‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח היצירות של פרימו לוי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

כתיבתו

כך היה באושוויץ

תיאור הלבוש התחתון של האסירים

להיזכר במי שלא שרדו

שאלה ללא תשובה

זיכרון השואה של לוי

הזהו האדם

רקע היסטורי ליצירה

שיר פתיחה

המסע

העבודה משחררת

איבוד צלם האנוש במחנה

KA – BE

שיעור יומיומי בהישרדות

תיאור העבודה הקשה ביצירה

התנהגותם של המענה והמעונה

מוטיבים ביצירה של טוב ורע

דמויות הניצולים

תיאור המבחן

"הקומדיה האלוהית" של דנטה

תחושה של תוהו ובוהו

אוקטובר 1944

קראוס

DIE DREI LEUTE VON LABOR

פרק סיום וסגירה

עשרת הימים האחרונים

דימויים ומטפורות : תיאורי הטבע ביצירה

משמעות הכותרת – "הזהו אדם"

סיכום ביניים

ההפוגה

מפתח-כוכב

אם לא עכשיו, אימתי?

הטבלה המחזורית

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  היצירה של פרימו לוי. לוי היה סופר וכימאי איטלקי יהודי. כתב זכרונות, סיפורים קצרים, שירים ורומנים. ידוע ביותר ביצירתו על השואה, ובמיוחד על תיאורו של הזמן שעבר עליו במחנה העבודה אושוויץ מונוביץ. ספרו "הזהו אדם?", העוסק בתקופת שהותו באושוויץ, תואר כאחד הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20.

כך היה באושוויץ מקבץ רשימות קצרות שכתב לוי מהתקופה הראשונה שלאחר השחרור ועד שנת חייו האחרונה, אפשר למצוא עדות ברורה לשאיפת חייו הגדולה: להבין את מה שנראה כבלתי ניתן להבנה ולהסביר למי שלא היה שם את מה שלוי לא היה משוכנע שהוא יכול להסביר אפילו לעצמו; כלומר, לצקת לתבניות לשוניות מוכרות היוצרות טכניקה של קומוניקציה את החוויה הקיומית המשותפת לשורדי מחנה הריכוז.

קובץ הרשימות, שנאסף ונערך על ידי שניים מראשי המרכז הבינלאומי לחקר פרימו לוי בטורינו, מעניק אפשרות נוספת להביט אל תוך תובנותיו והתלבטויותיו של הסופר. אבל חשיבותו מצויה במיוחד בזווית שונה: המסמך החשוב ביותר שמופיע בספר זה לראשונה אינו נושא כלל אופי של מסה עיונית או של כתיבה ספרותית. זהו בעצם דו"ח, הכתוב בשפה יבשה ולעתים "משעממת", על המצב הרפואי במחנה בונה־מונוביץ, מחנה העבודה הענק של רשת מחנות אושוויץ, שאליו גורש לוי בפברואר 1944. הוא אפילו לא נכתב על ידי לוי לבדו, אלא בצוותא עם ידידו הרופא לאונרדו דה בנדטי. הדו"ח, יחד עם עוד כמה רשימות מהשנתיים הראשונות שלאחר השחרור המופיעות בספר שלפנינו, מהווה את התרומה הייחודית הגדולה שלו. הם שופכים אור חדש ולא כל כך מוכר על היבט לא ידוע באופן יחסי בכתיבה של לוי ובתפקיד שקיבל עליו: להיות היסטוריון ומתעד המביא מידע מדויק ואמין על מה שאירע באושוויץ.

הזהו האדם פרימו לוי נשלח לאושוויץ בשנת 1944. באותה תקופה היה מחסור בידיים עובדות, ולכן החליטה ממשלת גרמניה להאריך את תוחלת החיים של השבויים שנידונו להשמדה. הפסיקו זמנית את ההוצאות להורג והיטיבו במעט את תנאי החיים. המחבר מנסה להבהיר את הסיבה לכתיבה שלו. אין לו מה לחדש בעניין מעשי הזוועה ואין לו גם כוונה להעלות האשמות חדשות. הוא מקווה שיוכל להאיר פינות נסתרות בנפש האדם, למשל את העובדה שאצל רבים "זר הוא צר ואויב". מטרתו העיקרית היא אפוא להזהירנו שכל עוד קיימת תפיסה זו, תוצאותיה מאיימות עלינו. עלינו להיות ערים לסכנה האורבת לנו. מבחינה אישית הוא מדבר על הכתיבה כעל גורם משחרר, והוא מדגיש שהאירועים אינם פרי הדמיון. הוא גם מצביע על אופיו המקוטע של הרומן – הספר כתוב פרקים פרקים על פי נושאים שהם סינקדוכות – חלקים המייצגים את השלם. לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פשיסטים באיטליה.

