‏250.00 ₪

שאלת המחקר-

כיצד באה ליידי ביטוי העסקת נשים בתחום החקלאות בישראל?

תוכן עניינים

מבוא.. 

שאלת המחקר-. 

פרק 1-סקירת ספרות.. 

הגוונה ארגונית.. 

הכלה. 

שילוב. 

שיוויון 

יישום -חקלאיות נשים ערביות.. 

לעודד נשים ערביות לצאת לעבודה בחקלאות- משרד החקלאות החליט לסבסד הסעת נשים למקומות העבודה. 

רפלקציה 1. 

רפלקציה 2. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו עוסקת בהגוונה ארגונית: נשים וגברים בחקלאות בישראל וברמת הגולן בפרט.

אחד מכותבי העבודה, אנואר, הוא מרמת הגולן ומכיר את נושא החקלאות הנשית מקרוב. נשים מרמת הגולן עובדות בחקלאות פעמים רבות מחוסר ברירה עקב חוסר אפשרויות העסקה אחרות בגולן עבורן כנשים וכערביות בייחוד.

המושג תעסוקת נשים בשנות ה90 כמעט ולא היה לו משקל בחברה הדרוזית ברמת הגולן. האוכלוסיה חיה בהרמוניה אחידה, הכוונה: שהבעל עבד בשביל לפרנס את משפחה, והאישה חינכה את הילדים עד גיל 6 (הגיל שנכנסים לגן) אז לא היו משפחתונים שנתנו לאישה לחשוב על עבודה ולפרנס גם היא או שזה הייה עוד מחסום לנשים לא להשתלב בשוק העבודה. (פוגל - ביזאוי, 2020)

על מנת לעודד נשים ערביות לצאת לעבודה בחקלאות, כבר לפני כעשור הוחלט במשרד החקלאות לסבסד הסעת נשים למקומות העבודה, לקיים תכניות הכשרה לעובדות ולהבטיח תמריצים למעסיקים בסך 1,000 שקל לחודש למועסקת, לתקופת העסקה של 2.5 שנים. בנוסף השקיע המשרד בתמיכות בענף הזית במגזר הערבי ושוריין סכום של 3 מיליון שקלים להשקעה משותפת עם משרדי ממשלה נוספים בהקמת ישוב ערבי חדש, ערב אל נעים שיוקם בגוש משגב בגליל המערבי. (Nissim, 2003)

בתחילת שנות ה2000 הפכו החיים ליותר קשים, המצרכים והמותרות הפכו להיות חלק בסיסי בחיי החברה הדרוזית, תוכנית המשפחתונים עודדה מאוד את הנשים לצאת לשוק העבודה. וזו התחלתו של עידן חדש (הפכו מעקרות בית ללביאות בשוק העבודה) כינוי שאכן מגיע להן על העזרה בלפרנס ולגדל ילדים.

הדרך לשוק העבודה לא היתה סלוללה באבני חן עבור הנשים שלא המשיכו את לימודיהן. והן הסתפקו בעבודות "שחורות" על מנת להשלים מה שהבעל החסיר.

הן הסתפקו לעבוד בחקלאות, בנקיון, ובמפעלים. והסתפקו בשכר נמוך.

בעבודה נרצה לראיין בעלים גברים שהנשים שלהם עוסקות בחקלאות וגם מעסיקים חקלאים שמעסיקים נשים ערביות ובכלל.

נסתמך על ספרות מקצועית מעשר השנים האחרונות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2024)

רן, ע׳ ויוספסברג בן-יהושע, ל׳. מגדר, מין ומיניות בעולם דיגיטלי: חינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, אפשרויות וסיכויים. הוצאת מכון מופ״ת, מרכז המידע הבין- מכללתי.