עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית נשים העליה הראשונה, העליה השניה, מיוחדות הנשים ופועלן, תנועת הפועלות, נשות העליה, ציונות, נשים בחברה היהודית בארץ ישראל, עליה לארץ ישראל (עבודה אקדמית מס. 5132)


‏390.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 5132

עבודה אקדמית תנועת הפועלות, נשים, ציונות, נשים בחברה היהודית בארץ ישראל, עליה לארץ ישראל

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייחוד נשות העליה בישוב העברי?

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1 – מעמדן של הנשים בעלייה הראשונה והשנייה     

1 ב' - מצב הפועלות ומאבקן למען זכויות 

נשות העליה הראשונה, מיוחדות הנשים ופועלן

פרק 2 – תנועת הפועלות ביישוב היהודי       

2א' - תעסוקת נשים בתקופת המנדט (1920-1948):

2ב' - הגורמים המיידים להקמת תנועת הפועלות ב-1921 

ייחוד נשות העליה הראשונה

2ג'- מטרות הארגון והתגובות להקמתו        

2ד' - היחס של תנועת הפועלות לפמיניזם     

2 ה"א – ארגוני נשים בארץ ובעולם   

פרק 3 – ארגוני נשים נוספים בא"י    

תנועת הפועלות מול ארגוני נשים אחרים – הערכה

רשימה ביבליוגרפית      

נספח

 

אטען ראשית כי לתנועת הפועלות הייתה משמעות מנטלית, רחבה הרבה יותר מזו האופרטיבית. המשמעות המנטלית, הרגשית, הנפשית היא לשבור את מחסום המגדרי, להתקרב לחברות מערביות בנות זמנן ולהבין שנשים יכולות להתאגד ולהילחם עבור זכויות שוות. שבירת המחסום המנטלי סייעה לנשים שרצו לקחת חלק בעבודות יותר "גבריות", וכן הרצון והחזון להכניס סיעת נשים לפוליטיקה מהדהד עד היום, כאשר סיעות מתגאות במספר הנשים שיש להם. בתקופה העות'מנית והבריטית תנועת הפועלות בזקה מעל פני האדמה המיותמת את זרעי הפמיניזם, אותו פמיניזם שהיום הוא מובן מאליו ברוב החוגים בארץ– זכויות פוליטיות שוות וכן הזכות לשוויון הזדמנויות בין גברים לנשים בעבודה – כאלה שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה הליברלית המודרנית.

תנועת הפועלות, יחד עם תנועות הנשים האחרות מהוות אותו "ראש חץ" שסייע בשבירת מחסומים מגדריים בתקופה הנידונה. ברור ומובן כי בשנת 1948 השתפר מצבן הפוליטי והתעסוקתי של הנשים ללא היכר בהשוואה למעמדן בשנת 1882 בתקופה העות'מנית. (Court, 2018)

בסקירת הספרות צוין כי בקרב הציונות הסוציאליסטית, ערך השוויון בין גברים לנשים נתפס כמובן מאליו וקיבל ביטוי מסוים בשילוב שני המינים בקבוצות ובפעילויות השונות שקדמו לעלייה. אשר על כן, לא ראו לנכון לבצע הסדרים מוסדיים מיוחדים על מנת להגיע לכדי שינוי במצב זה. הדבר יצר אצל הנשים ציפיות בדבר שוויון מגדרי ופוליטי - ציפיות שהובילו לאכזבתן. תנועת הפועלות לא אפשרה לגברים הסוציאליסטיים להתל בהן ולכלול אותן במעין תוכנית שוויונית כוללת, אלא התנועה דרשה באופן ספציפי עצמאות תעסוקתית ופוליטית עבור הנשים.

תנועת הפועלות דאגה לכך שנשים לא יצטרכו לצאת בלבוש של גברים לעבודה בחקלאות, ולא יאלצו לוותר על שכר על מנת להוכיח שהן מסוגלות לבצע את העבודה. מועצת הפועלות ניסתה לקדם את מעמד הנשים העובדות. הנשים הרוויחו פחות ותנאי העסקתן היו ירודים במיוחד, ולכן נמנו לא פעם עם מחוללי השביתות. חלוצות העלייה השנייה והשלישית ניסו לקדם את מעמד האישה העובדת. הפועלות דרשו לקחת חלק שוויוני במפעל הציוני כעובדות שוות זכויות וחובות לפועלים הגברים.

בדצמבר 1920 התכנסה ועידת הייסוד של ההסתדרות, בוועידה זו הופיעו גם נשים שדרשו להיות גם הן מיוצגות בהנהלת ההסתדרות, ולקחת חלק בה. הטענה העיקרית נגד תנועת הפועלות היא כנגד כוונתן ליצור סיעת נשים. הטיעון היה שיש להן ייצוג במפלגות, אך הנשים דורשות ייצוג כנשים, לא כחלק מרשימה, אלא כסיעה של נשים שתדאג לצרכים ולאינטרסים הייחודיים של הנשים. בניגוד לשאר ארגוני הנשים שנסקרו, ויצ"ו והדסה נחשבו לנותני שרותים ואילו נשי המזרחי וארגון הפועלות של הפועל המזרחי נועדו לקדם ולחזק את מפלגת המזרחי ואת ערכי הדת והמסורת. כלומר הנשים בתנועת הפועלות מראש הקימו את הארגון מתוך דיאלקטיקה של התנגחות, ויכוח ושינוי במקומות שנחשבים ל"גבריים" – במיוחד בעולם הפוליטי ואילו שאר התנועות לא נכנסו מדיאלקטיקה זאת – ולכן לגברים היה קל יותר לקבל את פועלן של הארגונים האחרים. (בר זוהר, 2018)

