‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מיוצגים חרדים בתקשורת (בסדרת הטלוויזיה שבאבניקים)?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

רקע על החברה החרדית

ייצוג החרדים בתקשורת

התקשורת כאמצעי שינוי חברתי

התמורות בחברה החרדית

ממצאים

נושא 1: נשים

תמה 1: תפיסת נשים

תמה 2: מעמד הנשים

נושא 2: העולם החילוני אל מול העולם החרדי

תמה 1: שידוכין והיכרויות

תמה 2: גזענות הממסד החרדי

תמה 3: תפיסת העולם/החברה החילונית

דיון וסיכום

ביבליוגרפיה

בזמן השסע חרדים -חילונים: על רקע משבר הקורונה, שטף גל של חוסר אהדה מצד חילונים כלפי החרדים בכלל והשבבניקים בפרט. מיעוט מהחרדים לא נשמע להנחיות הבידוד החברתי ועורר זעם. בבני ברק נשרף אוטובוס ובירושלים הושחתו קרונות רכבת קלה. גדול הדור, הרב קנייבסקי ז"ל, הוגחך בחיקוי ב"ארץ נהדרת".

אמצעי התקשורת מציגים לא אחת את החרדים בצורה שונה מאשר הם נוטים להציג אוכלוסיות אחרות בתקשורת. לחרדים תמיד יש כינויים: "השחורים","הכופים" ועוד. התואר "שחורים" הוא אינן מונח חיובי, אלא מונח שלילי שמתאר רק את האוכלוסייה החרדית, יש לעיתים תחושה, שלתקשורת אין כמעט סבלנות לאוכלוסייה זו. לא אחת התקשורת אף נוטה להתנגח בכלל האוכלוסייה החרדית כאשר לא אחת מדובר לדוגמה בקומץ מתפרעים, אך האחריות היא על כלל הקהילה החרדית ומיותר לציין, שזו הקהילה היחידה שכאשר קורים אצלם דברים מוזכרת העובדה שמדובר בחרדי (Greenberg & Witztum)

Greenberg & Witztum טענו, שלא אחת הציבור החילוני מכיר מהתקשורת בעיקר את החרדי הווירטואלי - זה שבכוונה הולך בצפירה, זה שזורק אבנים בשבת על שוטר ועוד. יש אשר טוענים כי אלו המוצגים בתקשורת מהווים מיעוט כל כך קטן ואשר אינו מייצג. הדרכים בהם בוחרים להציג את החרדי בתקשורת הם: 

1. בדות – לא אחת החרדים מואשמים בדברים אשר אינם נכונים.
2. הכללה – כאשר יש אירוע פלילי אשר בו היה מעורב בחור חרדי אזי התקשורת בוחרת להציג זאת ולהדגיש מידע זה כאשר לו היה מעורב באירוע כל אחד אחר לא היה עולה ההקשר הדתי. 
3. החמרה – במקרים רבים אירועים קטנים ולא משמעותיים הפכו למשהו גדול בהרבה בגלל שמעורבים בהם חרדים. 
4. האיום- כאשר מתייחסים לחרדים בתקשורת יש מרכיב של חשש מדברים שעלולים לקרות התקשורת אשר מבקשת לדבר על החרדים ועל מנהגיהם וכאשר הם נעזרים בציוד מודרני אזי התקשורת מציגה את ההיבט המצחיק שבדבר. סוגיה נוספת אשר מהווה מוקד ללעג הינן החתונות הגדולות שמתקיימות בחצרות הרבנים והתקשורת מתמקדת בחתונות אלו כאילו בחתונות של ידוענים או אנשים בעלי ממון ואשר אינם חילוניים לא היה מארגן מעורב בדבר. כמו כן מעניינת העובדה, שלא אחת התקשורת מסתכלת על המגזר החרדי כקבוצה ולא מתייחסת לפרטים המכילים אותה, מה ששונה מכל התייחסות לכל חברה אחרת וכל קהילה אחרת בחברה הישראלית .

בעבודה זו נבחרו 10 סצנות מה"שבבניקים" אשר בהן 5 סצנות הקשורות לנשים ו – 5 סצנות נוספות הקשורות לעולם החילוני. באופן עקרוני ניתן לומר כי בשל הנושא של הסדרה קשה מאוד לעשות את האבחנה בצורה מדויקת היות וכמו החיים של הבחורים בישיבה, כך השיחות וכך למעשה חייהם המתוארים בסדרה. החיים בישיבה וערכי הדת אל מול שידוכים, כמיהה לזוגיות והחשיפה לעולם החילוני. הבחורים בסדרה נמצאים במסגרת, אך רואים ואף כמהים למה שבחוץ, הם חווים את החיים של העולם החילוני, מעורבים בחיים החילוניים והסדרה מציגה את הדילמות, החששות של מי שנמצאים בישיבה וחווים ולו במעט את העולם שמעבר, העולם החילוני. 

מצגת ייצוג חרדים בטלויזיה, תקשורת

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

ש' רוזנר, ק' פוקס "יהדות ישראלית – דיוקן של מהפכה תרבותית" מאת, דביר והמכון למדיניות העם היהודי, (2018)

תח9