק ב  

החברה האזרחית בישראל           

החברה הפלשתינאית      

פרק ג   

רופאים ללא גבולות         

רופאים לזכויות אדם        

דיון       

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספח    

נתוני מאגר המידע של רשם העמותות        

נספח - התפלגות התמיכה במוסדות ציבור לפי משרדי ממשלה           

עמותה היא תאגיד (ארגון משפטי המאוגד על-ידי מספר חברים, שהוקם, נרשם ומתנהל בצמוד לחוק הספציפי שמתייחס לאותו התאגיד ולשם הגשמת המטרות אשר לשמן הוקם) הפועל במגזר ציבורי- התנדבותי.

רוב העמותות הקיימות בארץ ובעולם כיום עונות על שלושה קריטריונים: - פעילות למען מטרות ציבוריות כלשהן בנושאי חינוך, רווחה, תרבות, סביבה, דת וכדומה. - ממומנות בעיקר מכספו של ציבור - בין אם דרך תרומות מהציבור או דרך תמיכתה של הממשלה ומוסד זה או אחר.- חל איסור על חברי העמותות לחלק ביניהם את הרווחים (אם ישנם כאלו) העולים מפעילות העמותה, אלא להועידם לקיום מטרות הארגון ולהן בלבד. (יקוביץ, א. וקטן י.)

מטרת סמינריון זה לבדוק את הליך מתן תמיכה ממשלתית במוסד ציבור, דהיינו, תמיכה בגוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה הפועל לקידום מטרות חינוך, תרבות, שירותי דת, אמנות, שירותי רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה. נציין כי בכל מקום שבו ננקטים בסמינריון המונחים ״עמותה״, ״מלכ״ר״ או ״המגזר השלישי״ הכוונה היא אחת - לגוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למען המטרות שלעיל.

החברה האזרחית הפכה ברבות השנים למושג שנוי במחלוקת, עקב הפרשנויות השונות שניתנו לו. מחד, החברה האזרחית הוא מושג תאורטי העוסק ברעיונות של חברה, דמוקרטיה, פלורליזם ושלום, ומאידך זהו מושג המתאר מציאות חברתית שהתפתחה מהמאה ה-18 בעיקר באירופה וארצות הברית. מציאות של מפגשים שאינם תלויים בממשל והינם פורמלים וא-פורמליים המתרחשים במרחב הציבורי בו יכולים לפעול אינדיבידואלים ללא קשר לזהותם הדתית, חברתית, המין או הגזע. להיפגש, להתחבר, להחליף דעות, לקרוא, להציג, להקים קהילה חדשה, להתארגן סביב רעיון, ולקדם שירות חדש. הארגונים החברתיים הם חלק חשוב ממציאות החברה האזרחית בכל מקום, אך הם בהחלט לא החלק היחיד.

החברה האזרחית היא סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים, או המוסדות המעצבים דמוקרטיה מתפקדת, ושאינם גופים שקיומם תלוי באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים. קבוצות הפועלות במסגרת החברה האזרחית תומכות ופועלות בעיקר עבור התפתחות חברתית והאינטרס הציבורי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גדרון, בנימין חגי כץ ומיכל בר . קווים לדמותה של החברה האזרחית בישראל: ממצאים אמפיריים על ארגוני חברה אזרחית בישראל. הכנס השנתי הרביעי של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע. ע"ע 40-55, 56-79.

Backman, E.V. & Smith, S.R.. Healthy organizations, healthy communities, nonprofit management and leadership, 10 (4), 355-374.