הצלחתן הגדולה של הנשים בתנועת הפועלות באה לידי ביטוי בניסיון להעניק הכשרה מקצועית לנשים במקצועות שמתאימים ליכולתן של הנשים ולדרישות שוק העבודה כדי שהן תוכלנה למצוא את מקומן בשוק העבודה. למשל "משקי הפועלות" - באמצעות שריון מקומות עבודה, מתוך מקומות העבודה של ההסתדרות, שמתאימים ליכולתן הפיזית של הנשים. במאבק הבלתי פוסק למציאת עבודה פרודוקטיבית לנשים ולהעלאתן על דרך של עצמאות, הקימה תנועת הפועלות כשש חוות לימוד ומשקי פועלות, על פי דוגמת הניסוי שנעשה בכנרת. בנוסף, פועלות גם החלו ליצור חבורות קולקטיביות עצמאיות קטנות, שהתבססו על שילוב של עיבוד גן-ירק עם עבודה שכירה בחוץ. ארגונן, עידודן ומימונן של תוכניות אלה היו הפעילות העיקרית של מזכירות מועצת הפועלות בשנות העשרים. (MacKinnon, 2018)

 

לפי סקירת הספרות, כלל הארגונים נקטו בגישה של שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים למען מטרות משותפות. ארגון הפועלות בשנת 1934 הקים את "ארגון אימהות עובדות במשק ביתן" - שהיה זרוע של מועצת הפועלות, ותפקידו של אותו ארגון הוא לספק מענה לנשים עקרות בית, לאפשר לנשים לצאת לשוק העבודה על ידי פתיחה של מעונות יום. בנוסף, תנועת הפועלות שיתפה פעולה עם הסתדרות העובדים הכללית. גם ויצ"ו שיתפה פעולה עם ארגונים אחרים, ובשנת 1933 הוחלט ﬠל הקמת "הסתדרות נשים ציוניות", ארגון משותף של ויצ"ו הארצית ו"הסתדרות נשים עבריות" ונשות הדסה מצדן הקימו את עמותת ה"רופאים הנודדים". ויצ"ו השתתפה בבחירות לאספת הנבחרים ונאבקה לשיתוף נשים בוועדי הקהילות ובמועצות המקומיות. בשיתוף עם ארגוני נשים אחרים, נאבקה על הקמת המחלקה הסוציאלית בוועד הלאומי, במטרה לשפר את הטיפול המקצועי בבעיות החברתיות והכלכליות שמהן סבלה האוכלוסייה היהודית. גם כיום ממשיכה "הדסה" במימוש מטרותיה ופועלת בשיתוף פעולה עם ויצ"ו.

ארגון נשי מזרחי וארגון הפועלות הדתיות היו בעלי תפיסה ייחודית שמקורה ברקע הדתי ובהשתייכות לתנועת האם. ההיבט הדתי קדם לכל היבט אחר. שני הארגונים, באופן הצהרתי, לא העמידו את קידום מעמד האישה בראש מעייניהן. גם ארגון הפועלות שקבע במטרותיו את שאיפתו לסייע לפועלות, ראה כמטרת על את שיתוף הפועלות בבניין הארץ על פי עקרונות התנועה. היחסים בין ארגון הפועלות הדתיות לנשי מזרחי היו מורכבים. במקומות שונים ברחבי הארץ קמו סניפים של ארגון הפועלות לצד סניפים של נשי מזרחי. הם פעלו באותם תחומים, ולצד שיתוף פעולה היו גם חיכוכים. בין שני הארגונים הייתה תחרות שכן שניהם, למרות המגזר החברתי השונה אליו השתייכו, ביקשו לפעול ולהתפתח במסגרת ציבור קטן יחסית. שני הארגונים השתדלו למצוא פתרונות לנשים דתיות בתקופה שבה האפשרויות היו מוגבלות, והחיכוכים ביניהם נבעו לעתים קרובות מתחרות על השפעה, יצירת מקומות עבודה וכדומה. (בר זוהר, 2018)

בתקופה בה הנשים "המזרחיות" עסקו בפעילות מקומית, עלו לארץ חלוצות דתיות שביקשו להשתתף בבניין הארץ. קליטתן הייתה קשה בשל היעדר מסגרת הולמת שיכלה להקל עליהן. הפועלות הכלליות, שאינן דתיות, לא הבינו את הלך הרוח של הפועלת הדתית ואת רצונה להמשיך באורח החיים המסורתי המגביל את האישה, ואילו הפועלים הדתיים, שהיו חדשניים במעשיהם ובמחשבתם אך מעוגנים במסורת בכל הקשור לאישה, התקשו לקלוט את החלוצה הדתית לבין שורותיהם. החלוצה הדתית הייתה אפוא בעלת נחיתות כפולה שכן מהחברה הדתית נדחתה בשל מינה ומהחברה הכללית נדחתה בשל דתה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

שבן-ארצי, י'. "בין האיכרים לפועלים: האישה בראשית ההתיישבות בארץ ישראל", בתוך: עצמון, יעל (עורכת). אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות. ירושלים, עמ' 324-309.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)