‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שוק המלט מבחינה ניהולית כלכלית ויצרנית ?

תוכן עניינים

מבוא

הייצור של מלט

מתחרים יצרנים וחסמי הכניסה בענף המלט

שוק המלט כיום

דו"ח סוארי

הוועדה הבין משרדית לקידום התחרות בענף המלט

פקטור יוקר הנדל"ן לפי מחירי המלט

מונופול חברת "נשר" ומחיר המלט בישראל

איכות הסביבה : זיהום אוויר מפגע ריח ופגיעה אקולוגית

SWOT חברת נשר

מונופול שוק המלט

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: שוק המלט, חברת נשר, ענף הבניה.

בשנים האחרונות התרחשה מהפכה של ממש בענף המלט, שלוותה בקרבות יצריים והשמצות. משוק שנשלט לאורך שנים ע"י מונופול נשר (בעבר בבעלות קונצרן אי.די.בי ואז בבעלות לן בלווטניק), תוך זמן קצר יחסית הפך לשוק מבוזר יותר עם פעילות ערה של יבואנים, שהביאה לצניחה של כ-20% במחיר.

מלט משמש היום במרבית הבנייה המודרנית, כחומר המקשר בייצור בטון, ובעל שימושים רבים נוספים בבנייה.

על המלט בישראל מוטלת רגולציה חריפה, אשר גורמת לכך שהוא נשלט כולו על ידי חברת נשר, המהווה מונופול בתחום בישראל. החקיקה בישראל מונעת הקמת תחרות לנשר, הן בייצור מקומי אלטרנטיבי, והן בייבוא מלט מחו"ל, על בסיס פקודת המלט.

היום מהווה חברת נשר יצרנית המלט היחידה בישראל, וככזו מונופול, המגובה בחקיקה ממשלתית המונעת הקמת תחרות פנימית או חיצונית לנשר, בלי אישור ממשלתי. החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, באמצעות אחזקה של 75%, דרך כלל תעשיות.

פקודת המלט מגבילה את השימוש במלט בישראל בכמה אמצעים. ראשית, מונעת הפקודה ייצור מלט שלא באישור המשרד. שנית, מגדירה הפקודה קנייה והחזקה של מלט שיוצר ללא אישור כאמור, כעבירה גם מצידו של הקונה. (ואף נקבעת זכות להחרים הן את המלט, והן את האמצעים ששימשו להובלתו על ידי המדינה) שלישית, קובעת המדינה כי גם על ייבוא מלט נדרש רישיון מיוחד, ומוטלים עליו מכס ומס בלו.

הטלטלות הללו הביאו את נשר, עד לפני מספר שנים מכונת מזומנים, לעבור להפסדים. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" שהחברה עומדת לצאת בתוכנית פיטורים של 40־50 עובדים (כ-10% מהעובדים), במקביל להקפאת שכר וקיצוצים נוספים. אלו מתווספים לפיטורים בשנה האחרונה, כך שבסך הכל מספר העובדים בחברה צפוי לרדת ב-15%. האירוע הזה שוב מקפיץ את הוויכוח בשאלה האם לתת לכוחות השוק לקבוע את המחיר או להתערב במטרה לתמוך בתעשייה המקומית.

מלט הוא חומר גלם מרכזי בענף הבנייה והתשתיות. במדינות מתפתחות הביקוש מגיע ליותר מטונה לנפש בשנה, במדינות מפותחות בהן היקפי הבנייה והפיתוח נמוכים הוא מוערך בכחצי טונה. בישראל וברשות הפלסטינית הביקוש מוערך בכעשרה מיליון טונות לשנה. היקף הסחר העולמי במלט מצומצם. ההובלה והפריקה מורכבות כך שהעלויות גבוהות ולעיתים היבוא לא משתלם. בהתאם, עיקר המסחר הוא בין מדינות סמוכות. גם הייצור מורכב ויקר.

