‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בשלטון המקומי מערך הסייעות בגני הילדים?

תוכן עניינים

מבוא. 

מדיניות משרד החינוך. 

טענות על שינויים במדיניות משרד החינוך ותגובות המשרד עליהן 

חוק החינוך במדינת ישראל. 

חוק השילוב במדינת ישראל

מוסדות ודגמי שילוב. 

ייחודה של כיתת שילוב. 

תרומת השילוב. 

הצלחת השילוב. 

אתגריה וקשייה של תוכנית השילוב. 

ביטול סייעות אישיות בחינוך המיוחד. 

קיצוץ בהקצאת שעות סייעות במסגרת תוכנית השילוב. 

שינוי במקור ההקצאה של סייעות המלוות תלמידים בשילוב חלקי 

נתונים על הקצאת סייעות בשנים האחרונות. 

סייעות בחינוך המיוחד. 

סייעות במסגרת תוכנית השילוב. 

נתוני משרד החינוך על הקצאת סייעות. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

משרד החינוך מקצה סייעות לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד והשילוב על-פי הכללים הקבועים בחוזרי המנכ״ל שהמשרד מפרסם. להלן עיקרי הכללים:

מסגרות החינוך המיוחד -

א. סייעות כיתתיות בהקצאה אוטומטית - הקצאת השעות לסייעות אלו היא אוטומטית, כלומר היא ניתנת לכל מסגרות החינוך המיוחד העומדות בקריטריונים שנקבעו לכך.

משרד החינוך משתתף במימון העסקתן של סייעות אלו על-פי תנאי הלימודים:

■ 100% השתתפות - בכיתות שבהן מוארך יום הלימודים על-פי חוק חינוך מיוחד;

■ 70% השתתפות - בכיתות שבהן לא מוארך יום הלימודים;

ב. סייעות תגבור - שעות התגבור לסיוע במוסדות לחינוך מיוחד מוקצות מתוך מכסת השעות המוקצית למחוזות המשרד בכל שנה. משרד החינוך משתתף במימון העסקתן של סייעות אלו בשיעור של 70% .

מסגרות השילוב - ככלל, הזכאות לתמיכה של סייעת במסגרת תוכנית השילוב נקבעת על-פי סוג הלקות של התלמיד  ורמת התפקוד שלו. משרד החינוך הגדיר ארבע רמות תפקוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל. הזכאות לתמיכה של סייעת נקבעת לפי התיאור המפורט של המאפיינים הרלוונטיים ללקות מסוימת בכל אחת מרמות התפקוד. אחר כך נקבע טווח מוגדר של שעות סיוע שיוקצו בכל רמת תפקוד.

על-פי הנחיות חוזר מנכ״ל משרד החינוך, מכסת שעות הסיוע במסגרות השילוב מחולקת על-פי שני פרמטרים:

• מכסה דיפרנציאלית: לתלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באותה שנה מוקצות תחילה שעות המינימום ברמת התפקוד שנקבעה להם.

• מכסה סטטיסטית: מכסת שעות נוספת מוקצית למתי״א (מרכז תמיכה יישובי-אזורי) לפי מספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באזור השירות של המתי״א. מתוך מכסה זו יהיה אפשר להוסיף שעות, במידת הצורך, לאותם תלמידים שקיבלו הקצאה דיפרנציאלית בגבולות רמת התפקוד שנקבעה להם (כלומר לתלמידים שקיבלו הקצאת שעות מינימלית ברמת התפקוד שנקבעה להם).

משרד החינוך משתתף במימון העסקתן של סייעות בתוכנית השילוב בשיעור של 70%. על-פי נתוני משרד החינוך, מימון משרת סייעת בשיעור של 70% משמעו כיום סכום של 60,840 ש״ח לשנה; מימון של 100% הוא 86,915 ש״ח לשנה. עלות שכר העבודה מחושבת על-פי משרה מלאה של סייעת, בהיקף של 42.5 שעות בשבוע.

במקרים שבהם השתתפות משרד החינוך אינה מלאה, השלמת המימון מוטלת על הבעלים של מוסד החינוך - על-פי רוב הרשות המקומית.