ההפוגה אחר הזהו אדם? שבו תיאר את שתי שנותיו במחנה המוות אושוויץ, פנה הסופר האיטלקי היהודי הדגול לגולל את קרות השיבה הביתה, אל טורינו, לאחר שחרור המחנה בידי חיילי הצבא האדום בינואר 1945. בההפוגה, שיצא לאור באיטליה ב-1963, מתאר פרימו לוי בסגנונו המאופק את אירופה לאחר החורבן. בדרכים העמוסות צועדים המוני שורדים שאיבדו את כל עולמם ועתה הם מנסים לשקם את חייהם. אישיותו החמה והאופטימית של המחבר הנבון פורצת ומרשימה גם ברגעי הסבל הקשים. עין בוחנת ומיטיבה לחדור אל מה שמתחת לפני השטח, הומור דק ומעל לכול אנושיות שאין לה שיעור וגבול מציינים גם ספר נפלא זה. 

מפתח-כוכב ברוסיה, אליה נשלח במסגרת עבודתו ככימאי, פוגש המספר של "מפתח-כוכב", בן דמותו של פרימו לוי, את ליברטינו פוסונֶה, מרכיב פיגומים ועגורנים ובונה גשרים. פוסונה, המרבה לשוטט בעולם מעבודה לעבודה, אוהב לספר סיפורים. לוי, שיחד עם עיסוקו בכימיה כבר החל להתפרסם כסופר, יודע להקשיב – "כפי שיש אמנות של סיפור, שחוקיה נקבעו לאחר אלפי נסיונות וטעויות", כותב לוי, "כך גם קיימת אמנות של הקשבה, עתיקה ואצילית אף היא".  פוסונה עממי, נוטה לקלישאות ולהפרזות, ומתקפד בזעף כשקוטעים את דבריו. לוי, אינטליגנט רהוט, לומד להתאפק ולצמצם את תרומתו לסיפורים, ושומר את מרבית הערותיו לנייר. השניים מתחברים תחילה משום היותם איטלקים יחידים בניכר, אך במהרה מגלים שמשותפת להם גם ההנאה שהם מפיקים מעבודותיהם. 

הרומן "אם לא עכשיו, אימתי?" ראה אור באיטליה באפריל 1982, ופרימו לוי כתב אותו בחדווה ובתחושת המראה לאורך שנת 1981. זהו ספר יוצא דופן בכל כתיבתו של לוי. שאר כתיבתו היתה 'בגוף ראשון', והמספר-העד שבה היה פרימו לוי עצמו; הוא הפך את כתיבת "זיכרונותיו" לאמנות גדולה. והנה כאן רומן מומצא, של פעילות והרפתקאות ואהבות, עם אנרגיה מצטברת ומתח, בתוספת פסיכולוגיה של זיקות אירוטיות; רומן על מסעה של חבורת פרטיזנים יהודים בשלהי מלחמת העולם השנייה, ביערות של רוסיה הלבנה ופולין, ודרך גרמניה המנוצחת, עד למילנו המתאוששת בתום המלחמה. 

הטבלה המחזורית הוא קובץ סיפורים קצרים מאת פרימו לוי שפורסם לראשונה בשנת 1975. בהצבעה שנערכה בשנת 2006 במכון המלכותי בלונדון הוכתר הקובץ כספר המדע הטוב ביותר בכל הזמנים.הסיפורים עוסקים במגוון נושאים: חוויות ממחנה ריכוז נאצי, על העבודה ככימאי, אנקדוטות אמיתיות ופנטזיות דמיוניות היוצרים יחדיו נקודת מבט על חיי המחבר דרך משקפי מדע הכימיה. לכל אחד מעשרים ואחד הסיפורים ניתן שם של יסוד מהטבלה המחזורית המתקשר בצורה כלשהי לסיפור. כל הסיפורים מסופרים בגוף ראשון (מלבד "גופרית", "טיטניום" ו"פחמן" שבהם המספר מתפקד כקריין)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ע' ריחני, המנהיגים המשפיעים במאה העשרים, הוצאת סטימצקי, (2021)

פרימו לוי ולאונרדו בנדטי, כך היה אושוויץ, עדויות, הוצאת דביר

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. Blackwell Encyclopedia of SociolOnline". www.sociologyencyclopedia.com. (2021)

Gordon, Robert . The Cambridge Companion to Primo Levi. Cambridge: Cambridge.