‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א': דיפלומטיה ציבורית- הגדרות ורקע

סקירת-ספרות:

פרק ב': דיפלומטיה ציבורית- ארה"ב

פרק ג': דיפלומטיה ציבורית- ישראל

פרק ד': דיפלומטיה ציבורית "ישנה" וחדשה

מתודולוגיה

ממצאים

דיון

סיכום ומסקנות

רשימה-ביבליוגרפית

בכדי להבין כיצד להעביר מסרים בעלי אופי פוליטי ולאומי באמצעי התקשורת המשרתים צד מסוים, תחילה יש להבין את מקורה של הדיפלומטיה הציבורית. לפי מאמרו של (Nye, 2008) דיפלומטיה ציבורית הינו כלי שמשתמשות בו ממשלות לגיוס משאבים פוטנציאלים וכן התרבות הנה חלק בלתי נפרד משיטה זו. השיטה בה התרבות מקדמת את הדיפלומטיה הציבורית התעצבה עוד בתקופת הנשיא רוזוולט שעסק ב"מתקפה תרבותית" על ברית המועצות בזמן המלחמה הקרה.

 ארגון ה-OWI שהקים רוזוולט (מידע בזמן המלחמה), עיצב את הוליווד ככלי תעמולה יעיל, הציע תוספות ומחיקות מהתוכן של שידוריהם יחד עם שלילת רישיונות מאחרים. מנהלי הוליווד שמחו לשתף פעולה מתוך רגשות פטריוטיות יחד חיזוק האינטרסים האישיים שלהם. הדבר גרם לכך שבזמן המלחמה הקרה אולפני הוליווד בארצות הברית היו מוכרים לא רק את הסרטים שלהם, אלא גם את התרבות והערכים האמריקאים לשאר העולם. (ארד, גאון ויעקובי, 2018)

הדיפלומטיה הציבורית הפכה למזוהה עם המלחמה הקרה, אך רק אחרי ספטמבר 2001 האמריקאים מגלים מחדש את עוצמתה של הדיפלומטיה הציבורית. המודל של הדיפלומטיה הציבורית שבה נעשה שימוש בזמן המלחמה הקרה – אינו רלוונטי עוד, אך הצורך לגייס ולהשפיע על היווצרת חוות דעת חיובית במדינות אחרות נותר וממשיך להיות קריטי. (איל, 2018)

עיצוב דעת הציבור הופך להיות לדבר חשוב עוד יותר כאשר גם שני מנהיגים זרים אינם ביחסים טובים ביניהם – מרחב התמרון שלהם בקבלת החלטות עשוי להיות מוגבל אם לנבחרי הציבור ולציבור תדמית שלילית על אחת מהמדינות. לכן דיפלומטיה ציבורית מכוונת דעת קהל חשובה לתוצאות הרצויות לא פחות מהדיפלומטיה המסורתית הנהוגה בין מנהיגים (NYE, 2008). דיפלומטיה ציבורית יעילה מתנהלת בצורה דו-סטרית תוך ניסיון להבין מה קורה במוחם של אנשים אחרים ומהם הערכים שאנו חולקים וכוחה בכך שגורמת לאחרים לרצות בתוצאות זהות לשלנו.

המונח "דיפלומטיה ציבורית" מתואר בהרחבה במסגרת מחקר של יחסים-בינלאומיים, בתקשורת ובתעמולות שונות ברחבי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. אחת ההגדרות לדיפלומטיה-ציבורית מתוך ההגדרות הרחבות מציינות כי גורם זה הנו כלי מהותי לטיפול בקשיים של הסברה, הובלת דעת-קהל ויצירת קשר אישי וראיונות עם גורמים בדעת הקהל העולמית (הסמן, 2008).

בעידן שבו חלים שינויים בסביבות, נסיבות, תפיסות, שיטות וטכנולוגיות בעולם ובישראל, ניכר כי אנשי הסברה אשר אמונים על דעת-הקהל מחויבים לניסוח מדיניות מתעדכנת באופן רצוף ומתמשך (הסמן, 2008).

 כך, למשל, למרות שהיו ידועים מכבר, "הקרב על התודעה" ומלחמת הדימויים מודגשים בשנים האחרונות יותר מבעבר. בתהליך הכלל-עולמי הזה, עמדותיהן של מדינות וישראל בכללן נעשו קשות יותר להפצה ולצידוק, לעומת הפעילות הענפה של תנועות קיצוניות דתיות ואחרות. קשיי הדיפלומטיה הציבורית הישראלית בולטים גם על רקע ההצעות להחזיר "עטרה ליושנה", בבחינת דעת הקהל העולמית (פרי,2009).