נראה שמאחר שחלק לא מבוטל מתקציב הסייעות לילדים עם צרכים מיוחדים אינו ממומן במלואו על-ידי משרד החינוך, יש חשיבות למעקב אחר יכולתן של רשויות מקומיות שמצבן החברתי-כלכלי אינו טוב  לעמוד בנטל של מימון חלקן בתקציב זה. הקצאת סייעות במימון שאינו מלא, לרשויות מקומיות שאינן יכולות להשלים את המימון ממקורותיהן, עשויה להיות חסרת תכלית ואף לגרום להרחבת פערים חברתיים.

שני נימוקים מקצועיים עיקריים עומדים בבסיס הנחייתו של משרד החינוך שאין להקצות סייעות אישיות בחינוך המיוחד:

א.     התמיכה באמצעות סייעת איננה תמיכה שעומדת בפני עצמה, אלא היא חלק ממכלול השירותים שיש לתת לתלמיד עם צרכים מיוחדים באופן אינטגרטיבי.

ב.      על החינוך המיוחד לפתח את עצמאותו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים; במקרים מסוימים עלול סיוע מתמיד של סייעת אישית לעכב את התפתחותה של עצמאות זו ולגרום להמשך התלות של התלמיד בגורמים חיצוניים.[2]

כאמור, טענתו של האגף לחינוך מיוחד היא כי ההנחיה שאין להקצות סייעת אישית בחינוך המיוחד קיימת זה שנים, ואילו השנה הוחלט לרענן את ההנחיה ולאכוף אותה באופן נחרץ יותר. אחת מהסיבות להגברת האכיפה היא ביקורת שנערכה במהלך שנת הלימודים הקודמת בבתי-ספר לחינוך מיוחד, שבמהלכה נמצא כי ניצול הקצאת הסייעות במוסדות אלו אינו יעיל.

על אף דברים אלו, מתעוררת השאלה אם יש הצדקה לשלילתו הגורפת והפתאומית של שירות אשר ילדים עם צרכים מיוחדים הורגלו אליו במשך שנים. מתשובת משרד החינוך על פנייתנו בנושא עולה כי בשנת הלימודים הקודמת (תשס"ז) קיבלו 136 תלמידים תמיכה באמצעות סייעת אישית בחינוך המיוחד – למרות ההנחיה האוסרת זאת. יתר על כן, מן התלונות המפורטות של כמה הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים (שזכו בעבר להקצאה של סייעת אישית אך השנה לא אושרה להם הקצאה כזו), אשר הועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת על-ידי עמותת "בית חם", עולה כי בשל היעדרו של הליווי האישי הצמוד אירעו כמה מקרים שבהם לא ניתן מענה על מצוקה שהילדים היו נתונים בה. אף-על-פי-כן, משרד החינוך לא בדק בדיקה פרטנית את המקרים שבהם הוקצתה בעבר סייעת אישית קודם להחלטתו לאכוף את ההנחיה באופן גורף בשנה זו; כמו כן, המשרד לא הגדיר קריטריונים לחריגה מן ההנחיה.

יש לציין כי לטענת מטה המאבק של ארגוני הנכים, עקב הנחייתו של משרד החינוך שאין להקצות סייעות אישיות בחינוך המיוחד כמה מההורים מעדיפים שלא לשלוח את ילדיהם לבית-הספר, כיוון שהם חוששים שבעת הצורך לא יינתן לילדיהם הסיוע המתאים. עם זאת, מנתוני משרד החינוך, המפורטים בסעיף 4.1, עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית יש תוספת ניכרת של משרות סייעות לעומת שנת הלימודים הקודמת (150 משרות נוספות במימון של 100% ו-150 משרות נוספות במימון של 70%), ולטענת המשרד התוספת מיועדת להקצאת סייעות תגבור, נוסף על הסייעות הכיתתיות. לפיכך, נתוני משרד החינוך מצביעים לכאורה על הרחבת הסיוע הניתן לילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד ולא על צמצומו.

מצגת רפרט סייעת בחינוך המיוחד- פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח.

יובל וורגן "סייעות לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך " – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חן, מ. שולמן, ש. הד.  שילוב תלמידים חריגים בחינוך הרגיל, בתוך: דנילוב, י. (עורכת). תכנו מדיניות החינוך-ניירות עמדה והחלטות הקבע של המזכירות הפדגוגית. משרד החינוך והתרבות, ירושלים, עמ' 83-107.

Banerji, M., Dailey, R.A. A Study of the Effects of an Inclusion Nodel on Students with Specific Learning Disabilities, Journal of Learning Disabilities, vol. 28, 8,Oct., pp.511-522.