‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצעת חוק האזרחים הוותיקים?

תוכן עניינים

1. מבוא

 2 סקירת ספרות

2.1        החברה בישראל

2.2          מודלים יחסי רוב ומיעוט כגורם לשסעים חברתיים

2.3          יחס רשויות המדינה כלפי הציבור הערבי

2.4          רקע להתפתחות השסעים בחברה הישראלית

2.5          שסעים המאפיינים את החברה הישראלית

2.6          השסע העדתי – אשכנזים מול מזרחיים

2.7          השסע הלאומי – יחסי יהודים וערבים בישראל

2.8          השסע המעמדי – פערים בין עשירים לעניים

2.9 השסע הפוליטי אידיאולוגי – ימין ושמאל בחברה הישראלית

2.10        השסע הדתי – יחסי חילוניים דתיים

 רשימת מקורות

משבר הקורונה הפך את העניים לעניים יותר ואת העשירים לעשירים יותר.

החברה הישראלית שלא ככל החברות בנות התרבות האנושית אינה חברה רגילה, היא חברה ייחודית המאופיינת ברב תרבותיות. החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות הנבדלות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית.

עם הקמת המדינה ערכה הנהגת המדינה הערכת מצב לגבי אופייה של החברה הישראלית החדשה. הערכת הצב לא לקחה בחשבון כי החברה הישראלית המתהווה אינה יכולה להיות חברה יהודית הומוגנית, זו תתהווה בתוך חברה הטרוגנית הכוללת תרבויות שונות.

הנהגת המדינה החליטה לעצב דמות יהודית ישראלית חדשה של בדמות ה "צבר" אשר תהיה שונה מדמות היהודי ה"גלותי" הטיפוסי. (אלבז, גולן-נדיר)

דמות ה"צבר " הייתה אמורה להיווצר ע"י מנגנון אשר גובש ליצירת "כור היתוך" אשר "יתיך אליו בני אדם ויהפכם ל"תוצר אנושי רצוי"." תפיסת "כור ההיתוך" תוכננה להסיר את המחיצות אשר הפרידו בין הקבוצות השונות בעם, וליצור תרבות אחת אחידה, של "ישראלים חדשים". העולים החדשים היו אמורים לעבור ב"כור ההיתוך" – ע"י

חינוך ממלכתי ושירות משותף בצה"ל – תהליכים שינחילו להם את הערכים החדשים של היישוב.

במהלך השנים, בעיקר בשל גלי העלייה שהגיעו לארץ התברר כי לא ניתן להפוך את החברה

הישראלית לחברה אחידה והומוגנית, וכי יש לשמור על ייחודן של הקבוצות השונות

באוכלוסייה. כלומר את רעיון "כור ההיתוך" החליף רעיון הפלורליזם,, אשר העניק לגיטימציה לשונות בחברה הישראלית.

במהלך שנות קיומה של המדינה נוצרו בחברה הישראלית חמישה שסעים מרכזיים מפלגים את אוכלוסיית מדינת ישראל:

השסע העדתי – בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחיים יוצאי אסיה ואפריקה. 

השסע הלאומי – יחסי יהודים וערבים בישראל, בין הרוב היהודי למיעוט הערבי

כך לדוגמא, אנו עדים לעימותים בין המשטרה לבין החרדים על רקע מחלוקת בענייני דת ומדינה ועימותים בין הצבא והמשטרה (בישראל) לבין המתנחלים על רקע המחלוקת לגבי ההסדר המדיני עם הפלסטינים. עד כה, תדירות ועוצמת האירועים בין הערבים אזרחי ישראל למשטרה בלטו יותר מכל ביטוי אחר של שסע חברתי, הם בנסיבותיהם והן בחומרת תוצאותיהם.

השסע המעמדי כלכלי חברתי – פערים בין עשירים לעניים,, בין משכילים למשכילים פחות, בין תושבי יישובים מבוססים לתושבי עיירות פיתוח.

השסע הפוליטי אידיאולוגי – בין ימין ושמאל בחברה הישראלית, בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ וביטחון. 

השסע הדתי – בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים.

חמשת השסעים הללו מבטאים את "חולייה" של החברה הישראלית ההולכים ומתעמקים ומתרחבים ויוצרים את משתני הבעייתיות בחברה הישראלי באמצעות המתח, קיטוב ומחלוקות בין הקבוצות השונות.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון ח', נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית (הוצאת משכל) (דצמ' 2020)

אלבז שגיא, נויה גולן-נדיר, אליטות אסטרטגיות בישראל, הוצאת רסלינג, תשע"ח (2019)

אלדר ע', הדרך ל-77, קריסתה של הגמונית מפלגות הפועלים, הוצאת עם עובד

חסינה מורן