 למשל, בהתחדשות נמרצת של הצגת שאלות על זכותה של ישראל להתקיים כמדינה ועל כושר הישרדותה באזור, בוויכוח המתעורר בשאלה: ישראל והפלסטינים – האם צריכים לחיות במדינה אחת או בשתיים?, בהצעות לדון מחדש ב"נכסי צאן ברזל" כמו הצהרת בלפור והחלטת החלוקה של ארץ ישראל, בקריאות להחרמת ישראל וישראלים, להשמדת המדינה ולהחזרת אזרחיה למקומות שמהם באו הם ומשפחותיהם לישראל. שלא כמו בעבר, תופעות אלה אינן עוד נחלה בלעדית של תעמולה במשטרים חשוכים, אלא חודרות לממשלים ולחוגים ליברליים ומשכילים במדינות דמוקרטיות (פרי,2009).

כמו-כן, המהפכה הטכנולוגית מאפשרת כיום להפיץ תעמולה בלתי מבוקרת באמצעים בעלי עוצמה גלובלית, כגון ערוצי לוויין, אתרי אינטרנט, שידורים ישירים ממצלמות ביתיות וקלטות וידאו ואודיו. ערוצים אלה פועלים לפי כללים שונים מאשר תקשורת ההמונים המודפסת והאלקטרונית הוותיקה. (ארד, גאון ויעקובי, 2018)

הם מאפשרים הפצה רחבה של מסעי הסתה ושטנה, אשר ישראל היא נושא מרכזי בהם. לכן, הנחות היסוד של הפרויקט הן שמאבקיה של ישראל על תדמיתה ועל אהדתם ותמיכתם המעשית של אחרים ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם בעיות קשות אף יותר מאלו של היום (שי,2013).

ועל-כן, ישנו צורך בגיבוש מערך דפנסיבי ואופנסיבי של היערכות ברשתות החברתיות על-מנת לחזק את התודעה הציונית ולתת מענה הוליסטי ומקיף לגלים של אנטישמיות מודרנית בדמות תופעות החרם (תנועת ה-BDS), וחרמות שונות באקדמיה העולמית וברשתות החברתיות (שי,2013).

מכאן הצורך לעדכן הסברה בנוסח ומתן הגדרות של תכנים, ערוצים, שיטות וטיפול בקהלים, בדרכים מתאימות למתרחש כאן, עכשיו ובעתיד הנראה לעין; ושיש להפיק וליישם לקחים כאלה מהר ככל הניתן. המטרה היא, אם כן, להציע כלים לעיצוב מדיניות (2010, Hallams).

מהי דיפלומטיה ציבורית, לשון נקייה לתעמולה, "יחסי ציבור ממשלתיים" או "דיפלומטיה ממוקרת".זהו מונח פוליטי שהומצא על מנת להתמודד עם תסכול הנובע מאובדן כוחם של דיפלומטים מסורתיים, אסטרטגיה פוסט מודרניסטית המעבירה את הדיפלומטיה מעולם של כוח מוחשי ושלטון החוק לזירת והמידע "הרכה העוצמה " (2010, Hallams).

ההבדל בין הסברה לבין דיפלומטיה-ציבורית הינה שאלה, שעולה כמעט בכל דיון בנושא, ועדיין לא מצאה תשובות הולמות. לדוגמה, הטענה כי אין כלבדל, מלבד התקינות הפוליטית של המושג המאוחר יותר (2010, Hallams).

לעומתם, רווחת דעה כי לפחות מבחינת משמעות המלים, קיים הבדל מובהק: בעוד שהמונח "הסברה" הינו בעל משמעות "ריאקטיבית", המדגישה תגובה, הסבר שלאחר הנעשה או התנצלות, המושג "דיפלומטיה ציבורית" הוא בעל משמעות "פרו-אקטיבית", המדגישה יוזמה והכנת קהלי יעד (2006, Cronin).

 זהו היבט חשוב בעל פנים רבות נוספות, הראוי לדיון אקדמי ומקצועי מעמיק. דוברות-צה''ל ודאי אינה דיפלומטיה מסורתית המורכבת ממגעים בין ממשלות. דיפלומטים מסורתיים מקיימים קשרים עם נציגים של ממשלות זרות על מנת לקדם את המטרות האסטרטגיות של ממשלתם. ישנה פנייה למגזרים מוגדרים בקהלים זרים במטרה לגייס תמיכה במטרות אסטרטגיה (פרי,2009).

אף כי כמו במקרים אחרים, המונח נוצר והתפתח בארה"ב, מהותו כמושג והעיסוק בו מהווים כעת חלק מדיון עולמי. על אף שטרם פותחה הגדרה מוסכמת על הכול, קיימת בעולם הסכמה לגבי מרכיבי המושג. (איל, 2018)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

איל נ', המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)