‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הערכות לרעידות אדמה בישראל ותמא 38?

תוכן עניינים

מבוא. 

רעידות אדמה - הערכות ומוכנות מדינת ישראל. 

חיזוי רעידות אדמה. 

היערכות לרעידות אדמה. 

רעידות אדמה בישראל. 

מועצות מקומיות: תמא 38 חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. 

הוועדה המיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה. 

תיקון מס' 2 לתמ"א 38. 

תיקון מס' 3 לתמ"א 38 

דיני בתים משותפים. 

הגדרות המושגים: רכוש משותף , דירה.

דיני הרכוש המשותף. 

ביצוע שינויים או תיקונים בדירה. 

הצמדת חלק מהרכוש המשותף לדירה. 

תמא 38 - נקודות נוספות לעיון 

אפשרויות הבנייה במסגרת התמ"א. 

מעלית. 

חניה. 

עיצוב הבניין 

החקיקה המשלימה לתמ"א. 

חיזוק בתים משותפים במסגרת תמ"א 38. 

חיזוק בניינים בפריפריה. 

דו"ח מבקר המדינה. 

פתרון של פשרה. 

משפט משווה. 

אנגליה. 

ארה"ב. 

קנדה. 

דנמרק. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

פסיקה. 

הוחלט על הקפאת פרוייקטים חדשים של תמ"א 38. במשרד השיכון ובמינהל התכנון הגיעו למסקנה כי תמ"א 38 היא מפגע תכנוני. לדברי בכיר באוצר, "למרבה האבסורד, התמ"א הפכה לחסמית להתחדשות. אין ראייה כללית של פיתוח שכונה. אותו הבניין שחוזק, מגיש התנגדות לחיזוק בניינים שכנים, כי העבודה בו נגמרה". בנוסף, הפטור מהיטל השבחה לפרויקטים של תמ"א 38, הניתן עקב היותה תוכנית מתאר ארצית, גורם לראשי עיריות להתנגד לה, כיוון שהיא אינה מניבה כספים לקופת העיר.

החיבור סוקר התייחסות למצב נכון להיום, לרבות התייחסות של ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה. כמו כן הסמינריון יסקור את פתרון תמ"א 38.

בעבר הועברו פניות למספר משרדי ממשלה (משרד התשתיות הלאומיות, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה) בנוגע להיערכותם לרעידות אדמה .

ממשלת ישראל החליטה להקים ועדת שרים בעניין היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. ועדה זו הקימה ועדת היגוי כדי לגבש צעדים ביצועיים לטיפול בנושא. ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה:

ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה הוקמה . הוועדה מונה כ-40 חברים, נציגים של משרדי הממשלה, האקדמיה, ארגונים אזרחיים ומרכז השלטון המקומי. בעבר שימש מר יעקב היכל כיושב-ראש ועדת ההיגוי. 

היערכות לרעידות אדמה, בייחוד באזורים מועדים לפורענות, היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני מתכנני ערים באזורים אלה. רעידת האדמה בנורת'רידג' ליד לוס אנג'לס שבקליפורניה, ארצות הברית היא דוגמה מצוינת. הרעידה במגניטודה 6.7 גבתה 72 קורבנות, מספר נמוך בהתחשב באזור המאוכלס בו קרתה, וזאת בשל תכנון מבנים מתאים. עם זאת, הנזק ברכוש נאמד בכ-20 מיליארד דולר, כנראה רעידת האדמה היקרה ביותר מאז ומעולם, והיקרה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

בשל העובדה שישראל ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטונים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, היא מועדת לרעידות אדמה רבות.

רעידות אדמה רבות התרחשו בזמן העתיק, אחת מוזכרת בספר עמוס בתנ"ך ובעקבותיה נאלץ המלך עוזיה לשפץ את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון. רעידה משנת 31 לפנה"ס גבתה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי יוסף בן מתתיהו, רעידת אדמה אחרת החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה.

להבנת חשיבות תמ"א 38 חשוב להבהיר, כי עד לתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת לא היה קיים כל תקן מחייב שקבע מהם הפרמטרים לבניית מבנה שיעמוד מפני רעידת אדמה. לאור זאת קיימים במדינת ישראל עפ"י הערכות השונות כ- 810,000 מבניים בסכנת קריסה בעת התרחשות רעידת אדמה. המשמעות לכך הינה כי היה ותתרחש רעידת אדמה עלולה מדינת ישראל למצוא את עצמה עם אובדן של חיי אדם או במקרה הטוב עם נזקי רכוש רבים של קריסות מבניים אשר גם לגביהם קיימת השלכות כלכליות לא פשוטות על המדינה.

