‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שיקום והתערבות במעון צופיה של נערות חוסות?

תוכן עניינים

מבוא

מעון "צופיה" הנו מרכז להתערבות במשבר, המהווה מסגרת התערבות ראשונית לנערות המצויות במצבי סיכון ומצוקה אקוטיים. הנערות מגיעות למעון מתוקף חוק. ההנחה הבסיסית של הטיפול במעון היא כי רצף כישלונות העבר, והסביבה ממנה מגיעה הנערה מכוונים לייאוש , וכי המרכז להתערבות במשבר מאפשר שינוי ופתח לתקווה .

מחקר זה נועד לבחון את משמעותו של תהליך ההתערבות דרך עיני הנערות. האם תהליכי ההתערבות במעון בנקודת הזמן ובפרספקטיבה של זמן, אכן נתנו את המענה המתאים בעבור הנערות ששהו בו. יובאו כאן סיפוריהן האישיים, ונקודת מבטן על מקומו של המעון בחייהן. זאת באמצעות התבוננות בשלושה פרקי זמן. בחנתי את התקופה שקדמה להגעתן למעון, בזמן שהותן במעון, ובפרספקטיבה של זמן לאחר שלוש שנים. סה"כ נערכו חמישה ראיונות. הראיון השישי לא התקיים מכיוון שאחת הנחקרות הייתה במצב קשה של התמכרות לסמים ונתבקשתי, ע"י הגורמים המטפלים בה, להימנע מלראיין אותה.

השאלה המרכזית עמה התמודדתי באמצעות המחקר הנה האם תהליך ההתערבות אפשר בחירת דרך, כוח ויכולת אישית להעצמה, לבחירת אלטרנטיבות ויכולת לבחון באופן מועיל את מצבן בהווה עם תקווה ואמונה בכוחותיהן. הבחירה לראיין את אותן הנערות שוב, מבקשת לבדוק כיצד הן חוו בעבר, וחוות כיום, את שהותן במעון, ואת תרומתו לעתידן. שאלת המחקר ומטרתו הובילו לבחירת מתודולוגיה מחקרית איכותית נטורליסטית, שכן גישה זו מתאימה מאד לרוח המחקר ולאופיו. היא מאפשרת לנערות לספר את סיפורן האישי ולבחון את התהליך אותו עברו במעון. כלי המחקר המרכזי הנו ראיון עומק חצי מובנה, כאשר כלי מחקר נוספים במחקר היו ראיונות עם אנשי צוות שונים שהיו בקשר עם הנערות בזמן שהותן במעון יחד עם מידע מתוך התיקים האישיים של הנערות, שכללו דוחות סוציאליים המתארים את הרקע של הנערות, דוחות פסיכולוגיים, דוחות של אנשי הצוות במעון ופרוטוקולים מדיונים שנערכו במעון אודות הנערה .

בשנים בהן אני עובדת במעון למדתי כי הנערות מגיעות למעון לאחר שחוו טראומות קשות ונחשפו למצבי סיכון וסכנה קשים, בבית ומחוצה לו. נערות אלו סבלו מעזובה, התעללות פיזית,

מינית ונפשית וחלק גדול מהן נפגעות גילוי עריות. במהלך גיל ההתבגרות הן מתחילות בתהליך מואץ של התדרדרות. זו מאופיינת בהיעדרויות מביה"ס ומהבית, עד למצבים של בריחות ושוטטות. הן חשופות לסכנות של ניצול מיני, שימוש בסמים ואלכוהול, ואף עיסוק כפוי בזנות. הנערות חשות כי הן נמצאות בסיטואציה הדומה לכדור שלג מתגלגל, ללא מוצא. מתוך כך הן אינן מצליחות לגייס כוחות לטובת העתיד . הן מצויות במצב של ייאוש וחוסר תקווה. תמונה זו אופיינית לנערות המופנות למוסדות בארץ. " נערות הבורחות מהבית חוות בביתן מצוקות אישיות קשות... חסרה להן ההגנה, התמיכה והטיפוח הדרושים בילדות לגדילה ולהתפתחות תקינים. הן חוות ניכור ופגיעות רגשיות קשות, דווקא מאלה שאמורים להעניק להם אהבה. התעללות וניצול הינן תופעות שכיחות בחיי נערות אלו, הן קורבנות להתעללות מינית, פיזית, ונפשית מגיל צעיר והן נושאות בסבל החוויה הטראומטית עד שהן גדלות מספיק כדי לברוח...ברחוב ממשיך מעגל הקורבנות. עבורן, ניסיונות הבריחה הם לפעמים ניסיונות כושלים וחסרי תועלת לשבור את מעגל הייאוש" (כוכבי-סמסליק, עמ' 22). ההתערבות במרכז, מטרתה לתת לנערות השוהות בו נקודת אחיזה ומפנה בחייהן. בטיפול קצר מועד, דרך ההתמקדות בכוחות וביכולות של כל נערה ונערה, ובשימת דגש על סביבה טיפולית ודיאלוג אישי ייחודי. כל זאת בהתערבות לטווח קצר, כאשר בתום התהליך מוגשת המלצה לבית המשפט לנוער על-מנת לקבוע תוכנית להמשך דרכי טיפול בנערה. הסיבה בה בחרתי במחקר זה היא על-מנת לבחון באם אכן אנו, הדרך עבודתנו, אכן משיגים את המטרות אותן הצבנו ע"י אבחון מאפיינים .

