‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד בא לידי ביטוי חיסכון פנסיוני?

תוכן עניינים

מבוא  

1. השינויים המבניים  
2. הסדר פנסיה חובה  
3. ועדות ממשלתיות : חיסכון פנסיוני 
4. כשלי שוק בהקשר של החיסכון הפנסיוני הדורשים את התערבות הרשויות. 
5. בחינת מטרות מערכת המס במערך החיסכון הפנסיוני 
6. ריכוז הטבות המס הניתנות לפרטים החוסכים במערך החיסכון הפנסיוני 
7. הטבות מס לעמית שכיר  
8. הטבות המס הניתנות – מורכבות וחסרונות. 
9. עידוד המסלול הקצבתי 
10. עידוד משיכת כספים בגיל פרישה. 
11. הסדר מוצע 
12. השינויים המבניים בניהול קרנות הפנסיה. 
13. תיאור המודל החכ״מ  
14. המסלולים במודל  
15. המודל הצייליאני ויישומו בעולם. 
16. השוואת המודל הצייליאני ליישומו המוצע בישראל. 
17. ניתוח ההשפעה הצפויה של יישום המודל על שוק ההון 
18. יתרונות וחסרונות של המודל המוצע. 
19. חסרונות  
20. סיכום  
21. ביבליוגרפיה

מזה כשני עשורים יושבות ממשלות ישראל לדורותיהן על המדוכה ששמה: חיסכון פנסיוני. החל בוועדת פוגל שהגישה את המלצותיה ביוני, עובר לוועדת ברודט שהגישה את המלצותיה באוגוסט ולוועדת בן-בסט אשר הגישה את המלצותיה במאי וכלה בוועדת רבינוביץ אשר הגישה את המלצותיה ביולי. המלצות וועדות אלו היוו כולן, אבני יסוד למדיניות ממשלות ישראל האחרונות במערך החיסכון הפנסיוני בישראל הן באשר לצורך לקיומו, הדרכים לעידודו ובפרט מידת ההתערבות הרצויה (ואולי אף ההכרחית) בתחום זה.

המודעות ההולכת והגוברת של הפרטים לתחום זה, שיפור רמת החיים, הארכת תוחלת החיים כל אלו ועוד[1], חידדו את הצורך בהגדרה ברורה יותר של מטרות מערך החיסכון הפנסיוני בישראל ובקביעת מדיניות ואמצעים ברורים להשגת מטרות אלו. יפים לענין זה, דבריו של השופט ברק בבג"צ התאחדות חברות ביטוח חיים כנגד ממשלת ישראל[2]:

"חיסכון ארוך טווח באמצעות קופות הגמל הוא מהמטרות הכלכליות והחברתיות החשובות ביותר העומדות לעיני המחוקק, ביודעו כי הרובד הביטוחי הראשון המוענק לציבור באמצעות הביטוח הלאומי אינו מספיק, וכי קיים צורך ברובד ביטוחי נוסף. משכך מעניק המחוקק הטבות מס רבות ומגוונות לציבור החוסכים בקופות גמל. הטבות מס אלו נקבעו בחוק, והן ניתנות בצורה של ניכויים, זיכויים ופטורים. מכיוון שהמחוקק מסבסד חלק מעלות החיסכון באמצעות הפחתת נטל המס על ציבור החוסכים".

כך למשל, סגירת קרנות הפנסיה הוותיקות למצטרפים חדשים  והסדר קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות באוגוסט 

בג"צ התאחדות חברות ביטוח חיים נ' ממשלת ישראל, פד מה(1) 405

חיסכון הפנסיוני מוגדר כצבירת ממון ע"י פרטים במהלך חייהם, במסלולי חיסכון מוגדרים, והשימוש בממון שנצבר במסלולים אלו לצורכי קיום לעת זקנה. אפיק חיסכון זה נועד למנוע ירידה משמעותית בהכנסה לאחר פרישה לגמלאות, סיטואציה העלולה להפוך פרטים, לאחר יציאתם ממעגל העבודה, ובגיל מבוגר, לנטל על החברה והמדינה וללא יכולת השתכרות.

 נקודת המוצא הבסיסית בכלכלה חופשית היא כי השוק החופשי מספק מוצרים בכמויות ובמחירים יעילים[1]. אם כן, מדוע דווקא בהקשר של החיסכון הפנסיוני מצאו לנכון רשויות המדינה בישראל ובעולם כולו, להתערב ולהשקיע את כספי משלם המיסים בתמרוץ של חיסכון פנסיוני? במילים אחרות, מדוע לא להשאיר ל"כוחות השוק" או לפרטים עצמם את ההחלטה האם לחסוך, היכן לחסוך וכמה לחסוך. ההסבר לכך פשוט והגיוני והוא כי גם אם נניח כי השוק חופשי ומשוכלל[2], הרי שלעיתים (במונחי זמן או סוגי מוצרים) ייתכנו כשלי שוק המונעים אספקה יעילה ומצריכים את התערבות הממשלה.

עבודה זו סקרה את מדיניות הממשלה באשר למערך החיסכון הפנסיוני ואת השימוש שעושה הממשלה במערכת המס להשגת היעדים שלה.

כמו כן, סקרה העבודה את מדיניות הממשלה בהקשר זה בהיבטים של מדיניות מס רצויה ובהשוואה בינלאומית.

כפי שניתן לראות, יעדי הממשלה באשר למערך החיסכון הפנסיוני אינם מושגים דיים וזאת בשל שימוש לקוי במערך הטבות המס למסלולי החיסכון השונים.

יתירה מזו, סבך השיעורים, ההטבות והתקרות יצר סיבוכיות יתר של החיסכון הפנסיוני באופן אשר פרט ממוצע אינו יכול לכלכל את צעדיו בהתאם ולחסוך במסלול המועדף על הממשלה כך שהטבות המס ניתנות במקרים רבים גם למסלולי חיסכון ולהפקדות למסלולי חיסכון מרמות שכר אשר הממשלה אינה "חפצה ביקרם".

בשנים האחרונות, נעשה ניסיון משמעותי ראשון לייצר מערך חיסכון פנסיוני מסודר יותר, ברור יותר, נכון יותר ומתאים יותר לפרטים החוסכים אך גם נסיון זה מבוצע "טלאי על טלאי" תוך ניסיון להשיג את היעד הסופי בצעדים איטיים ומדודים וזאת בל חוסר יכולת פוליטית וציבורית להעביר רפורמה משמעותית בנושא זה אשר תייצר מבנה חדש לגמרי למערך החיסכון הפנסיוני בישראל.

כך או כך, על הממשלה לעמוד בצורה מעמיקה יותר על סכומי הטבות המס הניתנות למערך החיסכון הפנסיוני בכללותו ובאופן פרטני לכל סוג של חיסכון ומסלול באופן אשר יאפשר לה לבחון האם יש צורך ובאיזו מידה להמשיך ולהעניק הטבות מס משמעותיות כל כך בעוד הממשלה נאלצת לקצץ סכומים משמעותיים בסעיפי הוצאה אחרים.

יכולה של הממשלה להתמיד בהסדר פשוט ככל שניתן היא שתאפשר לממשלה גם להשיג את יעדיה בתחום זה וגם תאפשר לבחון לאורך זמן את מערך ההטבות שהיא נותנת והשפעתו על התנהגות הפרטים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)