‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דמות ניצולת השואה בקולנוע כדמות מינית?

תוכן העניינים

מבוא והצגת הסרטים

רקע תיאורטי

 מגדר וקולנוע ישראלי

 זיכרון קולקטיבי, תאוריות הזרות, דמות האחר, וסטראוטיפים של ניצולי שואה

החברה הישראלית בראי הקולנוע הארצישראלי והישראלי

 השואה בשיח התרבותי הישראלי , הנשים וניצולות השואה בקולנוע הישראלי אז והיום

הסיפורים שלא נשמעו

ייצוג הנשים בקולנוע הישראלי, וייצוג הנשים ניצולות השואה בקולנוע הישראלי

נשים בשואה - סיפורי שואה בהקשר של מיניות על פי הסרטים – הוא הלך בשדות, ארץ חדשה ואלכס חולה אהבה-

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

החברה הישראלית הינה חברה המורכבת ממגוון עדות שונות , מהגרים וותיקים ועולים חדשים, לאומים וגזעים שונים. היהודי או היהודיה שהגיעו מהגלות ניסו לאמץ לעצמם זהות חדשה ולהשתלב תוך כדי דיאלוג מתמשך בחברה העברית , יהודית ישראלית. כתוצאה מריבוד חברתי זה קיימים פערים בגישות, בתרבות, פערים כלכליים ואחרים.

בתוך מגוון חברתי כה מורכב זה, ובגלל הפערים שנוצרו נמצאות קבוצות של "אחרים", אלו הנמצאות במעמד של נחיתות כמו הערבים, עולים מארצות ערב, ניצולי השואה ובתוך קבוצה זו קבוצה ייחודית של ניצולות שואה. (יבין, 2016)

קבוצת ניצולות השואה שייכת כאמור לקבוצות ה"אחרים" וכך גם ייצוגה בקולנוע הישראלי – האישה בכלל וניצולת השואה בפרט לא מקבלות תפקיד ראשי וגם כאשר הן מקבלות תפקיד חשוב כמו חיילת או חלוצה הן עדיין נמצאות ברקע העלילה ולא מגיעות למעמד הגברים. כמעט תמיד מיניותן תוצג באור מפוקפק, לעיתים כקורבנות ולעיתים דמותן שקולן לא נשמע (ראה "גבעה 24 אינה עונה" ו"הם היו עשרה") (שוחט, 1993, גרץ, 2004, לובין, 1998 ואחרים).

השערות המחקר הן –

מאחר והחברה הישראלית ראתה את מרבית ניצולות השואה (בתקופת השואה ואחריה) כקורבנות ולעיתים זונות של הנאצים, הסרטים יתארו את הנשים כמי שנאלצו להשתמש במיניות שלהן כדי לשרוד את השואה.

ניצולות השואה בקולנוע הישראלי יהיו מוצגות כמי שמרגישות נחותות ופחותות ערך בגלל עברן המיני בשואה.

בעבודה זו אתייחס להגדרות של מגדר, הבדלים מגדריים, דמות האחר, סטראוטיפים וזיכרון קולקטיבי, וכן אציג את חייהן של הנשים בשואה, ואת השיח התרבותי בישראל על נושא זה, וכיצד הן מתבטאות בסרטים.

על בסיס הטענות שנוכחותן של דמויות נשיות בקולנוע הנרטיבי משרתת צרכים תרבותיים רבים וסותרים (מאלווי, 1975: 127 ), ושייצוגן של הניצולות בקולנוע הישראלי משקף את יחסה של החברה הישראלית לשואה, ולניצולי השואה (שטייר – לבני 2011, כהן 1991,ואחרים), אבחן את דמות האישה ניצולת השואה בשלושה סרטים מהקולנוע הישראלי: הוא הלך בשדות (1967), ארץ חדשה (1994), ואלכס חולה אהבה (1986). בכל סרט אבדוק מהו סיפורה האישי של הגיבורה, וכיצד הוא קשור למיניות. כיצד החברה תופסת ורואה את הגיבורה של הסרט וכיצד הגיבורה מתנהגת ומגיבה ליחס הסביבה אליה. אבחן את יחס החברה לשואה בכלל ולנשים ניצולות השואה אז והיום. (יבין, 2016)

הסרט הוא הלך בשדות יצא לאקרנים בשנת 1967, בוים על ידי יוסף מילוא ומבוסס על רומן מאת משה שמיר. גיבור הסרט הוא אורי כהנא פלחמני"ק, קיבוצניק, המתאהב בילדת טהרן – מיקה. הסרט מתאר את חייו, הרומן עם מיקה ומותו בשדה הקרב. בסרט זה ייבחן ייצוג דמותה של מיקה ניצולת השואה.

הסרט ארץ חדשה יצא לאקרנים בשנת 1994 בבימויה של אורנה בן דור ומתאר את חייהם של אח ואחות – יאן ואנה ניצולי השואה במחנה עולים בארץ. האחים עולים לארץ לבדם, לאחר מות אביהם, בתקווה למצוא את אמם. 

בסרט זה אבחן את דמותן של רוזה ניצולת השואה, ומריושקה הנוצריה (שהיתה נשואה ליהודי). (יבין, 2016)

הסרט אלכס חולה אהבה יצא לאקרנים בשנת 1986 בבימויו של בועז דוידזון ומתאר את סיפור התבגרותו של אלכס בן ה 13. אלכס מתאהב בבת דודתו לולה, שמגיעה לארץ בניסיון למצוא את אהובה טאדק, שנלקח על ידי הנאצים בשואה ועקבותיו נעלמו. לולה מעניקה לאלכס את החוויה המינית הראשונה שלו. בסרט זה אבחן את דמותה של לולה. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מסד הנתונים הקולנועיים IMDb , 2019

יבין, עמרי, "ממדינה לטרמינל: זרים ומהגרים בקולנוע הישראלי העכשווי",סליל, כתב עת: להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, 10 (2016)

אוטין פבלו, שיעורים בקולנוע: שיחות עם יוצרות ויוצרים, הוצאת אסיה, 2016.

תח-9-חסינה