בבואנו לדון בנערות במצבי סיכון ומצוקה יש לתת את הדעת כי הן מצויות בעיצומו של גיל ההתבגרות .

ההתבגרות היא שלב התפתחותי בו עובר האדם מילדות לבגרות. יש הרואים בו שלב משברי ומכנים אותו "משבר נורמטיבי". שלב זה הוא אוניברסאלי והוא מעבר למשפחה או לתרבות אליה משתייכת המתבגרת .

השינויים בגיל ההתבגרות עשויים להוות מקור לכוח והגברת היכולת להתמודדות בשלבי התפתחות עתידיים, או עלולים ליצור קשיים הסתגלותיים ומתחים עקב הפרת האיזון בין דרישות המצב החדש ובין המשאבים האישיים בהם מורגלת המתבגרת להשתמש בעבר, אך אינם יעילים בסיטואציה העכשווית(גולן).

מן הראיונות עולה כי אורח חייהן של הנערות, וההתנהלות שלהן בעולם, טרם הגעתן למעון, היה מנותק מהוויה נורמטיבית וממסגרות נורמטיביות , הן הפורמאליות והן הבלתי פורמאליות:

"הייתי רואה אנשים שקמים בבוקר לעבודה וללימודים וצחקתי עליהם. הם חסרי טעם ועניין בחיים..." (רותי).

"יש זמנים שהייתי בבית. קמה בשעה 11-12, שותה כוס נס. יש לי ליד המיטה רותיויינטים, מעשנת אותם. מסתובבת בין חברים שלי לסיבוב שאכטות. מעשנים עם חברים. בערך 3 סיבובי שאכטות ביום, אחר כך יוצאת עם החבר. לא הייתי עולה להיות בבית, עשיתי הכול לא להיות בבית" (נורית).

העדר המסגרת החברתית העצים את תחושת הבדידות והניכור:

"אני נזכרת שבלילות הייתי יושבת בחורף, קר וכולם בבית, עם האקסטזי זה העצים את התחושה שלא היה לי טעם לחיים. הייתי מרגישה חרא, היה לי כל כך רע. אין לי מה לעשות".(רותי)

" ...פשוט תמיד הייתי עם הווקמן שלי תמיד והמעיל הנצחי שלי ומסתובבת סתם ברחובות. .. היו ימים שהגעתי לתל-אביב והיו ימים שנסעתי לחיפה. פשוט הייתי לוקחת את המעיל שלי,

מסתובבת, מגיעה לים ופשוט יושבת שם על המזח. או מסתובבת בין האנשים עושה מגביות לסיגריות כי לא היה לי כסף ו ...(רותי)

בה בעת היקשה העדר המסגרת על הנערות לשאוף ולפתח עתיד נורמטיבי:

" ... אני אף פעם לא אהיה אימא טובה. ככה גדלתי ואי אפשר לשנות את זה. ככה יראו החיים שלי, עם סמים. איזה בעל יהיה לי ? עו"ד או משהו כזה ?" (רותי).

" ... אני אהיה אימא לשבעה ילדים, כל אחד מאבא אחר, נרקומנית שכל הילדים שלה זרוקים במקום אחר. אני יודעת שזה יהיה" (נורית).

במפגשים עם התרפיסטית באומנויות הזכירה שולמית מספר פעמים בשיחות את אחותה הגדולה שלומדת באוניברסיטה ונראה כי דרך ההסתכלות על האחות שולמית מנסה למקם את עצמה- האם גם היא מסוגלת להגיע לאן שאחותה הגיעה?.

העדרן של מסגרות חברתיות ונורמטיביות גרם להן קושי להציב גבולות ברורים לגופן ולנפשן:

" ... עשיתי הכול להרוס לעצמי. לא היה אכפת לי שיקרו לי דברים לא טובים. לא הרגשתי כלום. לא איכפת לי לשכב עם בחורים בשביל סמים, אז מה ?" (רותי).

"... למה אני חושבת שהייתי זונה...? סמים תמיד נתנו לי בחינם. לא בשכונה - היה לי שם - חבל על הזמן. בשכונה האחרת, בשביל זה צריך לעשות משהו, כמו "לרדת" למישהו. לפעמים התחמקתי והבטחתי ולפעמים עשיתי כי הייתי צריכה. בגלל זה הרגשתי זונה".(נורית).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

•     מנושין, ס.משפחות ותראפיה משפחתית. תל-אביב. הוצאת רשפים.

•     פרנקל, ו.האדם מחפש משמעות. דביר. 

•     פרנקנשטיין, ק. נוער בשולי החברה: צורותיה של עבריינות צעירים. תל-אביב:אחיאסף.

•     צבר בן יהושוע, נ. המחקר האיכותני בהוראה ולמידה. תל-אביב: מסדה.

•     שטיינר, י. נערות במצוקה-ידע, עמדות והתנהגות מינית. עבודה לקבלת תואר מוסמך: חיפה. אוניברסיטת חיפה.