‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אפליה עדתית בקבלה לבית ספר של תלמידים ממוצא מזרח בבתי ספר דתיים וחרדים?

תוכן עניינים

מבוא

מיונים ותנאי קבלה מותרים:

תנאי קבלה אסורים המהווים אפליה פסולה

שאלת המחקר

תלונות של הורים על אפליית קבלה על רקע עדתי במוסדות חינוך

ממצאים

תלונות על אפליה במוסדות חינוך חרדיים

תלונות אל המורשה לטיפול בתלונות הציבור

אפליה עדתית במוסדות של רשת החינוך 'בית יעקב'

תגובת הנהלת האגף לחינוך חרדי

תלונות אל האגודה לזכויות האזרח

ביקורת

מוסדות החינוך החרדי

נתונים אודות מוסדות החינוך החרדיים

מסגרת הבחינה

הבחינה הכלל-מוסדית ומגבלותיה

על השוויון ועל איסור האפליה בפסיקה ובחקיקה

הבחנה בין מוסדות חינוך רשמיים לשאינם רשמיים

מוסד חינוך מוכר

מוסד חינוך מוכר רשמי

מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי

מוסדות חינוך אחרים

מוסד פטור

מוסדות החינוך החרדיים לפי מעמדם הרשמי

בחינת אמצעים למניעה של תופעת האפליה ולטיפול בה

גיבוש תבחינים

התניית מתן הקצבה למוסד חינוך נתמך

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת באפליה בקבלה לבית ספר של תלמידים ממוצא מזרחי, אפליה עדתית של ספרדים בבתי ספר דתיים וחרדיים.

מיון ואפליית תלמידים מטעמים של רקע חברתי -כלכלי אסורים על פי חוק זכויות התלמיד.

החוק אוסר על רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם להפלות תלמיד מטעמים אלו בכל אחד מהמקרים הבאים:

רישום וקבלה לבתי ספר ובעת הרחקה מבית הספר.

זכויות וחובות התלמידים, כולל כללי המשמעת והפעלתם במידת הצורך.

קביעת תוכניות לימוד נפרדות באותו בית ספר.

שיבוץ לכיתות נפרדות בבית הספר.

דוגמה: שיבוץ תלמיד לכיתה מסוימת בשל היותו מרקע כלכלי קשה מהווה אפליה אסורה.

בנוסף קובע החוק כי אפליה אסורה כאמור מהווה עבירה פלילית ועשויה לגרור עונש מאסר של שנה או קנס כספי. [1]

כאשר מתקיימת אפליה על-ידי רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, יש לפנות אל המוסד הרלוונטי בדרישה להפסיק את האפליה. ככל שהאפליה נמשכת, ניתן לנקוט אחת או יותר מהפעולות הבאות:

הגשת תלונה במשטרה כנגד האדם או הגוף המפלה - סעיף 5(ב) לחוק זכויות התלמיד קובע שאפליה בנסיבות מסוימות מהווה עבירה פלילית.

פנייה לרשות המקומית או לאגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך - להם סמכות להתערב בהחלטת המוסד החינוכי. למשרד החינוך יש סמכות להורות לכל בית ספר בישראל להפסיק את האפליה, לנקוט צעדים לטיפול באפליה ואף להורות על סגירת בית הספר המפלה[2].

תלונה על כך יכולה להיות בפנייה לוועדת ערר של האגף המוכר הלא רשמי (חרדי) במשרד החינוך - אם האפליה נוגעת לקבלה של תלמיד/ה למוסד חינוכי חרדי, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לוועדת ערר מטעם משרד החינוך, אשר בסמכותה לחייב את המוסד לקבל את התלמיד/ה לשורותיו. למידע נוסף ראו ערעור על החלטה שלא לקבל תלמיד/ה למוסד חינוך חרדי - ועדת ערר מטעם משרד החינוך.

לא כל מיון ותנאי קבלה אשר מפעיל מוסד חינוכי מהווים אפליה פסולה, וקיומה של אפליה תלוי בנסיבות המקרה.

נהלים שונים של משרד החינוך מלמדים על תנאים או מיונים אשר מהווים תנאי קבלה לגיטימיים למוסד או מסגרת, לעומת תנאי קבלה המהווים אפליה פסולה.

מיונים ותנאי קבלה מותרים:

כיתות נפרדות לבנות ולבנים בחינוך הדתי אינן נחשבות לאפליה.

כיתות נפרדות לחינוך מיוחד אינן נחשבות לאפליה. במקרה שההורים או התלמיד (עם הצרכים המיוחדים) עצמו מעוניינים בשילוב בכיתה רגילה עליהם לפנות לרשות המקומית ולבקש לכנס ועדת שילוב לצורך בחינת שילובו של התלמיד בכיתה רגילה.

הקפדה על אורח החיים הדתי של התלמיד, בהתאם לכללי משרד החינוך, כתנאי לרישום לבית ספר ממלכתי דתי אינה נחשבת לאפליה.

מיון תלמידים בבתי ספר פרטיים על-פי הישגים לימודיים וגביית שכר לימוד אינו נחשב לאפליה. [3]

תנאי קבלה אסורים המהווים אפליה פסולה

אסור להתנות את קבלת התלמיד למוסד חינוכי בדרישה לסמכות רוחנית מסוימת בביתו. למידע נוסף ראו איסור אפליה של תלמיד בקבלה למוסד חינוך חרדי בגין דבקות בסמכות רוחנית

אסור להתנות את קבלת התלמיד למוסד חינוכי בנוסח התפילה הנהוג בביתו. למידע נוסף ראו איסור אפליה של תלמיד בקבלה למוסד חינוך חרדי בגין נוסח התפילה בבית.

שיקול הקשור בעדה הינו פסול, כמו גם קביעת "מכסה" לעדה מסוימת במוסד החינוכי. [4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1]  יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)

[2] Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

[3] וינברגר יהודית, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג.

[4]  יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)

לא חסינה, בסס משרד החינוך