‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

חישוב וגבייה. 

מיסוי דו-שלבי 

מס חברות בישראל. 

פקודת מס הכנסה. 

מס חברות- תיאור והתפתחות היסטורית. 

שיעורי מס לחברות קטנות במדינות מפותחות. 

הגדרת חברה קטנה לצורך קביעת שיעור המס. 

דיעה אישית – הנהגת מס חברות דיפרנציאלי בישראל. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

מס חברות הוא מס ישיר הנגבה מההכנסה החייבת של החברות. ההכנסה החייבת של החברות מחושבת על-פי כללי החשבונאות המקובלים, בהתאמה לפקודת מס הכנסה. מחקרים כלכליים מלמדים כי למסים ישירים כמו מס חברות יש בדרך כלל השפעה חיובית על פערים חברתיים, והיא מביאה לצמצומם (מס פרוגרסיבי). עם זאת, מחקרים כלכליים מלמדים גם שלמס חברות גבוה עשויה להיות השפעה שלילית על הצמיחה ועל ההשקעות במשק. לעומת זאת, ההשפעה השלילית של מסים עקיפים כמו מס ערך מוסף על הצמיחה היא בדרך כלל קטנה יותר מהשפעתם של מסים ישירים, ויש להם השפעה שלילית על פערים חברתיים (מס רגרסיבי).

הטלת מס אחיד על כל המשק יוצרת עיוות - שהרי בפועל, חברות העשירון והמאיון העליון בישראל משלמות מס מופחת, בזכות שורת הקלות ותכנוני מס, ובהם חוק עידוד השקעות הון, מענקי פריפריה וצעדים נוספים. העסקים הקטנים והבינוניים, כמובן, משלמים מס חברות מלא. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו בעלי עסקים קטנים מרוויחים פחות - אבל, באופן יחסי, משלמים הרבה יותר מס מעסקים גדולים. 

כך קיבלנו שוק שמעודד מונופולים גדולים, מכשיל תחרות, מגדיל אי־שוויון ומקשה מאוד על עסקים קטנים ובינוניים "לסגור את החודש" ולהמשיך ולקיים את עסקיהם. שוק שבו גביית המס החלקית מהחברות הגדולות מושתתת על ציבור השכירים ועל בעלי העסקים הזעירים הוא שוק שבו כולנו מפסידים.

ואולם בכינון מס דיפרנציאלי יש לאמץ גישה של איזונים ובלמים - שהרי מיסוי חברות אחיד בהחלט מכביד על עסקים קטנים, אך מאידך אימוץ של מיסוי חברות גבוה מדי על חברות גדולות עשוי להשפיע באופן שלילי על הצמיחה וההשקעות במשק. כדי למנוע השפעה שלילית מסוג זה, יש לאזן בין הצמיחה הרצויה לחלוקת הכנסות באופן שוויוני, על ידי אבחון של קבוצות מסוימות בקרב העסקים הקטנים ועידודן באמצעות מיסוי דיפרנציאלי - כלומר, מיסוי מדורג לפי גובה ההכנסה והרווח. אין מדובר בתקדים. מס כזה מונהג במדינות מפותחות רבות בעולם ונמדד בעיקר לפי גודל החברה ולפי רמת הרווחיות או מחזור ההכנסות השנתי שלה. נכון ל–2014, המדינות המובילות בפערי המס שבין חברות גדולות וקטנות הן ארה"ב, שבה שיעור מס החברות הוא 40%, בעוד המס על החברות הקטנות הוא 19.92% (פער של 20.8%), צרפת (33% לעומת 15%) ויפן (35% לעומת 21%).[2]

אפשר להתווכח על השאלה אם מס דיפרנציאלי עקיף, כמנגנון סיוע, טוב או רע ליהודים. ואולם אל לנו לשכוח לבחון גם את האפשרות להנהיג מס דיפרנציאלי ישיר על החברות ובעלי העסקים. אימוץ מס כזה יהיה מימוש של צדק חלוקתי שיורגש יותר במשק הישראלי היצרני, ויסייע לעידוד צמיחה בפרמטרים החשובים באמת. [3]

97% מבעלי העסקים במדינה מוגדרים כעסקים קטנים והם הקטר המרכזי של המשק. מס חברות דיפרנציאלי יהווה מנוף צמיחה עוצמתי - לא רק לבעלי העסקים הקטנים, אלא לכלל המשק הישראלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 רפעאת עזאם "פרשנות דיני המסים: מס-אמת וזכויות האדם בפסיקת בית-המשפט העליון" משפט ועסקים כרך יח' 

אמנון רפאל וירון מהולל, מס הכנסה (הוצאת רונן, בהשתתפות שלומי לזר,  מהדורה רביעית)