לאור החשש הגדול מהאסון שעלול להתרחש על מדינתנו ולצורך יישום תמ"א 38 אנו עדים במהלך השנים האחרונות לשינויים מהותיים שחלו בהוראות תמ"א 38. מחד ממשלת ישראל ערכה מספר תיקונים בהוראות תמ"א 38 לקידומה ויישומה ומאידך בוצע חקיקה משלימה ע"י כנסת ישראל הכול על מנת לקדם את הליכי הביצוע של פרויקטים מכוח תמ"א 38.

החשיבות בחיזוק מבניים שאינם עומדים בתקן 413 הובילה את ממשלת ישראל לקביעת הוראות תמ"א 38 לפיהן בניין אשר התקבל היתר בנייה בגינו קודם לינואר ועפ"י תצהיר של מהנדס קונסטרוקציה אינו עומד בתקן 413 ונדרש לחזקו הבעלים של אותו הבניין יהיו זכאים לזכויות בנייה של קומה נוספת בכפוף לחיזוק הבניין. בנוסף הבעלים בבניין יהיו זכאים להרחיב את דירותיהן בשטח של 25 מ"ר (כולל ממ"ד של 12 מ"ר) וכן מרפסת בשטח של 12 מ"ר.

לתומה סברה ממשלת ישראל כי הוספת קומה אחת תוביל לתנופת בנייה ובקשות להיתרי בנייה יתחילו לזרום לרשויות השונות. אך בפועל הוספת קומה אחת בלבד על בניין קיים הביאה לתוצאה הפוכה, יזמים/קבלנים רבים אשר בחנו את הכדאיות הכלכלית הדירו את רגליהם מפרויקטים של תמ"א 38 וזאת לאור חוסר הכדאיות הכלכלית.

רשויות מקומיות מסוימות אשר הבינו את חשיבות יישום תמ"א 38 ניצלו את הוראת סעיף 23 לתמ"א 38 (סעיף אשר מאפשר הגדלת זכויות באמצעות הליך של תב"ע של הוספת קומה נוספת מעבר לקומה שניתנה ע"י המדינה), אך לצערי מהלך זה בוצע רק במספר מצומצם של רשויות מקומיות מה שגרם לכך שבערים אחרות לא קודמו בכלל פרויקטים מכוח תמ"א 38.

לסיכום, מכניסת תמ"א 38 לפועל ניתן לראות כי נעשו לא מעט מהלכים ליישום וקידום תמ"א 38 הן ברמה של תיקונים להוראות תמ"א 38 (תיקון מס' 2 ותיקון מס' 3) והן בחקיקה המשלימה 38. לעניות דעתי עדיין יש לעשות ולהמשיך ולשפר ולתקן את תמ"א 38 והחקיקה המשלימה וזאת לאור העובדה כי בפרויקט תמ"א 38 מרוויוחים כולם:

המדינה מרוויחה באופן שחיזוק מבנים שאינם עומדים בתקן 413 מקטין באופן משמעותי את הסיכוי לאסון רב עוצמתי. בנוסף המדינה יכולה להגדיל את היקף היצע הדירות החדשות ובכך להקטין את מחירי הדירות

הרשויות מרוויחות משיפור חזית העיר והוספות דיירים חדשים שישלמו ארנונה לעירייה.

הקבלן מרוויח ממכירת הדירות החדשות.

המרוויחים העיקריים הינם בעלי הדירות, אשר בנוסף לחיזוק המבנה זוכים להטבות משמעותיות בדירותיהם לרבות, ממ"ד, מרפסת, הוספת מעלית, חניה, שיפוץ המבנה והפיכת הבניין לבניין משודרג וחדש אשר המשמעות הישירה עבורם הינה עליית ערך דירותיהם לעיתים בשיעורים של עשרות אלפי דולרים.

לינק ל: מצגת בנושא תמ"א 38

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Kaman & Cusimano "Understanding the Government of a Community Association" NYU law Rev 24 .