בישראל יש שני יצרני מלט מרכזיים: נשר ומפעל הר טוב, שעד לפני מספר שנים השתייך לנשר. בשיאה נשר הגיעה לנתח שוק של כ-90%. הרגולטורים הוטרדו מכך והחלו דיונים לגבי דרכים לפתוח את השוק לתחרות. בשנת 2014 הוקפאו ההמלצות, ובתמורה נשר מכרה את מפעל הר טוב למשפחת וייל.

השינוי הדרמטי נעשה דווקא ע"י כוחות השוק, כשחברת סימנט, חברה אחות של מספנות ישראל, החליטה להשקיע ביבוא המלט. היא ניצלה את היתרונות של מספנות ישראל והקימה תשתית לפריקת מלט בנמל. היא הסירה חסמי לוגיסטיקה ביבוא - והגדילה את פעילותה. בעקבותיה התחזקו יבואני מלט נוספים.

בנוסף, מחירי המלט ירדו בשנים האחרונות בעקבות האטה בשוקי נדל"ן רבים באירופה. היות שלא משתלם ליצרנים להקטין את היקפי הייצור, הם מכרו את העודפים בזול ליבואנים בישראל. הדבר בלט בעיקר בטורקיה, שסובלת ממשבר כלכלי ומטבע חלש, והפכה ליצואנית מרכזית לישראל. רשות התחרות ערכה בדיקה באחרונה, ממנה עלה שמחיר המלט בישראל ירד בשנים האחרונות בכ־20% לאזור ה־270 שקל לטונה.

המפסידים מהתהליך הם כמובן היצרנים המקומיים שנאלצו ליישר קו ולהוריד מחירים, מה שהביא אותם להפסדים, והתחיל קרב יצרי בינם לבין היבואנים. כדי להבין את גודל הדרמה: נשר שלטה ביותר מ-80% מהשוק וכיום נתח השוק שלה מוערך בכ-55%.

היצרנים טוענים שהיבוא הוא במחירי היצף, כלומר המלט נמכר בישראל במחיר נמוך יותר מהמחיר שהיצרנים גובים במדינות האם, מה שהופך את התחרות של היצרניות המקומיות לבלתי הוגנת. משרד הכלכלה פתח בבדיקה שבסופה המליץ הממונה על היטלי סחר, דני טל, על היטל בשיעור של 7%־22% על היבוא מיוון ומטורקיה, אך רשות התחרות לא תמכה בכך. ברשות לא פוסלים סיוע ליצרניות המקומיות, אך יעיל יותר לתת סובסידיות למפעל בהתבסס על אבני דרך של השקעות שייעשו בו לשיפור תהליכי הייצור.

אחרי ויכוח חריף בנושא שהגיע גם לכנסת, החליט שר הכלכלה על הטלת מכס סמלי של 0.25%, שהשפעתו על המחיר זניחה.

המרוויחים הם היבואנים שהצליחו לפרוץ שוק סגור ולהפוך לשחקנים משמעותיים, שלפי הערכות חולשים היום על כ-40% מהשוק. השאלה המעניינת יותר היא האם הצרכן הרוויח. ברשות התחרות מעריכים שהחיסכון למשק הגיע נכון לשנת 2018 ל-280 מיליון שקל, והשנה יגיע ל-70 מיליון שקל נוספים. יחד עם זאת, קשה לומר שהחיסכון התגלגל למחירי הדירות. גורמים המכירים היטב את שוק הנדל"ן מציינים שמחיר הדירה מתבסס על עלויות בנייה, מחיר הקרקע והרווח ליזם. גם אם עלויות הבנייה הוזלו, הרווח העודף מתגלגל לבעלי הקרקע. בסביבת היבואנים מציינים שיש מרוויחים נוספים, בהם יצרני הבטון. בנוסף, אם בעבר רק מפעלים גדולים נהנו מהנחות - כיום גם הקטנים נהנים מתנאים טובים.

מצגת הגבלים עסקיים, רגולציה דיני תחרות כלכלית, ניצול של מונופול 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: שוק המלט, ת"א, 2021

ניר בקר, חנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצ' פרדס (2020)

רון תקוה, ‏ניתוח שוק המלט בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת