‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי זיהום נחל הקישון והשלכות בריאותיות?

 תוכן עניינים

מבוא    

נחל קישון         

רשות נחל קישון

פעולות רשות נחל קישון 

השיפור באיכות המים עם השנים 

נחל קישון והתוכנית לשיקומו       

זיהום במתכות כבדות    

השלכות סביבתיות ובריאותיות של זיהום נחלים   

שיקום נחלים     

ועדת-שמגר קשר סיבתי בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן           

מסקנות הוועדה

ההמלצות העיקריות של ועדת-שמגר:      

עמדת בית המשפט העליון          

הזיהום בנחל קישון והשפעתו על הבריאות           

פעילות בנחל קישון        

העברת פעילויות ספורט ימי מהקישון המזוהם      

פעילות צופי-הים           

פיתוח סביבתי ופיתוח נמל באזור מורד הקישון     

התוכניות לפיתוח נמל חיפה ומורד נחל קישון        

תמ״מ   

תמ״א   

תמ״א   

עמדות הגורמים הפועלים באזור חברת ״נמלי ישראל״       

מקרי זיהום נחלים בישראל שעשו כותרות

אסון המכביה והזיהום בירקון      

זיהום הירקון ממפעל סנו

תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון  

נחלים מזוהמים 

זיהום בנחל הקישון        

זיהום נחל חדרה           

זיהום בנחל הירקון         

נחל איילון         

זיהום בנחל שורק          

סיכום   

ביבליוגרפיה      

בישראל יש 12 נחלים הזורמים אל הים התיכון, ועוד 15 נחלים נוספים שזורמים אל הירדן ואל אגם הכינרת. בנוסף לנחלים אלה יש נחלים קטנים יותר. בעבר זרמו בנחלים אלה מים נקיים וראויים לשתייה.

זיהום מי הנחלים נובע ממקורות של שפכי תעשייה, מי ביוב וזיהום חקלאי זיהום זה הוחרף עקב בעיות של שאיבת יתר ממעיינות לטובת צריכת מים על ידי האדם, דבר שהקטין את כמות המים השפירים והגדיל את הריכוז של המים המזוהמים. מצב זה של זיהום נחלים נמשך במשך עשרות שנים ללא טיפול והוביל לבעיות של זיהום נרחב, בעיקר בנחלים כמו נחל הירקון, נחל הקישון, נחל חדרה ועוד.

השלכות זיהום הנחלים בישראל דומות להשלכות שלהן במדינות אחרות בעולם. השלכות אלו כוללות:

• זיהום מי תהום זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל אקוויפר החוף ואקוויפרים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.
• פגיעה בחי ובצומח ובמערכות האקולוגיות לאורך הנחלים.
• פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ברכב פרטי כדי לנפוש במקומות רחוקים.
• זיהום ים בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה בדייג.
• זיהום במזון בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים להצבר במעלה מארג המזון כמו מתכות כבדות או דיוקסיניםשיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה80 חלה ירידה ניכרת ברמות הכספית אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.  נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי או מתקנים מקובלים במדינות אחרות לריכוז כספית, בכ10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה. בשנת 2012 נתון זה עלה ל19% מהדגים. המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.
• פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות. 

החברה להגנת הטבע פעלה למניעת זיהום נחלים ובעד הבטחת הזרמת מים בנחלים ומניעת הייבוש שלהם כדי שלחיות הבר ולצמחיית הבר יהיו מקורות מים. כך נאבקה החברה להגנת הטבע כדי לספק מים מהכנרת לנהר הירדן.

קמה רשות נחל הירקון כדי לשקם את הירקון. הקימו המשרד לאיכות הסביבה וקרן קיימת לישראל "המִנהלת לשיקום נחלי ישראל". שעובדת גם עם רשויות מקומיות ומשרדים ממשלה אחרים. מטרת המנהלת היא לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את המערכות האקולוגיות לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור.

בתוכנית שיקום הנחלים הושקעו עד עשרות מיליוני שקלים והיא כוללת, בין השאר: טיהור שפכים והזרמתם אל הנחלים, אכיפה כנגד גורמים מזהמים, הקמת מכוני טיהור, טיפול בשפכים חקלאיים, קביעת תקני איכות מים בנחלים ופעילויות רבות נוספות. בעקבות פעילויות אלה חל שיפור משמעותי במצבם של מרבית הנחלים בארץ, אך מלאכת השיקום רחוקה עדיין מלהסתיים.

עמותת צלול הכריזה על "קמפיין נחלים", שמטרתו להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש.

כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים מט"שים לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, מימנה "צלול" ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות התפלה, קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

משה טרדימן, אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון, מגזין המזרח הקרוב

Laws, Edward A. (2018). Aquatic Pollution: An Introductory Text (4th ed.). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.

UN-Water (2018) World Water Development Report 2018: Nature-based Solutions for Water, Geneva, Switzerland