‏290.00 ₪

עבודת סמינריון ממצה אקטואלית ומעודכנת, מקורות ביבליוגרפיים מעודכנים.

העבודה האקדמאית מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון בכלל.

שאלות המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי השפעת השכלה בקרב אקדמאיות ערביות?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

האם קיימת הלימה בין השכלה לתעסוקה בקרב נשים ערביות?. 3

התא המשפחתי והשכלה בקרב פלשתינאיות

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה. 3

תעסוקה בקרב נשים אקדמאיות ערביות. 5

נתוני השכלה כלליים.. 6

תחומי הלימוד של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון 6

מכללות אקדמיות. 7

הלימה בין השכלה לתעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות. 7

נתוני תעסוקה לפי תחומי לימוד. 9

תחומי תעסוקה של אקדמאיות ערביות. 11

הכנסתן של אקדמאיות ערביות. 13

הלימה ועבודה בתחום הלימודים.. 14

קידום תעסוקת נשים ערביות. 14

חסמים בקידום נשים ערביות. 15

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות. 15

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי 16

הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. 17

״אשת חיל״ - שריקאת חיית (שותפות לחיים) 18

הכשרה טכנולוגית לצעירות. 19

תוכנית ״עידית״. 20

המוסד לביטוח לאומי: תוכניות במימון הקרן למפעלים מיוחדים.. 21

תוכנית ״הורים כשותפים״ - מכון הנגב ״אגייק״. 23

קידום יזמות עסקית. 24

מט״י כפרים (מט״י דרוזי בגליל) 25

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית. 27

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל. 29

סיכום.. 31

ביבליוגרפיה. 32

היקף  התעסוקה אצל נשים ערביות נמוך בצורה משמעותית מהיקף התעסוקה אצל גברים ערבים וגם מהיקף התעסוקה אצל נשים יהודיות. חלקן של הנשים הערביות בכוח העבודה^[1] עמד על 20.5% בלבד, אל מול 57.5% נשים יהודיות ו-61.7% גברים ערבים. שיעור האבטלה (דהיינו כמות הבלתי מועסקות בכוח העבודה) בקרב נשים ערביות הוא 15% לערך- פי 2 משיעור האבטלה של הנשים היהודיות (7.6%) וכפול 1.5 משיעור האבטלה אצל הגברים הערבים (10%). כמות המועסקות מבין כל הנשים הערביות הנמצאות בגיל העבודה (זאת אומרת, לא רק נשים שבכוח העבודה) היא רק 17.5%, משמע, 5 מכל 6 נשים ערביות בגיל העבודה מובטלות.^[2]

התחומים המרכזיים בהם מועסקות נשים ערביות הינם רווחה, חינוך, מסחר ובריאות. השכר החודשי הממוצע שלהן עמד על  4,350 ש״ח, אל מול  5,949 ש״ח בקרב נשים יהודיות ו-5,764 ש״ח בקרב גברים ערבים. בנוסף, ניתן לראות פער גם בשכר עבור שעת עבודה: הנשים הערביות מרוויחות 32.3 ש״ח בממוצע לשעת עבודה, ואילו היהודיות מרוויחות 40.5 ש״ח בממוצע עבור שעת עבודה

• שיעור הנשים הערביות הרוכשות תארים אקדמיים נמצא במגמת עלייה: בשנת עמד שיעור הנשים הערביות בעלות תואר אקדמי על 5% מכלל הנשים בגילאי העבודה^[1] ובשנת עלה השיעור ל-9%. עם זאת, רמת ההשכלה של הנשים הערביות עדיין נמוכה משמעותית מזו של הנשים היהודיות בגיל העבודה, ש-25% מתוכן הן בעלות תואר אקדמי.

• השכלה היא גורם המשפיע באופן משמעותי על יציאת נשים ערביות לעבודה: 72% מהאקדמאיות הערביות מועסקות, זאת לעומת שיעור תעסוקה של כ-19% בקרב כלל הנשים הערביות. שיעור התעסוקה בקרב האקדמאיות הערביות דומה לזה שבקרב האקדמאיות היהודיות -74%.

• תחום הלימוד העיקרי של הסטודנטיות הערביות הוא חינוך - כ-50% מהסטודנטיות הערביות לתואר ראשון לומדות חינוך והכשרה להוראה, בעיקר במכללות להכשרת מורים. גם מדעי החברה והרוח הם תחומי לימוד נפוצים בקרב הסטודנטיות הערביות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הסקר החברתי של הלמ״ס . פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים

יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וגיק חביב, תעסוקת נשים ערביות, מאיירס - גיוינט- מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות, ירושלים

יובל וורגן, פערים מגדריים בהישגים הלימודיים במגזר הערבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

Abu-Lughod, Lila . "Do Muslim Women Really Need Saving? Anthropological Reflections on Cultural Relativism and its Others", American Anthropologist, 104(3), pp. 783-790

Bleicher, J. "Contemporary Hermeneutics: Hermeneutics as a Method, Philosophy and Critique", London: Routledge & Kegan Paul