‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הבדואים בשוק העבודה בישראל?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 

הבדווים - אורח חיים.. 

רקע. 

מוצא הבדווים ותולדותיהם..

תרבות האוהל והנדידה. 

תעסוקת בדווים.. 

הבדואים בשוק העבודה בישראל. 

הרמה הכלכלית-חברתית של יישובים בדואיים.. 

שכר והכנסה. 

דורשי עבודה. 

גמלאות אבטלת הכנסה והבטחת הכנסה. 

אי יציאת נשים לעבוד - תפקידה של האישה הבדווית על פי התפיסה המסורתית והמודרנית. 

מעבר מחיי נוודות להתיישבות קבע. 

בעיות במעבר ליישובי הקבע המתוכננים.

סיכום, דיון ומסקנות

רשימה ביבליוגרפית

הצגת נתונים על תעסוקת הבדווים בשוק העבודה בישראל היא משימה מורכבת מאוד. מוסדות המדינה אינם מחזיקים נתונים על כלל האוכלוסייה הבדואית בישראל (כמו למשל על האוכלוסייה הדרוזית), אלא רק במסגרת הנתונים על כלל האוכלוסייה הערבית בישראל, או במסגרת נתונים על-פי יישובים. הסיבה העיקרית להעדר מידע היא קשיים מתודולוגיים הכרוכים באיסופו. הנתונים הקיימים אינם מאפשרים לעמוד על מצב התעסוקה בכלל האוכלוסייה הבדואית בישראל לאשורו.

מקבלי ההחלטות מדברים זה שנים רבות על בעיה חמורה בתחום תעסוקת הבדואים, ובמהלך השנים אף קיבלה הממשלה כמה החלטות בנושא זה ועוצבו תוכניות כדי להתמודד עם הבעיה. העדר נתונים שאפשר לקבל מהם תמונת מצב כוללת של האוכלוסייה הבדואית בישראל מקשה מאוד את הערכת היקף הבעיה, בחינת מאפייניה ומקורותיה ולמעשה מצמצם את האפשרות להתמודד עמה כראוי. מן הראוי שייעשה מאמץ כולל של כל הגורמים הנוגעים בדבר להציג תמונת מצב כוללת של תעסוקת הבדואים בשוק העבודה בישראל.

הבדואי הוא איש המדבר. הבדואים הגיעו לנגב ולסיני ממדבריות חצי האי ערב בשלושה גלי הגירה גדולים, שתחילתם במאה השביעית לספירה וסיומם לפני כ- 250 שנה. הסיבה העיקרית לעזיבתם את חצי האי ערב הייתה הצטרפותם לצבאות הכיבוש המוסלמיים בתחילת תקופת האיסלאם. והיו גם סיבות אחרות כמו החיפוש המתמיד אחר מקורות מים ושטחי מרעה חדשים, בעיקר בשנות בצורת, וכן הבריחה מפני נקמת דם. הבדואים נדדו ברחבי מדבריות המזרח התיכון והתפרנסו מגידול גמלים, מליווי שיירות ואף משוד וביזה של שיירות שעברו באזורם. נדודיהם נעשו במסגרת השבט שאליו השתייכו, בתחומי שטח המחיה המוגדר שלו.
השטח כלל בדרך כלל אזורי מרעה ומקורות מים, ופעמים רבות ניטשו בין השבטים מאבקים קשים על שטחים. בנגב, באזורים שבהם יורדת כמות משקעים המספיקה כדי לגדל גידולי בעל, היו הבדואים גם מעבדים חלקות אדמה קטנות לצד הנדידה בעקבות מרעה לעדריהם.
המגבלות שהוטלו על הבדואים על ידי העות'מאנים, ואחר כך על ידי הבריטים, הביאו לתחילת השינויים באורח חייהם. חלקם החלו בהדרגה להשתקע באזורים שבהם הם נדדו ולעבד את קרקע במשך כמה חודשים בשנה. לאחר מכן, כאשר קמו מדינות חדשות באזור – ישראל, ירדן ומצרים – הוחש תהליך המעבר של הבדואים למגורי קבע.

מקבלי ההחלטות מדברים זה שנים רבות על קיומה של בעיה חמורה בתחום תעסוקת הבדואים בישראל, ובמהלך השנים אף התקבלו כמה החלטות ממשלה בדבר צעדים שיש לנקוט כדי להתמודד עמה ועוצבו תוכניות לשם כך. בהעדר נתונים המאפשרים לקבל תמונת מצב כוללת של האוכלוסייה הבדואית בישראל קשה מאוד לא רק להעריך את היקף הבעיה , אלא גם לבחון את מאפייניה ואת מקורותיה . לימוד הבעיה, היקפה ושורשיה יאפשר למוסדות המדינה להתמודד עמה טוב יותר ולעצב פתרונות הולמים לבעיות התעסוקה של קבוצת אוכלוסייה זו. רק לשם המחשה, באפריל 2007 קיבלה הממשלה החלטה בדבר עידוד התעסוקה ביישובי הבדואים בנגב. הנתונים שנכללו בדברי ההסבר להצעת ההחלטה היו על האוכלוסייה הערבית בנגב ולא על האוכלוסייה הבדואית, עובדה שמעידה על חוסר מידע בנושא זה.נציין כי לצורך הכנת סמינריון זה פנינו למוסדות שונים בבקשת מידע, בין השאר על מספר הבדואים המועסקים בשירות המדינה. מנציבות שירות המדינה ומהמשרד לביטחון הפנים נמסר כי אין בידיהם

מידע על הבדואים המועסקים בהם, שכן הנתונים על מספר המועסקים מסווגים על-פי דת. משרד הביטחון לא העביר מידע על מספר הבדואים המשרתים שירות קבע חרף פניותינו החוזרות ונשנות .

בשל העדר מידע על כלל האוכלוסייה הבדואית נציג בסמינריון זה מידע שנאסף ממקורות שונים על כמה יישובים בדואיים בישראל. הנתונים הם על הרמה החברתית-כלכלית של יישובים אלה ועל מדדים כגון שכר והכנסה, מספר דורשי העבודה ומאפייניהם ומספר המקבלים גמלת אבטלה וגמלת הבטחת הכנסה .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)