‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי המזרחיים ומפלגת העבודה לאור ההגמוניה של מפא"י?

תוכן עניינים

מבוא

התבססות המעמד הנמוך של יהודים מארצות האסלאם

שאלת המחקר

סקירת ספרות

העולים החדשים מארצות המזרח והפריפריה

יחסי עדות בישראל – אשכנזיים מזרחיים

סטראוטיפים עדתיים בישראל

הצבר – דמות הגבריות האשכנזית

ההגמוניה הפוליטית והכלכלית של תנועת העבודה והאתגרים

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

בראשית שנות המדינה ובכלל זה בתקופת היישוב לא נטו בני עדות המזרח לתפוש את הריבוד החברתי במונחים מעמדיים וההיררכיה החברתית נתפשה בעיניהם הן בסביבה המשפחתית והן בסביבה הקהילתית. בהקמת המדינה נמשך המצב ששרר בתקופת היישוב אך בד בבד התרחש גם שינוי עקרוני שנבע הן מתהליך סוציאליזציה שיזם הממסד הקולט ומרבי העולים נקלעו למצבי תלות שלא השאירו בידם ברירה, אלא לקבל את יחסי הגומלין הבלתי סימטריים עם החברה הקולטת במישור הפוליטי, הכלכלי ואף במישור התרבותי

אוכלוסיית העולים מארצות האסלאם[1] נבדלה מהאוכלוסייה האשכנזית (הוותיקה וזה מקרוב באה) בשתי תכונות דמוגרפיות עיקריות. ראשית, המשפחות היו גדולות יחסית - פריון הנשים העולות מאסיה ואפריקה היה גדול כמעט פי שלושה מזה של הנשים האשכנזיות הוותיקות. שנית, רמת ההשכלה הממוצעת הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה האשכנזית. רמת ההשכלה לא הייתה אחידה בין ארצות האסלאם, ובתוך כל מדינה ומדינה. כך, בעוד אשר בקרב יהודי תימן, למשל, רמת ההשכלה המערבית הייתה נמוכה, הרי שבקרב יהודי עיראק ויהודי מצרים רמת ההשכלה המערבית עלתה על זו של חלק מארצות מזרח אירופה[2].

מניעים דתיים וציוניים היו הסיבות העיקריות לעליית היהודים מארצות האסלאם לארץ ישראל דווקא.
עם קום מדינת ישראל, במאי 1948, מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל כ-650,000 נפש.
אוכלוסייה זו הייתה הומוגנית יחסית מבחינה תרבותית - כ-80% היו אשכנזים, רק כ-20% מזרחים.
אוכלוסיית המהגרים מארצות האסלאם נבדלה מהאוכלוסייה האשכנזית בשתי תכונות דמוגרפיות עיקריות:
ראשית, המשפחות היו גדולות יחסית - פריון הנשים העולות מאסיה ואפריקה היה גדול כמעט פי שלושה מזה של הנשים האשכנזיות הוותיקות.
שנית, רמת ההשכלה הממוצעת הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה האשכנזית.[3]
רמת ההשכלה לא הייתה אחידה בין ארצות האסלאם, ובתוך כל מדינה ומדינה.
 החינוך וההשכלה הגבוהה הפכו לאחד מהגורמים המהותיים ביותר בקשר להישגי שתי הקבוצות, המשפיעות על הישגיהם והכנסותיהם;
העולים המזרחים, לא הצליחו להדביק את הפערים הסוציו אקונומיים בינם לבין ילידי הארץ הותיקים.
הם התקשו להגיע לרמת ההשכלה והשכר של האוכלוסייה הוותיקה ושל האשכנזים.
קיומם של פערים סוציו אקונומיים בקרב בני הדור הראשון לא נתפס כבעייתי מבחינה תיאורטית, אולי משום שהיה ניתן להסביר אותם כנובעים מאופי המדינות מהן הגיעו;
כאמור, המזרחים הגיעו ממדינות מסורתיות, שרמת ההתפתחות הכלכלית בהן נמוכה מזו הקיימת בישראל או במדינות אירופה וארה"ב- מהן הגיעו האשכנזים.
הזהירות וההקפדה על קיום מצוות התורה וכן החיבה להן, הביאו במרוצת הדורות לתוספות שונות שנתלוו למצוות תהליך ההקצנה, לחרדיות ולחילוניות, שעבר על יהודי אירופה, לא התקיים בצורה דומה בארצות האסלאם, לכן רבים מיוצאי האסלאם וצאצאיהם הם בעלי זיקה למסורת ושמירת מצוות.
רבים יחסית, בקרב המזרחים הם בקטגוריית הביניים "מסורתי" - אדם הממלא אחדות ממצוות הדת, ואינו שולל אותה[4].

בעליה זו הגיעה ארצה כמות גדולה של עולים מזרחיים בעלי תפיסה מסורתית לגבי מרכזיות תפקידה של האישה במשפחה ובבית.
עובדה זו שימרה במשפחות רבות את התפיסה המסורתית של חלוקת התפקידים, ובכך נמנעה מהאישה האפשרות לממש את כישרונותיה מחוץ לביתה.

מאפיין ייחודי נוסף שהביאו איתם עולי ארצות האסלאם הוא דפוס דתי, הסובלני יותר לגוונים, הן באמונה והן בפרקטיקות ההלכתיות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מנחם בן ששון "מינויים בכירים – משרות, תארים וטקסים בקהילות ישראל " ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 217

אלבז שגיא, נויה גולן-נדיר, אליטות אסטרטגיות בישראל, הוצאת רסלינג, תשע"ח (2019)

רן אלדר, הדרך ל-77, קריסתה של הגמונית מפלגות הפועלים, הוצאת עם עובד, (2018)

א' גבאי, הכל אפשרי, הוצאת ספרי חמד, תשע"ט-2019

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. Blackwell Encyclopedia of SociolOnline". www.sociologyencyclopedia.com. 2020

80%חסינה